תביעה ייצוגית של 3 תובעים נגד חב’ Outbrain Inc ו-אאוטבריין ישראל ו- 8 גופי תקשורת: “עניינה של תובענה זו הוא בפרסום סמוי באתרי תוכן, המתחזה לתוכן מערכתי, באופן שאינו מאפשר לגולשים להפריד בין כתבות ובין פרסומות”

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה (18 באפריל 2019) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד נגד חברת Outbrain Inc, חברת אאוטבריין ישראל, טיים אאוט מגזים ישראל, הוצאת עיתון הארץ, שידורי קשת, כיכר השבת, ידיעות אחרונות, ידיעות אינטרנט, סיטינט והג’רוזלם פוסט לגבי ‘פרסום סמוי באתרי תוכן, המתחזה לתוכן מערכתי, באופן שאינו מאפשר לגולשים להפריד בין כתבות ובין פרסומות’.

התובעים בתביעה זו הם עו”ד אדם ג’ונסון, סיון רחמים ונאוה קורן. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה זו הוא בפרסום סמוי באתרי תוכן, המתחזה לתוכן מערכתי, באופן שאינו מאפשר לגולשים להפריד בין כתבות ובין פרסומות, ופוגע באוטונומיה שלהם”.

“מדובר בפרקטיקה המפרה, ברגל גסה, את הוראות חוק הגנת הצרכן, הקובעות, בין היתר, איסור על הטעייה באמצעות ‘פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח כי האמור בה אינו פרסומת’.”

“כמו כן, פרקטיקה זו היא בגדר זיהום ממשי של הסביבה הוירטואלית, הגורמת לנזקים רחבי היקף לציבור רחב של גולשים”.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “פרקטיקת הפרסום הסמוי באתרי החדשות והתוכן […] יוצרת טשטוש בין מסרים חדשותיים ומערכתיים, שנועדו לייצר שיח וחילופי דיעות, לבין מסרים פרסומיים אגטרטגיים, שתכליתם היא לקנות השפעה על צרכנים, לצרכי רווח פרטי. מדובר בפרקטיקה אשר מציפה את המרחב הציבורי במסרים שטבעם הוא מניפולטיבי, וחותרת תחת היכולת שלו לשמש פלטפורמה להחלפת רעיונות, דיעות ועמדות.

“הפרסום הסמוי שולל את האוטונומיה של הפרט לבחור לאילו תכנים הוא מעוניין להיחשף,פוגע ביכולת הבחירה החופשית שלו, מעוות את העדפותיו […] פוגע ביכולתו לתת אמון בתכנים המוצגים, ומטיל עליו נטל כבד לבירור אמיתות המסרים הנחזים להיות אמיתיים. למעשה, הפרסום הסמוי מביא לזיהום ממשי של המרחב הווירטואלי. מהטעמים הנ”ל, בין היתר, קובע חוק הגנת הצרכן איסור ברור ומפורש על פרסום סמוי שכזה”.

* ב”כ התובעים מציינים כי בבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו “תלויות ועומדות מספר תביעות, נגד משיבות שונות (חלקן משיבות גם בבקשה זו), בנושאים דומים אך מובחנים […] בקשות האישור הנ”ל עוסקות ב’תכנים שיווקיים’, המוטמעים בתוך כלי התקשורת עצמם ומתחזים לתוכן מערכתי, דהיינו: כתבות ‘בשיתוף עם’ […] בקשה זו עוסקת בפרטיקה של שימוש באתרי תוכן כפלטפורמה לשיטת פרסום באמצעות ‘המלצות תוכן’, המוטמעות באמצעות אאוטבריין, כאשר כל מקבץ ‘המלצות’ מהווה תמהיל של פרסומות ותוכן מערכתי (מאותו גוף תקשורת או מגוף תקשורת אחר), ללא גילוי מכל סוג שהוא, באופן שכלל לא ניתן להבחין בין השניים. לפיכך – ולמען הסר ספק – מדובר במסכת עובדתית שונה, בקבוצות שונות ובעילות שונות”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ליעד ורצהיזר, עו”ד אוהד רוזן ועו”ד חגי קלעי.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בכתב הטענות המקורי].