תובענה ייצוגית נגד גוגל אירלנד: מחייבת לכאורה את הלקוח בחיובים שלא הייתה אמורה לחייב ובחיובים המנוגדים להסכמות בין הצדדים, אך מסרבת לזכות את הלקוח בגינם; היקף התביעה הקבוצתית: 400 מיליון ש”ח

08:26 22.05.2020

קטגוריות: משפט פרסום/שיווק/מדיה רשתות חברתיות

תגים: ,

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה ב- 21.5.2020 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד גוגל אירלנד בשל “הפרת חוזה חוזרת ונשנית, בעשיית עושר ולא במשפט, בגזל, בהטעייה ואי גילוי, ובניצול העושק של לקוחותיה; מחייבת את הלקוח בחיובים שלא הייתה אמורה לחייב ובחיובים המנוגדים להסכמות בין הצדדים, אך מסרבת לזכות את הלקוח בגינם”. היקף התביעה הקבוצתית עומד על 400,000,000 ₪.

התובע בתיק זה הוא אלי רבינוביץ, “מנעולן והתמחותו בפריצת דלתות שננעלו, פריצת מכוניות, החלפת צילינדרים וכיוצ”ב. אופי עבודתו של המבקש הינו כזה שכמעט כל הפניות אליו הינן לשירות מיידי ובהול”. לאחר בדיקה מקיפה שערך הבין כי “הדרך היחידה לשווק את שירותיו והדרך היחידה להצליח להגיע ללקוחות בעידן הנוכחי הינה באמצעות שימוש בשירות ‘גוגל אדז” של המשיבה”.

לדברי כתב התביעה, “[…] המבקש הוא שזיהה את התקלות והוא שניסה לפתור אותן ישירות מול המשיבה, ללא הועיל”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי התביעה מתייחסת לשירות של חברת גוגל בשם Google Ads [שבעבר כונתה Google Adwards]. “גוגל היא מונופול בינלאומי וישראלי מהגדולים שהיו אי-פעם. במספר רב של תחומים ובכלל זה שירותי מנועי חיפוש. גם בתחום הפרסום, גוגל היא מונופול ברור ומובהק שכן גוגל היא החברה היחידה אשר מציעה ומוכרת שירותי פרסום במסגרת מנוע החיפוש שלה והדפדפן שלה – כרום.

“נבהיר כבר בפתיחה כי מדובר בשירות ייחודי ולא רק בשירות מונופוליסטי באופן מוחלט, במובן הזה שרק מגוגל ניתן לקבל אותו ושאין בילתו” אין לו מתחרים, אין לו תחליף ואין מי שיכול לבוא במקומו.

“ענייננו בשירות הישראלי של גוגל, כלומר השירות של גוגל שניתן לשם פרסום ע”י עסקים בישראל“.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “העיקרון המרכזי העומד מאחורי תקציב הקמפיין הינו שליטה בעלויות הפרסום, כלומר – תשלום לפי קליקים ולפי ההגדרות שניתנו. רק כאשר משתמש פונה באמצעות המודעה המתפרסמת לפי ההגדרות שהוגדרו, הלקוח משלם, כאשר למודעה ולתקציב ניתנות הגדרות מסויימות בהן אמור הפרסום לעמוד.

“ועל כך התביעה – על אי עמידת גוגל בהגדרות שהיא עצמה קובעת, ועל ניצול שלה את הלקוחות כדוגמת המבקש וחיוב שלהם בסכומים שהם בניגוד מפורש לאמור בהסכם ומהווים גזל, פשוטו כמשמעו”.

בסוף כתב התביעה נאמר: “בתביעה זו עולה שאלה משותפת של עובדה ומשפט הנוגעות לקבוצה, שראוייה להתברר באופן ייצוגי: האם המשיבה מחייבת לקוחות בעבור שירות שלא ביקשו ושלא הסכימו עליו או בניגוד לתנאי ההסכמות; האם המשיבה קובעת מחיר מוגזם במכרז ללא מקסימום והאם היא מתריעה או מזהירה בגין כך או שמא היא מטעה את הלקוח לעניין זה; האם המערכת מחייבת לקוחות בעבור שירות לא אמיתי (קליקים מזוייפים); האם המשיבה מזכה לקוחות בהתאם לזיכוי שהוסכם עליו; האם המשיבה מחזירה כסף או מפצה את הלקוחות שחוייבו; האם המשיבה חייבת ליידע את הלקוחות על החיובים השגויים בדיעבד ולהחזיר כספים או לפצות בגין כך; האם המשיבה חייבת בפיצוי כלל הלקוחות שנפגעו; האם המשיבה מטעה את לקוחותיה לגבי תנאי החוזה ואופן ביצועו”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן מופיעות כך בכתב התביעה המקורי].

■ פורסם לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה הבוקר בשעה 07:29.