תביעה ייצוגית של עו”ד בהיקף 12 מיליון ₪ נגד טלדור (בפרוייקט שלה עבור הנהלת בתי-המשפט) הסתיימה לאחר 6 שנים בהמלצת שופטי העליון ובתשלום הוצאות לנתבעת

“לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, קיבל המערער את המלצת בית המשפט ומשך את ערעורו [ע”א 2339/16]. לאור האמור, הערעור נדחה בזאת. בנסיבות העניין, יחוייב המערער בהוצאות מופחתות למשיבה בסך 5,000 ₪”. כך החליט בית-המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) ב- 3.1.2018. בכך הסתיימה פרשה שהחלה בחודש נובמבר 2011.

התובע בתביעה (ולצידה בקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת טלדור איי. טי. בע”מ הוא עורך דין. מדובר בתביעה [ת”צ 51799-11-11] שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב וב- 8 בפברואר 2016 ניתן בה פסק דין שדחה את התביעה.

כבוד השופט רחמים כהן כתב אז בין היתר בפסק הדין:

■ “בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית שעניינה משך המתנה לקבלת מענה אנושי במרכז המידע של מערכת בתי-המשפט בשנים 2004 עד 2010. המבקש הוא עורך דין המנהל משרד עורכי דין. המשיבה סיפקה להנהלת בתי-המשפט שירות של הפעלת מרכז מענה טלפוני, למסירת מידע מתוך מערכת המחשוב של בתי-המשפט אודות תיקים המתנהלים בבתי-המשפט.

■ “לטענת המבקש, המשיבה הפעילה את מרכז המידע החל מחודש יולי 2004 ועד לחודש יולי 2010. בחוזה מיום 17.12.2006 התחייבה המשיבה לכך שמשך ההמתנה הממוצע עד לקבלת מענה אנושי לא יעלה על 90 שניות. בפועל, משך ההמתנה הממוצע בשנת 2007 עמד על 95 שניות, בשנת 2008 על 150 שניות, בשנת 2009 על 343 שניות ובשנת 2010 על 864 שניות, קרי – כמעט כל רבע שעה. המבקש עובדיו פנו, במסגרת עיסוקם, למרכז המידע בתקופה שהופעל על-ידי המשיבה”.

■ חברת טלדור טענה בבית-המשפט כי “החוזה שנכרת על הנהלת בתי-המשפט נועד ליצור יחסים מחייבים בינה לבין הנהלת בתי-המשפט ואין הוא מקנה זכויות לצדדים שלישיים, שלא שילמו לה מאום. המשיבה סיפקה את השירות במקום עובדי בתי-המשפט החל מיום 1.1.2007 ועד ליום 30.6.2010. בתקופה זו התרחשו אירועים שהשפיעו באופן מהותי על מתן השירות, הפעלת מערכת ‘מחשוב בתי-המשפט – הדור הבא’ והקמת רשות האכיפה והגבייה. אירועים אלו גרמו לשיבוש בפעילות המרכז הטלפוני והשפיעו על יכולת המשיבה לעמוד בזמן ההמתנה הנקוב בחוזה. המשיבה סיפקה להנהלת בתי-המשפט שירות יעיל, איכותי, מקצועי, באורח סביר ובתום לב”.

בסופו של פסק הדין המפורט קבע שופט בית-המשפט המחוזי בתל אביב כי הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית – נדחית אך לא פסק תשלום הוצאות.

כאמור, מה שהחל בתביעה על סכום של 12 מיליון ₪ הסתיים לאחר קצת יותר משש שנים כשהתובע חוייב על ידי בית-המשפט העליון לשלם לנתבעת הוצאות מופחתות בסך 5,000 ₪.