תובענה ייצוגית: קיומו של פגם סדרתי בשעוני ובמחשבי צלילה שיובאו משך שנים לארץ וש”עלולים לגרום לפגיעות חמורות בנפש ועד כדי מוות במהלך צלילה ושימוש בהם”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה (7.2.2019) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דוגית יחזקאל ששון בע”מ [חברה פרטית שמשנת 1966 עוסקת בייבוא ובשיווק ציוד צלילה, ספורט ימי, אתגרי ודייג] ונגד החברה הפינית Suunto Oy יצרנית שעוני ספורט, מחשבי צלילה ומצפנים הנמכרים ברחבי העולם.

התובעים בתביעה זו הם שלמה סמואילוב ושגיא ג’ייקובס-קיים המשתמשים בציוד צלילה.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “בקשה זו עוסקת בפגם סדרתי במחשבי צלילה המיוצרים ע”י החברה הפינית ואשר יובאו לארץ ונמכרו לחברי הקבוצה בין היתר על-ידי משיבה 1 [חברת דוגית יחזקאל ששון בע”מ]. התקלה הסדרתית ידועה למשיבות ו/או היה עליהן לדעת עליה לפחות משנת 2015, והוכח כי מחשבי הצלילה הפגומים עלולים לגרום לפגיעות חמורות בנפש ועד כדי מוות במהלך צלילה ושימוש בהם”.

המשיבות ידעו על התקלה הסדרתית במחשבי הצליל מזה שנים. המשיבה 2 אף חתמה על הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגדה בארה”ב, אך בארץ בחרו המשיבות לשתוק בעניין ולהסתיר מחברי הקבוצה את הסכנות הטמונות בשימוש במחשבי הצלילה נשוא התובענה, ולהסתיר את הפיצוי לו זכו משתמשים אחרים במחשבי הצלילה בעולם”.

בכתב התביעה נאמר עוד כי “[…] כל צוללן חייב לדעת במהלך צלילה, כמידע קריטי ובטיחותי, באיזה עומק הוא צולל, כמה זמן, מהו לחץ האוויר במיכלים שהוא נושא, מהי טמפרטורת המים וכמה אוויר נותר לו במיכלי האוויר. הכשלים שהתגלו במחשבי הצלילה מובילים בהכרח לכך שהשימוש בהם מסוכן לחיי צוללנים המשתמשים בהם ולא יודעים על הכשלים, מה שעלול לגרום לבעיות כמו כאבי ראש, דרך מכלול בעיות רפואיות כמו כאבי שרירים ושיתוק, ובמקרים קיצוניים להוביל אף למוות.

“המשיבות, שביקשו שלא לפגוע בריווחיהן ולהימנע מהוצאות בישראל, בחרו שלא ליידע את לקוחותיהן בישראל אודות הכשלים שהתגלו במחשבי הצלילה ועל הסכנה הממשית הנשקפת מהשימוש וההסתמכות על מחשבי הצלילה. זאת, למרות שבארה”ב התנהלה במשך מספר שנים תביעה ייצוגית גדולה שהסתיימה בהסדר פשרה בו התחייבה המשיבה 2 לבצע ריקול והחלפה למחשבי הצלילה, וכן התחייבויות נוספות שמשיבה 2 נטלה על עצמה בקשר אליהם.

“במקום להזדרז וליידע את הלקוחות בישראל אודות הכשלים, כדי לעצור את העמדת חברי הקבוצה בסיכון חיים, בחרו המשיבות להימנע ממסירת כל מידע ללקוחות בישראל, להמשך לפרסם ולשווק מחשבי צלילה חדשים ללא כל אזהרה, ולא לערוך באופן מרוכז ריקול (Recall) למחשבי הצלילה ששווקו בישראל אשר ידוע ומוכח שיש בשימוש בהם סכנה ממשית לצוללים”.

“[…] הסתמכות צוללים בישראל על מחשבי הצלילה אינה רק תוצאה של בטיחות יתר מצידם ו/או שמירה על כללי זהירות מחמירים, אלא שהיא מעוגנת בדין ומהווה חובה חקוקה ותנאי מחייב לצלילה בישראל”, כמו, למשל, תקנות הצלילה הספורטיבית (מכשיר צלילה אישי), התש”ע – 2010.

באי כוח התובעים אומרים בכתב התביעה כי “[…] לצורך זהירות נעריך כי נמכרו בישראל 3,000 שעונים מתוצרת המשיבה 2 בלבד, ועל כן יועמד הנזק לחברי הקבוצה על סך 9,000,000 ₪ כנגד שתי המשיבות ביחד ולחוד, ובאחריות משותפת ושווה ביניהן”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד דוד מזרחי וחנה ביליה-הרשקוביץ.