10 שערוריות חדשות במש’ התקשורת: שיא עולמי: 75 שערוריות ב- 3 חודשים!

“עשר שערוריות חדשות במשרד התקשורת: שיא עולמי: 75 שערוריות ב- 3 חודשים!” זעקה הכותרת של אייטם שפירסם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ (ומספר אתרי ראי נוספים שלו) ממש בתפר שבין צאת חג שמחת תורה לתקופת ‘אחרי החגים’. כאשר הוא פירסם את האייטם הזה באתרים שלו, הוא סיווג אותו כ’בלעדי’.

כמיטב המסורת של האתר ‘טלקום ניוז’, שונמך הסיווג מ’בלעדי’ ל’ראשונים לדווח’. מתישהו במהלך השבת שוב שונה הסיווג ל’חדשות חמות’. הבוקר (ראשון, 27.10) – שנמוך נוסף ל’חדשות מקומיות’. בהמשך, סביר מאוד כי יימשכו השנמוכים הללו של אותו האייטם ל’על סדר היום’, ל’חדשות עולם ה- ICT’ וכן הלאה.

כמו תמיד אני דואג לשמור לעצמי צילומי מסך של שינויי הסיווג [בלעדי>>>ראשונים לדווח>>>נושא חם] למקרה של תביעת דיבה נגדי ולהוכחת נכונות הדברים.

= = = = = = = = = = = = = = =

אבי וייס כותב בכותרת-המשנה של אותו האייטם כי מדובר ב”עוד 10 שערוריות הדורשות חקירה דחופה”. חקירה דחופה, לא פחות. בתחילת האייטם הוא כותב כי “היקף השערוריות במשרד התקשורת המריא לשחקים – 75 שערוריות תוך 3 חודשים (!)  בתחומים הסלולרי, הקווי והסיבים, באחריותו של השר הטרי (יחסית)  דודי אמסלם. היקף כזה אדיר של פשלות וכישלונות לא היה מעולם בהיסטוריה של משרד התקשורת, שפועל בהתמדה נגד האינטרסים של הציבור ובשירות אינטרסים חיצוניים. זאת, ללא כל הפוגה, בניגוד לחוקי מדינת ישראל”. [ההדגשות – במקור].

= = = = = = = = = = = = = = =

כאן אני מבקש לומר מספר דברים לגבי שערוריות מספר 73 ו- 74 עליהן כותב אבי וייס, אותן שערוריות שלדעתו “דורשות חקירה דחופה”.

= = = = = = = = = = = = = = =

שערוריה מספר 73סלקום לא משלמת תמלוגים לא רק למדינה אלא גם ליוצרים (שיצירותיהם משודרות בסלקוםtv )!

וכך כותב אבי וייס לגבי שערוריה זו: “זה היה די ברור, שמי שמרגיש, שהוא מעל לכל חוק, ומנכ”ל משרד התקשורת נתי כהן הוא ‘מנהל שיווק’ שלו בהתנדבות, ביחד עם רוב צמרת המשרד כולל השר, ולא מאתמול, יצפצף על כל חוק ונורמה, גם על הלקוחות של החברה, לרבות אי תשלום תמלוגים על פי החוק למדינה ואי תשלום תמלוגים על פי חוק ליוצרים, שמשדרים את יצירותיהם בשידורי הטלוויזיה.

“ארגון אקו”ם (ר”ת: אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו”לים), שנמאס לו מההתחמקות הנמשכת (זה כמה שנים) של סלקום מתשלום תמלוגים ליוצרים, עשה מעשה. בשלב זה הנושא עדיין תקוע בדיונים משפטיים.

למי שלא שמע, ארגון אקו”ם, שבו חברים למעלה מ- 10,000 מלחינים, פזמונאים, סופרים, משוררים ומו”לים למוסיקה, ומיוצגים בו גם מאות אלפי יוצרים מרחבי העולם, שיצירותיהם מבוצעות בישראל, הגיש תביעה כנגד סלקום TV  וזכה בצו מניעה, צו שבוטל בערר, שהוגש לבית המשפט העליון.

