מתפרסם מאז שנת 1999
משפט
שתי תביעות נפרדות (ובקשה לאשרן כתובענות ייצוגיות) נגד הוט
“גם לאחר שהלקוח מגלה כי נגבה ממנו סכום גבוה בהרבה מהסכום אשר סוכם ופונה למשיבה בניסיון לקבל הסבר ותיקון לפער וכן את השבת הגבייה העודפת, תחת התנצלות ומתן יחס הולם, המשיבה מעבירה את הלקוח מלחמת התשה, הלקוח מועבר מנציג לנציג, מוחזק זמן ממושך ומתיש על הקו ובסופו של דבר, אם לא מתייאש בדרך, הוא אף לא מקבל מענה ראוי, ובמקרה הטוב זוכה לקבל החזר חלקי, אם בכלל”.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
ייצוגית (בהיקף 224 מיליון ₪): האם פייסבוק מחוייבת להסיר פרסומים שנוצרו בידי חשבונות מעוולים או מתחזים, הפותחים אצלה חשבונות בהם מתפרסמים פרטים אישיים של אזרחים אחרים
“המבקשים עשו ככל הניתן על-מנת לחסום את הפרופיל המעוול, הם פנו מאות פעמים לפייסבוק ודיווחו כי מדובר בפרופיל מעוול ו/או מזוייף ו/או מתחזה אשר מכיל תוכן לא ראוי, בלשון המעטה, כמו כן, בהתאם להיותם אזרחי מדינת ישראל, פנו לעזרת משטרת ישראל תחנת חדרה, הגישו ארבע תלונות לעניין זה וכן עשרת מפגשים עם אנשי החקירות של התחנה וכן השלמת מסמכים בכל פעם שהמעוול ביצע אסקלציה לדברי הבלע הנרשמים וההודעות באפליקציית המסרים בהתאם. “פייסבוק מצאה שלא לסגור את הפרופיל המעוול [למרות] מאות דיווחים כי מדובר בפרופיל מזוייף, בכל דרך אפשרית”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בית דוד בן-גוריון בגין Spam [לגבי סידרת מפגשים בתשלום הנערכת במקום בהנחיית העיתונאי עמית סגל]
“בענייננו שלחה הנתבעת הודעות SMS בהיקף של לכל הפחות 10,000 נמענים. גם בהנחה שכל נמען ביזבז דקה אחת בלבד בקריאת ההודעה ו/או במחיקתה, הרי שעדיין מדובר במאות שעות שבוזבזו לריק”.
להמשך הידיעהמשפט
העליון דחה בקשת רשות ערעור של חברה מסחרית ששלחה בתוך שנתיים יותר מ- 500 הודעות מסחריות – לאותו הנמען
זול עלול להיות ביוקר: בערכאות הנמוכות יותר הוטלו על המבקשים הוצאות בהיקף 60,000 ₪. בעליון לא הוטלו הוצאות כיוון שלא נתבקשה תגובה טרם ההחלטה.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, פרסום/שיווק/מדיה
אושרה הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התרת משלוח דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור)
“תיקון מס’ 63 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), קבע, בין היתר, איסור על שליחת מסרון (הודעת מסר קצר) לצורך גיוס תרומות. תיקון זה הוביל לפגיעה קשה ביכולתן של עמותות וחברות לתועלת הציבור לגייס תרומות לצורך סיוע לאוכלוסיות נזקקות, פגיעה המוערכת בעשרות מיליוני שקלים חדשים בשנה. הפגיעה האמורה משמעותית אף יותר נוכח מגיפת קורונה והמשבר הכלכלי שנגרם בעטיה, אשר פגע כלכלית במשפחות רבות שנזקקות לסיוע”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
היועמ”ש וביהמ”ש דחו הצעת הסדר פשרה בייצוגית (בנושא SPAM) לפיו ייערך קמפיין גיוס המונים כדי לממן את הפיצוי לתובעים
השופטת: “אני דוחה, איפוא, את הבקשה לאישור הסדר הפשרה שלמעשה מעביר את נטל פיצוי הקבוצה לציבור שכן אני סבורה כי אין הוא הסדר ‘ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה’, ואוסיף כי ההסדר גם אינו מתיישב עם תכליות ההליך הייצוגי ובראשן הרתעת הנתבע מפני אימת הדין. […] אם כך, לא רק שאני סבורה כי הטלת עלות הפיצוי על הציבור באמצעות מימון המונים אינה הדרך ההוגנת והסבירה לסיום ההליך, אלא שהסדר הפשרה מצדיק מחשבה נוספת של הצדדים על דרך סיום ראוייה להליך זה. הצדדים יעדכנו את בית-המשפט לגבי המשך ניהול ההליך דנא, בין שהם מבקשעם לסיים בדרך של הסתלקות/מחיקה/העברה לבית-משפט שלום”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ריכוז חלק מהחלטות יו”ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 24 הנוגעות לחברות טלקום
