מתפרסם מאז שנת 1999
צבא וביטחון
כנס בהשתתפות יותר מ- 60 מדינות שנערך בהאג עסק בשימוש ‘אחראי’ בבינה מלאכותית צבאית; המדינות חתמו על קריאה משותפת; ישראל השתתפה בכינוס אך לא חתמה
מומחי זכויות אדם ואנשי אקדמיה הדגישו כי קריאה זו אינה מחייבת את המדינות החתומות וכי הקריאה אינה מתייחסת לנושאים דוגמת רחפנים מונחי AI, רובוטי טבח [slaughterbots] ללא התערבות אנושית, או לסיכון ש- AI עלול להסלים עימות צבאי. יצויין כי רוסיה לא הוזמנה לכינוס בהולנד. אוקראינה בחרה שלא להשתתף באירוע.
להמשך הידיעהטכנולוגיית מידע
מגזר ה- IT באוקראינה ממשיך לגדול למרות המלחמה
אחת המטרות הראשיות של ממשלת אוקראינה היא להגדיל את הנתח של מגזר ה- IT מתוך התמ”ג של המדינה משיעור של 4% כיום לשיעור של 10% בשנת 2024.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
עם שחרור העיר מהכיבוש הרוסי: אזרחי העיר חרסון נפטרים מכרטיסי SIM רוסיים וחוזרים להשתמש בכרטיסי SIM אוקראינים
תושבי העיר צוטטו כאומרים כי עם כיבושה בידי הרוסים לא הייתה להם ברירה אלא להשתמש בכרטיסי SIM רוסיים כדי שיוכלו להשתמש במכשירי הסלולר שלהם. הממשלה בקייב אמרה כי הכוחות הרוסיים השמידו את מערכת התקשורת בעיר חרסון קודם שהתפנו ממנה והקימו תחנות מימסר סביב העיר.
להמשך הידיעהכללי
למרות שהכל כבר ערוך ומוכן, אנגולה תשגר לוויין שלה רק אחרי הבחירות במדינה
עפ”י הדיווחים, באנגולה העדיפו להתמקד עתה בבחירות הארציות ולהימנע מנסיעה כעת של ראשי המדינה לקזחסטן לצפייה בשיגור בעת שנערכות בחירות.
להמשך הידיעהטכנולוגיית מידע, טלקום/וויירלס/מובייל
פורסמו שלושה דו”חות חדשים של חברות מחקר לגבי שוק הסמרטפונים, אבטחת IT ושוק ה- ICT באירופה
חברת המחקר IDC: השעות טכנולוגיית המידע והטלקום באירופה יגיעו במהלך שנת 2022 להיקף של 1.1 טריליון דולר, גידול בשיעור של 4%. זאת למרות לחצים אינפלציוניים, המחסור בכוח אדם מיומן והמלחמה באוקראינה. בשנת 2026 יגדל נתון זה ל- 1.4 טריליון דולר, שיעור גידול שנתי מצטבר של 5% בשנים 2021-2026.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
שני האיזורים הבדלניים הפרו-רוסיים, שהכריזו על עצמאות מאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית, צפויים מ- 1.8.2022 לעבור לאיזור חיוג רוסי
שני האיזורים הבדלניים הפרו-רוסיים בדונייצק ובלוהנסק הכריזו על עצמאות מאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית בחודש פברואר השנה.
להמשך הידיעהרשתות חברתיות
פייננשל טיימס: טיקטוק החליטה שלא להיענות לבקשות לשמר תוכן הנוגע לאוקראינה לצורך חקירות על פשעי מלחמה לכאורה בידי הרוסים במדינה
עד כה סירבה סין לגנות את רוסיה על הפלישה לאוקראינה ואף הצטרפה לגינויים של רוסיה לגבי התפשטותה של ברית נאטו מזרחה לכיוון רוסיה. בעבר הודתה טיקטוק כי צינזרה תכנים הנוגעים לסין (כמו, למשל, לגבי אירועי Tiananmen Square) אך היא טוענת כיום כי כבר אינה חוסמת תכנים בהתבסס על רגישויות פוליטיות.