“בית המשפט העליון הוציא (13.2.2019) צו ארעי המעכב כניסתו לתוקף של צו המניעה הזמני, שניתן בהחלטות בית המשפט המחוזי מיום 5.2.2019 ומיום 12.2.2019, עד למתן החלטה אחרת; תזכורת: ב-.5.2, לבקשת אקו”ם הוציאה שופטת מחוזי צו מניעה זמני נגד חברת סלקום [לגבי שידורי מוסיקה בסלקום טי וי]. כעת התיק ממתין לדיון ראשון לגופו של עניין, מה שייקח עוד כמה חודשים טובים (ובינתיים סלקום לא משלמת תמלוגים…).

“לכן, ביום 7.10.19 שלחתי לשר התקשרות, לצמרת משרד התקשורת ולצמרת סלקום את השאלות הדחופות הבאות”.

כאן מתפרסם נוסח ‘השאלות הדחופות שמציג אבי וייס לשלושה הגורמים הללו ובעקבותיו הנוסח האלמותי: “תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה”.

לכך נוספים הדברים הבאים: “בקצרה: נחשף עוד הליך של כאוס רגולטורי והפרות חוק, רישיון ותקנות ללא כל בסיס והגיון, הכל בחסות צמרת משרד התקשורת ושר התקשורת דודי אמסלם, כנגד האינטרסים הברורים של הציבור. כרגע, ‘אין דין ואין דיין’. ‘איש הישר בעיניו ייעשה’.”

ועתה לעוּבְדּוֹת:

+ באותו אייטם מ- 21 באוקטובר 2019 מציין אבי וייס כי “בשבועיים האחרונים, הצטברו אצלי לא פחות מ- 10 שערוריות חדשות בו זמנית (!), במצטבר יש כאן שיא של כל הזמנים, ולכן הן מרוכזות כאן בכתבה אחת […] כעת, תפורטנה להלן 10 החשיפות, שכבר סיימתי לאסוף מידע ולטפל בהן בשבועיים האחרונים, והן מוצגות כאן לציבור”. [ההדגשות – כך במקור].

+ אבי וייס מצרף קובץ (הנשמר בענן של גוגל) ובו החלטה של בית-המשפט המחוזי בתל אביב. משום מה אבי וייס מאיית את שם הקובץ בענן, אקו”ם בלועזית, כ- “ACKUM” ואילו הארגון עצמו דווקא מאיית את שמו כ- ACUM [ללא האות K]. האיות של אקו”ם ע”י וייס נראה קצת עקום, הלוא כן?

+ מדוע דבר שקרה בפברואר 2019 (ואף לפניו) מכונה ע”י אבי וייס באוקטובר שערוריהחדשה?

+ ומה קרה, אדון וייס, שהתעוררת רק עכשיו, שמונה חודשים לאחר מכן, ואתה טוען ש”הצטברה” אצלך השערוריה הזאת “בשבועיים האחרונים”, במהלך חודש אוקטובר?

+ ואם כבר לדייק, אדון וייס, כיוון שאני מאמין שאתה קורא את Read IT Now באדיקות, הרי שקראת על הדיונים המשפטיים בפרשה זו כשכתבתי עליה כבר ב- 15.2.2019 כאן באתר זה. מה זו השטות הזאת שמדובר בשערוריה ש”סיימתי לאסוף מידע ולטפל בה[ן] בשבועיים האחרונים”? לדעתי כלל לא היית צריך לאסוף מידע ולטפל בנושא בשבועיים האחרונים כיוון שכל המידע היה פרוס לפניך בידיעה שפירסמתי כבר לפני שמונה חודשים.

+ ובהמשך לכך, אדון וייס, מה פשר ה”דחיפות” של כל השאלות שאתה מציג ל”צמרת משרד התקשורת” ולאחרים: האיראנים כבר כאן על הגדרות שממש חייבים לקבל תשובות דחופות על ה”שאלות דחופות” שלך?

+ האם לא ברור לך שאין למשרד התקשורת ו/או לסלקום [במקרה זה] מה לומר מעבר לכך שכל עוד הנושא נדון בערכאות משפטיות, לא נגיב עליו? או שמא אתה מצפה שמישהו אי-פעם יגיב בסגנון של אשמנו. בגדנו. גזלנו וגו’?

+ ואתה יכול להישאר רגוע: היה והתביעה של אקו”ם תתקבל והשופטת תמצא כי היא מוצדקת, אזי סביר שבית-המשפט יקבע כי על סלקום לשלם לה את כל התמלוגים שהיא דורשת כולל הצמדת הפיצוי למדד כך שהיא לא תיפגע.

