“תכלית התביעה הייתה לאכוף הנגשה של אפשרות השימוש באתר האינטרנט ולפעול להגברת המודעות בקרב הציבור להוראות חוק השוויון; הסדר הפשרה מקדם התכליות הללו בצורה נאותה ובכך גם הושגה מטרת החקיקה”

בית-המשפט המחוזי בתל אביב אישר ב- 6 באוקטובר 2019 הסדר פשרה בתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד התיאטרון הלאומי הבימה ונגד תיאטרון הצפון.

מדובר בתביעה שהוגשה בפברואר 2018. התובע טען בתביעתו כי המשיבות  לא ביצעו התאמות נגישות באתרי האינטרנט שהן מפעילות וזאת בניגוד לחוק, לתקנות ולתקן נגישות באינטרנט.

ב- 16.7.2019 פירסמתי ידיעה כאן באתר בדבר הודעת הצדדים שהגיעו להסדר פשרה מוצע והגישו אותו לאישור בית-המשפט. התובע בתביעה זו הוא איציק ארביב (אדם בעל עיוורון) והיא הוגשה באמצעות עו”ד אלי אליאס ויוסף-חי אביעזיז ממשרד עורכי הדין אליאס בן אריה. במסגרת הסדר הפשרה הם וויתרו על חלק משמעותי משכר הטרחה המגיע להם ותרמו אותו לחברי הקבוצה.

כבוד השופטת אסתר נחליאלי-חיאט כותבת בין היתר בפסק דינה:

“[…] כבר בדיון המקדמי הראשון הודיעו הצדדים כי בכוונתם לקיים הדברות ביניהם כדי לבדוק  אפשרות של סיום ההליך בדרך שתייתר את בירור התובענה. הצדדים אכן מילאו אחר  הדברים שנאמרו בדיון וניהלו מו”מ בניסיון הגיע לפשרה; סופה של ההדברות שצלחה  והבשילה להסדר פשרה שהציגו הצדדים לבית-המשפט ואותו ביקשו לאשר”.

השופטת מפרטת את עיקרי הסדר הפשרה בין הצדדים:  הסדרת נגישות – המשיבות תבצענה התאמות נגישות מלאות בהלימה להוראות התקן והקווים המנחים שאומצו בתקן; כן יתרמו להעצמת אנשים עם מוגבלות ולעידודם  המלא באירועי תרבות. תוך 90  ימים מאישור הסדר הפשרה, יעמידו המשיבות אתר אינטרנט נגיש בהתאם לתקן המחייב ובהתאם לקווים המנחים שאומצו בתקן.

“נגישות האתר תבחן על ידי טכנולוגיות מסייעות כנדרש בתקנות הנגישות ובקווים המנחים שאומצו בתקן, והמשיבות יהיו אחראיות לערוך את הבחינה הפונקציונלית באמצעות  מומחה נגישות,  כדי לוודא שאדם עם מוגבלות אכן יוכל לבצע פעולות באתר האינטרנט ככל אדם אחר.

“המשיבות התחייבו להעסיק רכז נגישות באופן קבוע כדי שיוכל לוודא את תקינות השירות. כן תיערך בדיקה תקופתית אחת לשישה חודשים לפחות, לצורך בקרה וכדי לוודא היעדר תקלות,  והמשך ההנגשה לאנשים עם מוגבלות הוסכם כי הבדיקות התקופתיות אינן גורעות מחובתן החוקית של המשיבות לתקן תקלות מזדמנות תוך 60 ימים כאמור בתקנות  הנגישות, אלא רק מוסיפות עליהן. המשיבות התחייבו כי כל תוכן שיועלה באתר האינטרנט שלהן החל מפסק דין זה, יהיה  בהלימה לתקן המחייב ולקווים המנחים שאומצו בתקן.

“המשיבות יפרסמו באתר האינטרנט מודעה ייעודית לאנשים עם מוגבלות שבה יוזמנו לציין כל תקלה בקשר לנגישות האתר, ולשם כך תקצינה המשיבות תיבת מייל לפניות אלו  שיטופלו במהירות האפשרית.

“בנוסף הסכימו המשיבות לבחון אפשרות להטמעת מערכת ‘נותן שירות’ נגישה שתאפשר  העסקת אנשים עם מוגבלות, כנותני שירות.

“לצד הסדרת הנגישות,  מטרה ראויה ומבורכת כשלעצמה, הוסכם גם על פיצוי”.

בנושא הגמול ושכר הטירחה מציינת השופטת כי “הצדדים הבהירו כי הסכימו לשכר נמוך מהנהוג שכן חלק מגמולם ושכרם תורגם להקצאת 450 כרטיסים נוספים הכלולים בתוך המכסה שנקבעה”.

“[…] לאחר שנתתי דעתי לעיקרי הסדר הפשרה המוצע, לתנאיו, לקבוצה עליה הוא חל, לסעדים שנתבעו,  להיקף ההטבות הניתנות לחברי הקבוצה כהגדרתה בהסדר,  ולאחר שעיינתי שוב בכתבי הטענות, התרשמתי מאוד מהמלצת הצדדים לעניין. הגמול ושכר הטרחה שהוא על הצד הנמוך ומהנסיבות להמלצה, ואני סבורה כי הסדר הפשרה בכללותו ראוי ומבורך ומשכך ראיתי לאשרו,  וליתן לו תוקף של פסק דין.

“[…]  תכלית התביעה הייתה למעשה לאכוף על המשיבות הנגשה של אפשרות השימוש באתר  האינטרנט ולפעול להגברת המודעות בקרב הציבור להוראות חוק השוויון. כאמור, הסדר הפשרה המוצע מקדם בהחלט את התכליות הללו בצורה נאותה, ובכך גם הושגה מטרת החקיקה.

“[…] סיכומו של דבר:  לאור כל האמור וכפי שכבר ציינתי אני מאשרת את הסדר הפשרה על כל תנאיו,  לרבות  שכ”ט עו”ד וגמול לתובע המייצג, ונותנת לכל ההסכמות הכלולות בהסדר הפשרה תוקף של  פסק דין”.