לגבי אחת התביעות קבע יו”ר וועדת הבחירות השופט פוגלמן כי “אפשר שגם הרשות להגנת הפרטיות תוכל לבחון היבטים של אבטחת מידע שעולים כאן”.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
העליון דחה בקשת ערעור על החלטת מחוזי בתביעה קטנה לגבי Spam נגד Facebook
“סוף דבר — אשר על כן, משהועמדו דברים על מכונם, ומשנמצא כי אין מקום לחייב את פייסבוק בתשלום פיצויים, לא בגין הפרת הוראות סעיף 30א(ב) לחוק ולא בגין הפרת הדרישה הצורנית – נדחה הערעור בזאת”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד מנא טכנולוגיות בגין משלוח לכאורה של Spam וביצוע “צינתוקים”
לדברי התובע: “מצטיירת תמונה עגומה של שיטה שבה הנתבעת מפרסמת ומשווקת את מוצריה ופונה ללקוחות, באופן ייזום מתוך מאגרי מידע שרכשה מצדדים שלישיים, שהיא רואה בהם פוטנציאל לגביית כספים והגדלת הכנסותיה”.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
עתירה מינהלית של עמותת אל-ספאם נגד הב”ה ונגד בזק
לגבי המשיבה השנייה, חברת בזק [“הסירוב השלישי”], נאמר בין השאר בכתב העתירה כי “המשיבה 2, חברת בזק, היא הצד השלישי שאליו נוגע המידע המבוקש באחת משלוש הבקשות מושא עתירה זו. המשיבה 2 הודיעה על התנגדותה למסירת המידע המבוקש, בעקבות פניית המשיבה 1 אליה לשם קבלת עמדתה בנדון בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק”.
להמשך הידיעהמשפט
נדחתה בר”ע בעליון על החלטה בייצוגית: “בשלב זה, הדיון בבקשת האישור מתמצה בשאלה אם להטיל אחריות בגין משלוח ספאם למרות שהנתבעות לא שיגרו את ההודעות בעצמן” וה”עוולות בוצעו על ידי ‘קבלן עצמאי’ שהועסק” על-ידן
“הסכמה שבשתיקה נלמדת ממודעות המזמין לכך שיישלח ספאם מטעמו, כאשר גם עצימת עיניים כלפי אפשרות זו היא בגדר ידיעה. נמצאנו למדים, כי מקום שבו יוכח שמזמין היה מודע לכך שהקבלן שעימו התקשר לצורך מתן שירותי שיווק ופרסום פועל בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת ולא ניסה למנוע זאת, לרבות אם “רק” עצם את עיניו – יראו במזמין כמי שהרשה או אישרר את מעשיו המזיקים של הקבלן והוא לא יוכל ליהנות עוד מן ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין”.
להמשך הידיעהמשפט
הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של 3 תובעים בגין משלוח לכאורה של Spam נגד ארגון להב”ה ונגד בן ציון גופשטיין
“בענייננו מדובר במאגר החייב רישום עפ”י הוראות הדין”; “יש להניח כי מדובר במאגר מידע המכיל למעלה מ- 10,000 אנשים”; “אם כך, על המשיבים להחזיק את המידע שבידם במסגרת מאגר מידע, רשום בפנקס. ואולם, בזהירות הנדרשת נציין כי מבדיקה אשר בוצעה ע”י הח”מ עולה כי לא קיים כל מאגר מידע רשום של המשיבה או המשיב או ארגון להב”ה ונראה כי הם מפירים את הוראות הדין (גם) בעניין זה”.
להמשך הידיעהמשפט
תובענה ייצוגית נגד שגריר שירותי רכב בשל משלוח ספאם: ניצלה את הסגר והגבלות התנועה ברחבי הארץ בשל קורונה והנזק שנגרם למצברים של מכוניות רבות כדי לשגר מסרונים פרסומיים על שירותיה
“מועד שליחת דבר הפרסום היה ממוקד לשעה זו בה רבים מצאו עצמם נתקלים בבעיות בהנעת רכבם נוכח העובדה שהיה מושבת לפני כן בנסיבות שתוארו לעיל. במצב דברים זה ניצלה שגריר את העיתוי ופעלה באופן שיווקי אגרסיבי הכולל כאמור שליחת דיוור פרסומי ללא הסכמת הנמען, שמטרתו להשיא את רווחיה משירות החלפת מצבר”.
