מתפרסם מאז שנת 1999
אבטחת מידע/סייבר
רשות המים מפרסמת את טיוטת כללי המים: “כללים שנועדו להסדיר את ההתמודדות עם מצבים של אירוע פגיעה במים; הכללים מתייחסים לתפקידיהם השונים של ספקי המים לצורך ההתמודדות האמורה והבטחת שירותי המים וכן אל הממשקים שלהם עם גורמים אחרים שפועלים בעת אירוע כזה”
“בשנים האחרונות יש החמרה באיומי הסייבר על מערכות המחשוב של משק המים והביוב ובשנים 2020 – 2021 נרשמו עשרות אירועים של תקיפת תשתיות מחשוב. האיומים הללו הגיעו הן מגורמי טרור והן מגורמים פליליים; “ההערכות של גורמי המקצוע במערך הסייבר הלאומי הן, כי האיום הקיברנטי צפוי להתגבר, הן מבחינת מספר ההתקפות והן מבחינת תחכומן. ההתקפות הן מצד גורמי טרור ומצד גורמים פליליים ומטרתן לשבש אספקת שירותים חיוניים ולגרום גם לבהלה בציבור”; “מן הסיכום לעיל ניתן להצביע על כך שקיימת בעיה של מענה לא מספק לאיומים על האספקה השוטפת של שירותי המים והביוב”.
להמשך הידיעהכללי
משרד האוצר ומערך הסייבר הלאומי הצטרפו לקרנות סייבר המסייעות למדינות מתפתחות
מנתונים שנאספו, ההשקעות הקודמות של מדינת ישראל בקרן של הבנק הבין-אמריקני לפיתוח כבר הניבו לתעשייה הישראלית עשרות מיליוני דולר. בנוסף, פעילות הסיוע של ישראל בתחום זה מחזקת את מעמדה של ישראל כמובילת סדר יום עולמי בתחום הסייבר.
להמשך הידיעהכללי
פורסמה עמדת מערך הסייבר הלאומי בנוגע להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי
“הזדהות בטוחה הינה מענה אבטחה אוניברסלי המקובל לפי תקנים בינלאומיים”; “מימוש הזדהות בטוחה ברמה מתאימה לסיכון הנשקף, כמו ‘מוציא את העוקץ’ ממאמציהם של תוקפים אשר מחפשים דבר מה בעל-ערך בתיבות הדואר הפרטיות”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, הנפקות/השקעות
בשנת 2021: תעשיית הסייבר הישראלית – גידול פי שלושה בגיוסים לשיא של 8.8 מיליארד דולר
רועי ירום, ראש מרכז התעצמות במערך הסייבר הלאומי, אמר כי “תעשיית הסייבר סיימה שנה מדהימה נוספת בה היא מדגימה שהיא לא רק מנוע ראשון במעלה של צמיחה כלכלית בישראל אלא גם עמוד תווך של אקו-סיסטם חדשנות הסייבר העולמי”.
להמשך הידיעהמשפט
העליון הוציא צו על תנאי המורה למ”י להשיב “מדוע לא תחדל מלעשות שימוש במערכת ‘עין הנץ’ עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה”
הצו על תנאי הוצא לבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת פרטיות ישראל.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, הנפקות/השקעות
דו”ח חדש: “שנת 2021 הייתה שנת שיא נוספת בתחום ההשקעות בחברות אבטחת סייבר”
“אבטחת סייבר בישראל הפכה לשוק מקוטב המקבל רק שני סוגים של סטרט-אפים:
חברות יוניקורן פוטנציאליות וחברות יוניקורן שכבר הגיעו לנקודת ציון זו”.