להמשך הידיעהכללי
אתר מחנה ההשמדה בוכנוואלד גרמניה: נגדעו עצים שנשתלו לזכר קורבנות הנאציזם
בתוך כך, במחצית השנייה של חודש יוני 2022 דווח כי הנהלת מוזיאון Auschwitz-Birkenau התלוננה שהיא הפכה יעד של מה שכינתה “תעמולה פרימיטיבית ודוחה” במדיה החברתית מצד סוכנויות מימשל רוסיות רשמיות וכי מדובר במניפולציה.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
סוכנות סייבר אוקראינית בחרה ב- Radware הישראלית כדי להגן על רשתות ממשלתיות באוקראינה
יואב גזל, ה- Chief Business Officer בחברת רדוור: “תחום הסייבר הוא בעל תפקיד הולך וגדל בעימותים בינלאומיים והאינטרנט הפך לזירת לחימה בפני עצמו”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים
סיוע הומניטרי לאוקראינה: ישראל שולחת מנות אוכל יבשות בהיקף 3.8 מיליון ₪ למדינה הנתונה למתקפות הרוסיות מאז פברואר השנה
“בוצע פיילוט על-מנת לבחון את יכולות הספק: הוזמנו 8,000 מנות, בעלות של 17.5 ₪ ליחידה, אשר יוצרו, שונעו וחולקו בסופ”ש הראשון בחודש מאי בעיר הנצורה חרקיב [חרקוב]. הספק עמד בכל התחייבויותיו. המשלוח התקבל בשמחה בעיר וראש העירייה אף שיגר מכתב תודה נרגש לשגרירנו באוקראינה”.
להמשך הידיעהתעופה/תחבורה/תיירות
דיווח: חברת תעופה ביפן מסירה לוגו שלה ממטוסיה כדי שלא יחשבו בטעות כי היא מזדהה עם הכוחות הרוסיים שפלשו לאוקראינה
יפן, כמו מדינות ה- G7, מתנגדת לפלישה הרוסית לאוקראינה וגינתה אותה.
להמשך הידיעהרשתות חברתיות
מתנגד המשטר הרוסי נבלני בביקורת ממקום כלאו על Google ועל Meta/Facebook
בפנייה בכתב לכנס בדנמרק כתב נבלני כי רוסיה משתמשת בטכנולוגיה כדי לעצור חולקים על המשטר שעה שאותה טכנולוגיה והאינטרנט גם יוצרים הזדמנות לאנשים לספר את האמת. לדבריו, גוגל ומטא – בכך שהן סוגרות את אפשרויות הפרסום אצלן ברוסיה – מונעות מהאופוזיציה הרוסית את האפשרות לנהל קמפיינים אנלי-מלחמתיים [לגבי הפלישה הרוסית לאוקראינה], מה שמהווה “מתנה עצומה לפוטין”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
דיווח: שעות לפני ההצבעה באירוביזיון, האקרים איימו לשבש את התהליך כדי למנוע את הזכייה המסתמנת של אוקראינה במקום הראשון
יצויין כי ביום רביעי שעבר תקפו האקרים פרו-רוסים אתרים באיטליה, המדינה המארחת ויום קודם לכן – לפי דיווחים בעיתונות האיטלקית – הייתה התקפה על אתר האירוביזיון שנמנעה בזכות הגנות סייבר.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
רויטרס: מחשש להתקפות סייבר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, המימשל האמריקני האיץ מוקדם יותר השנה את החקירה נגד חברת התוכנה הרוסית קספרסקי
החשש האמריקני היה ונותר כי הקרמלין עלול להשתמש בתוכנת האנטי וירוס, שהיא בעלת גישה פריבילגית למערכות מחשבים, כדי לגנוב מידע רגיש ממחשבים אמריקנים ככל שהסלימה המתיחות בין מוסקבה לבין המערב בכל הנוגע לאוקראינה. מאסדרים (רגולטורים) אמריקנים כבר אסרו על שימוש ממשלתי פדרלי בתוכנות של קספרסקי.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
העיתון Nikkei Asia: בשל המלחמה באוקראינה, חב’ Apple מקצצת בהיקפי הייצור של iPhone, AirPods
אפל גם ביקשה מהיצרניות להקטין הייצור של כל סידרה ה- iPhone 13 בכמה מיליוני יחידות לעומת התכנון הראשוני.