להמשך הידיעהמשפט
תובענה ייצוגית נגד נאפיס בגין משלוח של ספאם: “ניצלה את המשבר והמצוקה שיצר נגיף קורונה תוך ניצול ציני של המצב לטובתה באופן מחפיר” כש”כל תושבי המדינה היו ספונים בבתיהם”
“המשיבה שלחה הודעות מפרות אלה באופן רוחבי לנמענים נוספים, וגם מסניפים אחרים, במועדים דומים, לרבות לבאי הכוח, המייצגים, עת ניצלה את המשבר והמצוקה שיצר נגיף קורונה תוך ניצול ציני של המצב לטובתה באופן מחפיר, המהווה אף נסיבות מחמירות להתנהלותה החמורה ממילא של המשיבה”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט, נשים, פער מגדרי
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של שני עורכי דין נגד חברת קומסיין [ComSign] בשל משלוח לכאורה של Spam; בין היתר עשתה זאת “באופן המוני לחברי לשכת עורכי הדין אשר אחזו בכרטיס גישה למערכת ‘נט המשפט'”
“חרף זאת, מצאה המשיבה לשגר אליהם דברי פרסומת במטרה להניעם להוציא כספים דרך עידוד הצריכה של שירותיה – בין אם חידוש הכריס החכם בצורה ישירה ולא דרך מתווך, ובין אם רכישת שירותים אחרים שלה, וזאת תוך הפרת הוראות חוק התקשורת, לרבות הדרישות הצורניות המעוגנות בו”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד שירביט חברה לביטוח בשל משלוח לכאורה של Spam
“בנסיבות העניין נראה כי הנתבעת בחרה לשגר דברי פרסומת בניגוד לדין לכלל לקוחות העבר, שיגור מערכתי בלא כל הבחנה בין נמען שנתן הסכמתו לקבלת דברי פרסומת לבין נמען שלא מסר הסכמה כלל ועיקר, ואף חרף סיום ההתקשרות עימה”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד מפעילת אתר היכרויות בגין משלוח Spam לשני אנשים שהיו רשומים בו לפני יותר מעשור וכיום אחד מהם “נשוי באושר”
“לאחר שנים ארוכות (למעלה מעשור) בהן התובעים לא עשו כל שימוש באתר ‘בליינד דייט’, לפתע במהלך שנת 2019, החלו התובעים לקבל הודעות אלקטרוניות מהאתר בתדירות גבוהה, של אחת לכעשרה ימים בממוצע, שעניינן הצטרפות/חידוש הפעילות באתר, והזמנה לקבלת מנוי לשבוע ניסיון. הודעות אלה, אשר התובעים אינם רוצים, מעולם לא ביקשו ומעולם לא הסכימו לקבל – הטרידו והכעיסו את התובעים וגרמו להם עוגמת נפש ואי נוחות רבה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בזק בשם לקוחותיה לשעבר שסיימו את חוזה ההתקשרות עימה אך הם ממשיכים לקבל ממנה דברי פרסומת בניגוד לחוק
“נראה כי המשיבה אינה מכבדת את בקשות ההסרה של הנמענים – דבר אשר מצדיק ומצריך מענה רוחבי להתנהלות שאינה תקינה, חוקית וראוייה של המשיבה”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חיסונים – בחירה מושכלת (ע”ר) ונגד יו”ר ושתי חברות הוועד בגין משלוח לכאורה של Spam “לשם גיוס כספים וקידום האג’נדה שלה – הטפה מסוכנת נגד חיסונים”
“המבקשת, אשר סולדת מהמסרים מעוררי המחלוקת של המשיבות, נפגעה נוכח התוכן שניגלה לה. המבקשת הזדעזעה מהתעמולה של העמותה, מניסיונה הפסול לעודד לתרום כספים באמצעות מסע שכנוע כנגד קבלת החיסונים, ואף מהניסיון לרתום אותה להפיץ בציבור הרחב מסרים הסותרים את עמדותיה שלה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ניתן פס”ד בתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) בהיקף קבוצתי של 10 מיליון ₪ שהוגשה לפני כ- 4 שנים נגד פרטנר בגין משלוח Spam; תפצה לקוחות בסכום של 2 מיליון ש”ח
פס”ד: “ההתפתחויות הטכנולוגיות יחד עם השימוש הגובר בתקשורת אלקטרונית הולידו את התופעה הידועה כ’דואר זבל’. המדובר בהפצה המונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות ובהן גם הודעות SMS”.
להמשך הידיעה