אבטחת מידע/סייבר
מערך הסייבר: “בשנת 2020 תעשיית החדשנות הישראלית בסייבר גייסה קצת פחות מ- 3 מיליארד דולר, סקירה ראשונית מלמדת כי סכום זה גדל בשנת 2021 ביותר מפי שניים”
“עבור ‘אומת הסייבר’, האיום הוא אתגר והזדמנות, ובשנים הקרובות ניבחן ביכולת לשלב בין השניים”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
המשרד להגנת הסביבה פירסם לעיון הציבור את טיוטת מדריך סייבר לעמידה בתנאים של היתר רעלים בתחום הסייבר בתעשייה
“שיתוף מידע בין ארגונים ודיווח על אירועים ליחידת הסייבר בתעשייה במשרד להגנת הסביבה, ובכלל זה ל- CERT הלאומי, יסייעו לגילוי מוקדם של התרחשות פוטנציאלית של אירוע סייבר. בכל אחד מהשלבים המוקדמים יוכל בעל היתר הרעלים לזהות את פוטנציאל התקיפה ולמזער את הסיכון לגרימת נזק פוטנציאלי”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
“מערך הסייבר פועל לקדם את ישראל כמדינה מובילה בתחום הסייבר בעולם: ביצור המובילות של תעשיית הסייבר והאקדמיה הישראליות, העצמת היחסים הבינ”ל של ישראל בתחום, קידום תר”ש (תוכנית רב- שנתית) סייבר לאומית והמשך המיצוב של ב”ש כבירת הסייבר הלאומית”
בין היתר, מערך הסייבר עוסק בתחומים הבאים: הפעלת מעבדת סייבר לאומית בתחום ה- Industrial Cyber Security, ICS, תוכנית רב-שנתית להיערכות למול סיכוני דור חמישי (5G); היערכות לסיכוני סייבר או הזדמנויות המגיעים מתחום הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence, AI); ומחקר וסקרי סיכונים בתחומים ייעודיים, כגון סייבר בתחום הימי.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
סכום הכופר של ההאקרים עלה בארץ ב- 3 שנים מ- 3,000 דולר בממוצע ל- 200,000 דולר; האומנם?
אני מרשה לעצמי לפקפק האם אכן יגאל אונא כיוון את דבריו לסכומי הכופר של ההאקרים בארץ דווקא. לדעתי מדובר בנתונים המתייחסים ספציפית לארצות הברית [אם כי ייתכן שהם משקפים גם את ישראל, אך לא בהכרח].
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, מכרזים/פטורים/דרושים
“למערך הסייבר הלאומי צורך במערכת המאפשרת הערכת מידת החשיפה של גופים באמצעים שאינם חודרניים לארגון, לטובת מיקוד ושיפור תהליכי הנחייה, בקרה והעלאת רמת החסינות המשקית ולשקף את תמונת המצב האבטחתית של ארגונים שונים וברמה מגזרית וברמה ארצית”
“מערך הסייבר הלאומי הינו גוף ממלכתי, ביטחוני וטכנולוגי, האמון על הגנת מרחב הסייבר הלאומי של ישראל. המערך פועל ברמת המדינה לחיזוק תמידי של רמת ההגנה בסייבר של הארגונים והאזרחים, לטיפול בתקיפות סייבר ולסילוקן ולהיערכות לחירום”; “המערך נמצא בשלבים מתקדמים של כתיבת מכרז עבור שירותים אלו. עם זאת, מכלול הנסיבות בשנה האחרונה, אשר כללו מספר מערכות בחירות, היעדר תקציב מדינה ומגיפת הקורונה, לא אפשרו את היציאה למכרז טרם סיום ההתקשרות”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, טלקום/וויירלס/מובייל
משרד התקשורת שוקל לחייב חברות תקשורת להתחבר למרכז הקיברנטי למגזר התקשורת; עד כה מחוברות אליו שתי חברות בלבד
כך נאמר במסגרת שימוע בדבר היערכות לניהול ההגנה בסייבר שפירסם המשרד (15.8.2021). המשרד גם פירסם דו”ח Regulatory Impact Assessment, RIA [הערכת השפעות רגולציה חדשה] לגבי האסדרה להיערכות חברות התקשורת להגנה בסייבר.
להמשך הידיעהנגישות/הנגשה
ייצוג הולם לאנשים בעלי מוגבלויות במשרדי הממשלה
“בבחינת נתוני הייצוג לשנת 2020 ניתן לראות כי שירות המדינה בכללותו עומד ברמה בינונית”; מערך הסייבר הלאומי נכלל בקטגוריה של “רמה נמוכה”. כך גם משרד התקשורת.