להמשך הידיעהביומטריה
קנדה חילקה למשרדי ההגירה שלה באירופה ערכות ביומטריות ניידות לרישום פליטים מאוקראינה המתכוונים להגר אליה
מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה הגיעו לקנדה כ- 8,500 פליטים אוקראינים וההערכות הן שמספר זה יגדל עוד בהרבה. ממשלת קנדה הודיעה כי תקלוט מספר בלתי מוגבל של פליטים מאוקראינה.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
TrendForce: צפוייה ירידה בייצור הסמרטפונים בעולם בשנת 2022
אירועים ובהם הפלישה הרוסית לאוקראינה והסגרים המחודשים על ערים שונות בסין בשל מגיפת קורונה יגרמו לכך שבמהלך המחצית הראשונה של שנת 2022 נחווה ביצועים חלשים בתחום ייצור הטלפונים החכמים, דבר שישפיע על רמת הייצור במהלכה של שנת 2022 כולה. התחזית המקורית הייתה לייצור בהיקף של 1.38 מיליארד מכשירים בשנת 2022 כולה אולם עתה היא מקטנה את התחזית לייצור בהיקף של 1.366 מיליארד יחידות עם שיעור גידול שנתי שקטן עתה ל- 2.5%.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, מכרזים/פטורים/דרושים
משרד הרווחה: פנייה דחופה למתן מענים רפואיים ליחידים ומשפחות [שאינם זכאי חוק השבות] המגיעים באופן עצמאי מאוקראינה לקרוביהם/מכריהם בישראל
“על-מנת לתת מענה רפואי באופן מידי ליחידים ומשפחות, אזרחים אוקראינים, אשר הגיעו לישראל באופן עצמאי החל מתאריך 24.2.2022 ושאינם זכאי שבות, משרד הרווחה והביטחון החברתי” מפרסם את הפנייה, “פנייה פומבית לביצוע התקשרות בפטור ממכרז לפי סעיף 3(2) לתקנות חובת המכרזים. מובהר כי לאור האמור פנייה זו אינה מהווה מכרז פומבי או אחר, כמשמעותו בחוק חובת המכרזים ותקנותיו. תקופת ההתקשרות – 3 חודשים או עד סיום המלחמה באוקראינה, המוקדם מביניהם. היקף ההתקשרות – עד 4 מיליון ₪. אוכלוסיית היעד – עד 15,000 אזרחים אוקראינים בגילים אפס עד שישים אשר הגיעו לישראל באופן עצמאי החל מתאריך 24.2.2022 ושאינם זכאי חוק השבות”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים
משרד הבריאות התקשר בפטור ממכרז לקבלת שרותי אבטחה למשלחת הישראלית המפעילה את בית-חולים שדה באוקראינה
“לצורך אבטחת המשלחת נדרשת רכישת שירותים מחברה ישראלית ובמסגרתה הצבת מאבטחים ישראלים; שכירת רכבים לחירום לחילוץ המשלחת וליווייה; הצבת אמצעי מיגון פיסיים וטכנולוגיים ושירותים לוגיסטיים”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים
באישור החשכ”ל: התקשרות של משרד הרווחה בפטור ממכרז עם ג’וינט ישראל: הפעלת מינהלת לסיוע הומניטרי לפליטי אוקראינה [למתן מענים ליחידים ומשפחות המגיעים לישראל מאוקראינה ואינם זכאים לחוק השבות]
“מצב הלחימה באוקראינה הביא לעלייה תלולה בהיקף המגיעים לישראל מאוקראינה וכן מרוסיה, לעיתים בחוסר כל וללא שום תכנון מראש. מדיניות קליטת הנמלטים מאוקראינה בישראל מבדילה בין זכאי חוק השבות ומי שאינם זכאי שבות”; “נכון להיום שוהים בישראל מעל 13,000 אזרחים אוקראינים אשר הגיעו ארצה לאחר תחילת המלחמה ובהתאם להערכות מחצית מהם אינם זכאי חוק השבות והצפי הוא להגעה של כאלף אוקראינים מדי יום במהלך השבועות הקרובים”; “השירותים מיועדים למי שנכנס לארץ מאוקראינה החל מיום 1.2.2022”.
להמשך הידיעה