מתפרסם מאז שנת 1999
תביעה: סלקום ‘אימצה פרקטיקה פסולה חסרת תום לב במטרה לנסות ולצרף את לקוחותיה ואחרים שאינם לקוחותיה לשירותים השונים אותם היא מציעה’; ‘הפרקטיקה כוללת שימוש שלא כדין במאגרי המידע שברשותה ללא קבלת אישור מי שנכללים בהם’; ‘אינה מקבלת לא כתשובה ומפעילה הטרדה כפייתית חוזרת ונשנית כלפי אותם אנשים’
לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת סלקום ישראל. התובעים בתיק זה הם הילה דניאל ומשה בן דרור.
בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “המסכת העובדתית העומדת בבסיס תביעה זו חושפת מקרה חמור של פרקטיקה פסולה חסרת תום לב שאימצה הנתבעת, במטרה לנסות ולצרף את לקוחותיה השונים, כמו גם צרכנים שאינם בקרב לקוחותיה, לשירותים השונים אותם היא מציעה.
“הפרקטיקה כוללת שימוש שלא כדין במאגרי המידע אותם מחזיקה הנתבעת, ללא קבלת אישור הלקוחות והצרכנים השונים לכך, תוך התקשרות רנדומלית מצד נציגי הנתבעת ללקוחות הפוטנציאליים בהצעת שירותים שונים ללקוחות, שכלל אינם מעוניינים בהם.
“הנתבעת אינה מקבלת ‘לא’ כתשובה, וחוזרת ומתקשרת, שוב ושוב, שבוע לאחר שבוע, לאותם לקוחות וצרכנים פוטנציאליים, תוך הצעת אותו השירות לגביו הלקוחות אמרו באופן חד-משמעי שאינם חפצים בו.
“הטרדה כפייתית זו של הנתבעת, תוך הפרת הוראות החוק, נעשית מתוךך מטרה ברורה של הנתבעת, ‘להתיש’ אל לקוחותיה הפוטנציאליים, עד אשר יסכימו להצטרף לשירותיה”.
בא כוח התובעים מציין בכתב התביעה כי “[…] בנוסף לתובעים, מצורפים לתביעה זו תצהיריהם של עוד חמישה לקוחות של הנתבעת שהוטרדו על-ידי הנתבעת באופן תדיר, ולידי הח”מ והתובעים הגיעו פניות רבות נוספות של לקוחות שהוטרדו על-ידי הנתבעת, כך שאין תמה כי לא מדובר בטעות נקודתית אלא בשיטת שיווק ברורה ופסולה (בהערת אגב יצויין שגם הח”מ סובל מהטרדות של הנתבעת על אף שביקש ממנה פעם אחר פעם לחדול מכך)”.
בהמשך כתב הטענות נאמר כי “[…] הנתבעת פועלת ככל העולה על רוחה, ומתקשרת לאנשים המופיעים במאגר הטלפונים שלה, בהצעות שיווקיות פירסומיות, באופן תדיר, מבלי להתחשב בתשובותיהם או תחושותיהם או פרטיותם של הצרכנים ותוך ביצוע כלל הפעולות הפסולות שלהלן:
+ בעת ההתקשרות עם לקוחותיה, הנתבעת לא מבקשת הסכמתם להשתמש במספר הטלפון שלהם לצורך שיווק טלפוני של מוצרים אחרים ונוספים שלה.
+ הנתבעת מתקשרת ללקוחותיה השונים, באמצעות מאגרים שאגרה אצלה ללא הסכמת הלקוח, בהצעת מוצרים ושירותים נוספים שלה, שאינם דומים למוצר או לשירות אותם מקבל אותו לקוח (ללקוח הטלביזיוני, לדוגמה, מוצעים שירותי סלולר).
+ נראה כי הנתבעת אינה מזינה אצלה כאשר לקוח משיב בשלילה להצעתה לקבל שירות נוסף, וממשיכה להציע לו את אותו שירות שוב ושוב ללא תלות בתשובתו (השלילית) הקודמת.
+ ככל שהנתבעת מזינה אצלה במחשבים כי אותו לקוח אינו מעוניין בשירות, אז היא מתעלמת מהרישום במחשביה וממשיכה להתקשר אליו, ממספרים שונים בכל פעם”.
התביעה הוגשה באמצעות עו”ד יוסף מלצר.