תובענה ייצוגית נוספת לגבי “שמירה על פרטיות המשתמשים באתרים ובפלטפורמות הדיגיטליות שהבנקים מפעילים”; “הבנקים השתמשו בכלים של צדדים שלישיים – כגון פייסבוק וגוגל, כדי לעקוב אחרי הלקוחות שלהם בזמן ביצוע פעולותיהם”

ביום רביעי, 20.5.2020, דיווחתי בחלון המבזקים של האתר: ב- 11.5.2020 (בשעה 14:14) האתר Read IT Now היה הראשון לדווח על הגשת תובענה ייצוגית נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט לגבי “שמירה על פרטיות המשתמשים באתרי הבנקים וביתר הפלטפורמות הדיגיטליות שהבנקים מפעילים”; “הבנקים השתמשו בכלים של צדדים שלישיים – כגון פייסבוק וגוגל, כדי לעקוב אחרי הלקוחות שלהם בזמן ביצוע פעולות באתרים ובאפליקציות של הבנקים; היום (20.5.2020) הוגשה תביעה נוספת ע”י אותם ב”כ באותו הנושא נגד בנק מזרחי טפחות.

ביום שני, 18.5.2020, דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: דה מארקר מדווח הבוקר (18.11.2020): “האם לאומי, פועלים ודיסקונט מעבירים לפייסבוק מידע אישי של לקוחותיהם? לפי בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר, הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט השתמשו בכלים של פייסבוק כדי לעקוב אחר לקוחותיהם בזמן ביצוע פעולות באתרים ובאפליקציות. התוצאה הייתה מעבר של מידע אישי על לקוחות לפייסבוק, תוך הפרת פרטיות הלקוחות“; ידיעה לגבי תביעה זו פורסמה ב- Read IT Now  היום לפני שבוע בדיוק (11.5.2020).

= = = = = = = = = = = = = = =

כאמור, ב- 20 במאי 2020 הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נוספת באותו הנושא, והפעם נגד בנק מזרחי טפחות.

מדובר בתובע אחר מהתביעה הראשונה נגד שלושה הבנקים. במקרה של התביעה נגד בנק מזרחי טפחות התובע הוא רותם שכטר. באי כוח התובע הם משרד עורכי הדין מירון, בן ציון ופריבס, וכן עו”ד גרגורי פאוסט קורצ’מני (ממשרד עורכי הדין פאוסט, קליין ושות’)[עו”ד קורצ’מני הוא אחד מבאי הכוח גם בתביעה הראשונה].

כתב הטענות דומה לכתב הטענות בתביעה הראשון ונאמר בו בין היתר כי “המערכת הבנקאית מושתתת על יחסי אמון שבין הבנק לבין הלקוח. חובת הסודיות הבנקאית היא נשמת אפה של מערכת היחסים הזו. בהליך שכאן התגלתה תמונה מטרידה ביותר לפיה הבנקים בחרו להפר את חובותיהם היסודיות הללו ע”י כך שבפלטפורמות הדיגיטליות שלהם הם נתנו דריסת רגל לתאגידי מידע בינלאומיים ואיפשרו לאותם תאגידים מידע פרטי על הלקוחות שלהם [של הבנקים].

“במקום לייצר מערכות ממוחשבות שיאפשרו ללקוחות שלהם פרטיות בביצוע הפעולות, הבנקים השתמשו בכלים של צדדים שלישיים – כגון פייסבוק וגוגל, כדי לעקוב אחרי הלקוחות שלהם בזמן ביצוע פעולות באתרים ובאפליקציות של הבנקים. לא מדובר בשגגה של הבנקים. הבנקים ביקשו בכוונת מכוון לעשות שימוש במאגרי המידע המפתים של תאגידי ענק רב-לאומיים לשם עריכת קמפיינים פרסומיים ולשם מעקב אחרי לקוחותיהם.

“לאחרונה, ולאור הביקורת הציבורית על חוסר השקיפות של השימוש במידע שנאסף על-ידי פייסבוק, חברת פייסבוק השיקה כלי חדש בשם ‘פעילות מחוץ לפייסבוק’ המאפשר למי שמחזיק חשבון בפייסבוק לראות מי הם הגופים שהעבירו מידע לפייסבוק על המשתמש. לאחר שהכלי הזה שוחרר התגלתה תמונה מטרידה מאוד לפיה פייסבוק מחזיקה במידע שהתקבל מבנק המזרחי.

“בהליך כאן אנו נראה כיצד בנק המזרחי העביר מידעים מזהים שונים לחברת פייסבוק וזאת בניגוד מפורש לדין. העברת המידע הזו מוכיחה חד-משמעית כי הבנק פתח את הפלטפורמות הדיגיטליות שלו לעיניהם של צדדים שלישיים.

“המידע המזהה שהועבר לא מסתפק רק בעובדה כי הלקוחות של הבנק עושים שימוש בפלטפורמות הדיגיטליות שלו אלא גם את זמני השימוש בפלטפורמות הדיגיטליות, עמודים בהם עיינו הלקוחות ועוד.

בכתב הטענות נטען עוד כי “[…] הבנק בחר לנצל את האמון של חברי הקבוצה וחוסר האוריינות הדיגיטלית שלהם על-מנת להכניס מנגנוני איסוף נתונים ומעקב של גופי מידע גדולים וחזקים. הבנק חשף מידע רגיש ביותר על הלקוחות מתוך מטרה למקסם את רווחיו. אותם גופי ענק אינם כפופים לדין הישראלי, הם מעבדים את המידע על הלקוחות הישראליים על-מנת להתאים להם פרסומות ובונות פרופיל שלם אשר יכול להתחשב במידע שהבנק העביר לידיהם”.

“התנהגות זו של הבנק לא גולתה ללקוחותיו באופן שמאפשר ללקוחות להבין מה בנק המזרחי עושה ומעולם לא נתנו לכך את הסכמתם מדעת. במצב תקין – אילו העברת המידע הייתה דרושה באמת ובתמים על-מנת להעניק את שירותי הליבה הבנקאיים, היה מקום שבנק המזרחי יפרט מראש איזה מידע בדיוק מועבר לתאגידי מידע (כמו גוגל ופייסבוק), יציג ללקוחותיו את היתרונות והחסרונות של מעקב המידע הזה, ויקבל את הסכמתם האקטיבית של הלקוחות. בפועל אין מדובר בהעברת מידע אשר דרושה לבנק על-מנת להעניק את שירותיו הבנקאיים וקיים איסור מוחלט להעביר את המידע.

“אם בכך לא די, המפקח על הבנקים קבע זה מכבר, בחוזר מס’ 1791-06 כי קיים איסור מפורש לגלות פרטים כלשהם על-ידי הבנק לצדדים שלישיים – לרבות את דבר היותו של אדם, לקוח הבנק”.

בהמשך כתב התביעה נאמר בין היתר כי “[…] לאחר שהמשיב נחשף בהפרת הסודיות הבנקאית, נדרשת בחינה מעמיקה של האופן שבו הבנק אוסף, מנהל, משתמש ומעביר מידעים לצדדים שלישיים. במסגרת הזאת יש להידרש לגילוי מצד הבנק במסמכי האתר והאפליקציות ולבחינת חוקיותם של המסמכים הללו”.

[הערה: כל ההדגשות מופיעות כך במקור].