תובענה ייצוגית נגד EasyJet בשאלה האם היא התרשלה והאם נפגעה פרטיות לקוחותיה; זאת לאחר שבאמצע מאי הודיעה החברה על פריצת האקרים ודליפת מידע אישי של 9 מיליון מלקוחותיה

ביום רביעי (3.6.2020) בשעה 16:40 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (3.6.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי החוק להגנת הצרכן) של 2 תובעים נגד חברת EasyJet בשאלה האם היא התרשלה והאם נפגעה פרטיות לקוחותיה; זאת לאחר שבאמצע מאי הודיעה החברה על פריצת האקרים ודליפת מידע אישי של 9 מיליון מלקוחותיה; טרם פורסם הנוסח המלא של כתב הטענות.

התביעה הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. התובעים בתיק זה הם חנה ויזן (“גם בשם שני ילדיה הקטינים כאפוטרופסית הטבעית”) [שבחודש ספטמבר 2019 הזמינה מהחברה כרטיסי טיסה לה, לבעלה ולשני ילדיה] וכן אביב סמדר [“סוכן נסיעות אשר הזמין באמצעות הדוא”ל שברשותו עשרות הזמנות עבור לקוחותיו”].

הנתבעת היא EasyJet PLC, EasyJet Airline Company (באמצעות עוה”ד לויתן שרון ושות’). מדובר בחברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסת לונדון.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “בקשה זו נולדה נוכח מחדלי אבטחה חמורים, אשר בגינם דלפו פרטי מיליוני משתמשי המשיבה. כפי שיפורט בבקשה זו הנתמכת בחוות דעת מומחה סייבר, המשיבה נכשלה בלאבטח את המידע האישי של מיליוני משתמשיה שהזמינו כרטיס טיסה באמצעות אתר האינטרנט של החברה, תוך רשלנות רבתי, ותוך הפרת פרטיותם, ואף בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות, והפרת החוזה שבינה לבין משתמשיה, ואף תוך הפרת חוק הגנת הצרכן. חומרת מעשים אלו, שאף נמשכה ‘ונמתחה’ על פני מספר חודשים, הצריכו הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית זו”.

לדברי כתב הטענות, “המבקשים שניהם קיבלו הודעה מהמשיבה ביום 26.5.2020 לפיה פרטיהם הכוללים שם, שם משפחה, כתובת דוא”ל, יעדי ומקור טיסות, דלפו במסגרת פריצה למחשבי החברה. עד קבלת הודעה זו, לא ידעו המבקשים על כך שפרטיהם דלפו”.

בהתבסס על ידיעה שהתפרסמה ב- Forbes, “לוח הזמנים של ההתקפה כפי שפורסם בתקשורת הינו כדלקמן:

+ הפירצה החלה בתאריך 17.10.2019;

+ במהלך ינואר 2020 נודע למשיבה על הפירצה;

+ למרות זאת, ההתקפה המשיכה עד לתאריך 4.3.2020;

רק בחודש אפריל 2020 הודיעה החברה ללקוחותיה אודות הפירצה;

+ החברה אמרה כי תודיע ללקוחותיה, שנפרצו, עד ה- 26.5.2020.

כתב הטענות מציין כי החברה נתבעה באנגליה (בהיקף 18 מיליארד ליש”ט) בעקבות המקרה בתביעה שהוגשה לבית-המשפט הגבוה של לונדון בשם לקוחות שנפגעו בחו”ל.

עוד מציין כתב הטענות כי “קיימת אי בהירות בדין הישראלי ביחס לשאלה האם הדין המהותי החל על הבקשה הוא זה האנגלי (כפי שמצויין בתנאי השימוש) או שמא זה הישראלי. עניין זה ממתין להכרעה” במסגרת תובענה ייצוגית אחרת מינואר 2015 אשר תלוייה ועומדת. “מכאן שלמען הזהירות בלבד, בקשה זו תתבסס על שני הדינים, ובהתאם להחלטת בית-המשפט הנכבד בדבר תחולתו של הדין (הזר או הישראלי) תתנהל הבקשה בהתאם”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אילן שדי ועו”ד שלומי וינברג.

[הערה: ההדגשות מופיעות כך במקור].