להמשך הידיעהמחשוב ענן
במקביל לפרסום דו”ח מבקר המדינה פורסמה תגובת משרד ראש הממשלה
“עד לסיום מכרז נימבוס, לא היה ניתן לבנות תקציב כולל למעבר הממשלה לענן מפני שאפשרות כזאת לא היתה ריאלית”. בשתי החלטות הממשלה היקצתה 210 מיליון ₪ לתקצוב המשרדים ותמרוצם להעביר את מערכות המידע שלהם לענן. “כחלק מהעבודה על תקציב המדינה לשנים 2022-2021 בימים אלה, מתגבשת החלטת ממשלה משלימה בהובלה משותפת של הרשות יחד עם משרד האוצר ושותפים נוספים, שתסדיר את מנגנון התמרוץ והעברת הכספים לצורך זה”; “מכרז נימבוס נבנה בתצורה של Zero Trust כך שלא תתאפשר גישה ישירה למידע הממשלתי ע”י ספק הענן הציבורי”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
מערך הסייבר הלאומי פירסם טיוטה להתייחסות הציבור – אבטחת מערכות מולטימדיה
הטיוטה שהופצה “מציגה דרכי פעולה להטמעה ותפעול מערכות מולטימדיה, וזאת תוך שיפור רמת העמידות בפני תקיפות סייבר”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, מכרזים/פטורים/דרושים
אושרה התקשרות של משרד האוצר בפטור ממכרז עבור שירות שיתוף ידיעות בתחום סייבר פיננסי לצורכי הגנה בין ארגונים פיננסים ברחבי העולם
השירות ניתן ע”י חברות בעמותה שבסיסה בארה”ב ומאגדת בתוכה כ- 7,000 ארגונים פיננסים מרחבי העולם. עמותה זו מאפשרת לכלל הארגונים הפיננסים לשתף ביניהם מידע על גבי פלטפורמה ייחודית בנוגע לידיעות בתחום הסייבר הפיננסי המאפשרות לארגונים טיוב אמצעי ההגנה שברשותם. מדובר בקבלת שירותי מודיעין ומידע סייבר-פיננסיים גלובליים ואזוריים. הספק הינו יחיד בתחומו ומתכלל מודיעין מחברות וגופים פיננסיים ברחבי העולם. המידע אותו מספק הספק הינו איכותי וייחודי, ומקורו בגופים עצמם.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
מערך הסייבר הלאומי: אחד מכל חמישה עסקים בישראל חווה תקיפת סייבר
הסקר יוצג במסגרת שבוע הסייבר שמתקיים בשיתוף מרכז לחקר הסייבר באוניברסיטת ת”א.
להמשך הידיעהמשפט
‘יש פטנט חדש: הולכים לבימ”ש, מגישים את המסמך חסר האחריות שיצא מהרשות להגנת הפרטיות, ועל-פיו תובעים 33 אלף ש”ח [הסכום המקסימלי לתביעה קטנה]’ ■ כמו ב- 2020, גם ב- 2021 הוגשו מספר תביעות נגד הליכוד, ישראל ביתנו וחב’ אלקטור תוכנה
העליון אישר בקשת הליכוד: הורה על איחוד הדיון בתביעה קטנה נגדה בנושא תוכנת אלקטור, שהוגשה השנה, עם שתי תביעות (נפרדות) נגד הליכוד ונגד אלקטור, שהוגשו אשתקד, וכבר אוחד הדיון ביניהן.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, ביומטריה
מערך הסייבר הלאומי יוצא בקריאה לאסדרה של שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים
“אנו סבורים כי יש לפעול לאסדרתו של נושא רגיש זה בחקיקה ראשית, תוך קיום דיון ציבורי, בפורום רחב יותר, אשר בו יהיה ניתן לשקול את הסיכונים מול התועלות, וכן מתן דגש לשיקולים אתיים ואחרים הכרוכים בו. קיימת חשיבות רבה בהסדרת ‘כללי המשחק’.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר
מערך הסייבר הלאומי: המגמה הרווחת בשנה האחרונה לגבי תקיפות כופרה היא שיטת הפעולה של מיקסום הזדמנויות
במערך פרסמו מדריך ייעודי לאזרח, לעסקים קטנים ולארגונים גדולים וכן מעמיד מענה לציבור בחיוג ישיר 119. במערך ממליצים להיעזר באיש/אשת מקצוע וחברות סייבר לתכנון ולהטמעת שיטות ההגנה המתאימות לארגון. בתור התחלה, ניתן לבצע חמישה צעדים פשוטים להגנה מבעוד מועד ולצמצום הסיכוי להיפגע ממתקפת כופרה.
להמשך הידיעה