= = = = = = = = = = = = = = =

שערוריה מספר 74 משרד התקשורת עם הפנים לאזרח” אבל בסוכה (נא לא להפריע, המשרד פשוט נעלם).

וכך כותב אבי וייס בשערוריה הזאת: “לפני שנה, בעקבות כניסתו של המנכ”ל החדש (אז היה חדש…) נתי כהן, משרד התקשורת אימץ מנהג חדש:  להיעלם”.

כאן הוא מצטט מאייטם שפירסם לפני שנה בו ציין ש”[…] אז אפשר לבצע ‘גשר’ של שבוע וחצי ולסגור את המשרד בלי שום תורנות. שום רשת תקשורת לא תיפול ושירות לאזרחים הוא ממש דבר מיותר”.

אחרי ציטוט זה ממשיך אבי וייס וכותב כי “לאור הצלחת השיטה של ההיעלמות של המשרד בשנה שעברה, השנה חזרו על כך שוב, כפי שעלה בהודעת המשרד לציבור. מ- 13.10.19 מעד 21.10.19 (כולל), אין דבר כזה הנקרא משרד התקשורת.

לכן, ביום 11.10.19 שלחתי את הפנייה הדחופה הבאה לשר התקשורת דודי אמסלם ולצמרת משרד התקשורת: הנדון:  למה משרד התקשורת סגור בלי תורנים?‘.”

בין היתר תהה וייס בשאלתו ‘הדחופה’: “למה שהמשרד לא ישאיר תורנים, למתן תשובות לציבור, ובמיוחד מדוע שהמשרד לא ינצל את חול המועד סוכות, כדי לבצע בקרות שטח בתחום התקשורת, נניח לבדיקת רמת השירות של מוקדי חברות התקשורת, רמת הכיסוי הסלולר וטיב השירות הסלולרי במקומות הבילוי והנופש של אזרחי ישראל ברחבי המדינה בחול המועד סוכות ועוד ועוד”. [הערה: כל ההדגשות מופיעות כך במקור].

ובעקבות זאת מגיע הנוסח האלמותי: “תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה […] כרגע, ‘אין דין ואין דיין’. ‘איש הישר בעיניו ייעשה’.”

ועתה לעוּבְדּוֹת:

+ בהקשר זה אסתפק בקישור של אייטם שפירסמתי ב- 11 בפברואר 2019 כאן באתר בשעה 08:46, לדעתי לפני שאבי וייס שיגר את השאלות “הדחופות” שלו לשר התקשורת דוד אמסלם ולמה שהוא מכנה ‘צמרת משרד התקשורת’.

+ אני מפנה תשומת ליבכם למה שכתבתי באותו אייטם (וגם בעבר באייטמים קודמים כאן באתר): מדובר בסך הכל בשלושה חצאי ימי עבודה בחול המועד סוכות (או כמו שעות העבודה בימי שישי, למי שעובד). על זה כל הצעקה הגדולה? כמה אנשים במדינה לא היו בחופשה (בחו”ל או בארץ) במהלך חול המועד שדווקא היה דחוף להם לפנות לשירותי משרד התקשורת באותם שלושה חצאי ימים?

+ ולא ברורה הנדיבות של אבי וייס ש”המשרד ייצא לבקרות שטח במהלך חול המועד”, כלשונו. כמה פעמים אבי וייס תקף באתרו תוספות שכר שניתנות על שעות נוספות לעובדים באחד מאגפי משרד התקשורת?

+ אבל השערוריה הגדולה ביותר בהקשר זה, לעניות דעתי, היא שאבי וייס התרשל במילוי תפקידו וייעודו כ”לוחם היחיד בעוולות משרד התקשורת”. אך טבעי היה שיפנה  לפרופ’ דניאל הרשקוביץ ול”צמרת” נציבות שירות המדינה בשאילתה (“דחופה”, כמובן), לגבי אופן ההתנהלות של משרד התקשורת בנושא הגשר של שבוע וחצי [למרות שאיני חושב שהמשרד היה חריג בהקשר זה להתנהלות של מרבית שאר  משרדי הממשלה].

= = = = = = = = = = = = = = =

 

מבזקים