תזכיר חוק של האוצר: תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס’ ) (פלטפורמות מקוונות לתיווך באשראי)

משרד האוצר פירסם לאחרונה את תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס’  ) (פלטפורמות מקוונות לתיווך באשראי), התשע”ז – 2017. המועד האחרון להעברת הערות לגבי תזכיר החוק הוא 20 בפברואר 2017.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו – 2016 התקבל בכנסת ביום 18 ביולי 2016.

“במסגרת החוק מוסדר המבנה הרגולטורי של הפיקוח על נותני שירותי המטבע ועל תחום האשראי החוץ בנקאי. מטרת החוק היא לפתח את הענף כענף פיננסי יעיל, לגיטימי ומפותח, ליצור חלופה הולמת לשירותים הפיננסיים המוסדיים ולמנוע את השימוש בענף למטרות שאינן כשרות.

“האסדרה במסגרת חקיקה זו חולקה למספר מקטעים כשבכל אחד מהם מוסדרים תחומי שירותים פיננסים שונים.

“התזכיר המופץ בזה מבקש לעגן בחקיקה מקטע נוסף המסדיר את  סקטור האשראי החוץ בנקאי באמצעות פלטפורמה המתווכת באופן מקוון – מתן אשראי בין מלווים ללווים שהם יחידים. יצוין כי תיווך מקוון באשראי בין מלווים ללווים שהם תאגידים, מוסדר בחוק נפרד אשר הרשות לניירות ערך אמונה על אסדרתו.

“פלטפורמת ה- P2P, בדומה לפלטפורמות המצויות בעולם, מקשרת באמצעות רשת האינטרנט בין לווים למלווים. יחיד המעוניין לקבל הלוואה, יכול באמצעות הפלטפורמה למצוא אלטרנטיבה לקבלת הלוואה בתנאים אישיים המותאמים לו. מלווה המבקש להשקיע את כספו, יכול להלוות את כספו ולקבל החזר בתוספת ריבית. הלווה והמלווה מתקשרים כל אחד באופן ישיר עם הפלטפורמה ואינם עורכים כל התקשרות ביניהם. מעבר לפעילות התיווך באשראי מהווה הפלטפורמה גם גורם תפעולי אשר ינקוט בהליכים מסוימים לגביית החובות מהלווים עבור המלווים בפלטפורמה.

“עם זאת, הפעילות של פלטפורמות P2P, בארץ וגם בעולם, הינה ייחודית בכך שמפעיל הפלטפורמה אינו נושא בסיכון האשראי, מכיוון שהוא איננו הגוף אשר מספק את האשראי. העיקרון בפלטפורמות הפועלות בעולם הוא לספק למשקיעים אשר להם כסף חופשי, אלטרנטיבה זמינה להשקעה, ולספק ללווים אלטרנטיבה נוספת לקבלת הלוואה. הפלטפורמות מתאפיינות בשקיפות ובפשטות תפעולית, וחשוב מכך, מכיוון שהן מבוססות טכנולוגיה, ביכולתן להוזיל עלויות ולצמצם במידה מרובה את פערי הריבית בין הלווה למלווה. כך, בין היתר, השימוש בפלטפורמה חוסך, בין היתר, את הצורך בתיווך המוסדות הפיננסיים הקלאסיים כמו הבנקים וחברות כרטיסי אשראי.

“כיום, לא קיימים אסדרה ופיקוח רגולטורי על פלטפורמות P2P. לפיכך, מצד אחד, אין גורם שמפקח ומספק הגנה למשתתפים, ומצד שני, היעדר פיקוח ואסדרה כאמור מהווה איתות שלילי למשתתפים פוטנציאלים החוששים לפעול באמצעות הפלטפורמה מבלי שיש הסדרה נאותה ופיקוח המהווים מעין ‘חותמת כשרות’ מאת המדינה.

“יצויין כי במקביל לקבלת הערות הציבור בכתב, כמקובל, בדעת צוות בריס לקיים ימי שימוע בעל-פה, במועדים שיפורסמו בהמשך, לקבלת עמדות הציבור באשר לנושאים העקרוניים שעולים בתזכיר (…) הצוות אינו מחויב לשמוע בעל-פה את כל הפונים אליו, ויוכל לגבש עמדתו גם על בסיס הניירות והמצגים הכתובים שיועברו אליו”.

בין עיקרי החוק המוצע: “מוצע לקבוע כי הפעלת פלטפורמה תותנה בקבלת רישיון מהמפקח. כן מוצע לחלק את הרישיון להפעלת פלטפורמה לשני סוגים, בסיסי ומורחב, אשר ההבדל ביניהם יתבסס על סך אשראי החובות הקיים בפלטפורמה כלפי המלווים. תיווך מקוון באשראי מעל לסך של 25 מיליון ₪ יחייב רישיון מורחב. במסגרת קביעת חובת הרישוי מוצע פירוט של דרישות סף ושיקולים של הרגולטור למתן רישיון להפעלת פלטפורמה לתיווך מקוון באשראי”.