תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook Inc ו- Facebook Ireland בשם “כל מי שאינו משתמשי פייסבוק ונאספו עליו פרטים”

15:20 15.06.2018

קטגוריות: אינטרנט משפט רשתות חברתיות

תגים: ,

ביום רביעי 13.6.2018 פירסמתי בחלון המבזקים של אתר זה את הדברים הבאים: למחוזי מרכז בלוד הוגשה (12.6) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook Inc ו- Facebook Ireland בשם “כל מי שאינו משתמשי פייסבוק ונאספו עליו פרטים”; טרם פורסם כתב הטענות במלואו; בשבוע שעבר (6.6) פירסמתי ידיעה: “הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook Inc ו-  Facebook Ireland בשם ‘כל מי שפתח חשבון פייסבוק ומידע שלו הועבר ע”י המשיבות או מי מהן לצד שלישי כלשהו לרבות ספקיות של המשיבות’.

בינתיים פורסם כתב התביעה במלואו ולהלן עיקריו. התובע בתביעה זו הוא מתן אליהו גרינבלט. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “בעידן המידע בו אנו חיים, ‘התחמקות’ מכוונת מרישום לפייסבוק הינה תוצאה של לבטים והתחבטויות לא מעטות, שכן בוויתור מכוון מרישום לרשת החברתית, אותו אדם גורם לצמצום אינטראקציות חברתיות שהיום הפכו לנחלת הכלל, והוא אף מוותר על רישום לאתרים מסויימים שמחייבים חשבון פייסבוק כתנאי מתלה לכניסה אליהם, וכן על קבלת שירתום מסויימים (כגון WiFi חינם, חברות במועדונים וכיוצ”ב), הוא אף מוותר על סיכויי העסקה מוגברים באמצעות כוחן של קבוצות חיפוש עובדים ברשתות החברתיות.

“מי שלא נרשם לפייסבוק גם מוותר על אפשרויות לדוגמה של מציאת דירה להשכרה או רכישה באמצעות קבוצות ייעודיות, על קשרים עסקיים שניתן לרכוש באמצעות שירותי הרשת ועוד.

“כך פעל המבקש ומהחלטה מודעת.

“ניתן לקבוע באופן רוחבי כי מי אשר בחר (ובוחר באופן יומיומי) במודע ובמכוון להימנע מרישום לפייסבוק, מוותר על הררי מידע אשר היו מוצגים לו אלמלא ויתר על ההרשמה לשירות, מידע אשר ללא ספק היה יכול להועיל באי אילו דרכים לאדם מהשורה.

“עם זאת, המבקש (ורבים אחרים), לאחר ששקל והחליט כי ‘מחיר’ המידע שהוא יכול לקבל אינו שווה ערך ל’מחיר’ איבוד פרטיותו, פרסום מקום מגוריו, הרגלי צריכתו, בני משפחתו, ילדיו, תמונות אישיות, מקום עבודתו ועוד פרטים רבים מהררי המידע שמסתבר שהרשת החברתית אוגת על משתמשיה באי אלו דרכים עקלקלות – בחר שלא להירשם לשירות פייסבוק, ובדרך זו לוותר על יתרונותיה, ובידיעה מוחלטת שפרטיותו נשמרה ואין מידע שנשמר אודותיו כתוצאה מבחירתו זו”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “… והנה, כפי שנראה להלן, גם מי שמוותר היום על רישום לפייסבוק ולא עושה זאת ‘בטעות’ אלא ביודעין ובמודע כי הוא מוותר על היתרונות הרבים  של רישום לפייסבוק, תמורת הגנה על פרטיותו והמידע האישי שלו, רק חושב שהוא מרוויח את פרטיותו בחזרה, שכן מתברר שפייסבוק גוזלת את המידע שלך גם אם אתה לא חבר בה. ואז אותו אדם מוצא עצמו נגזל ומבחינת קירח משני הכיוונים” גם אין יתרונות ברישום לפייסבוק וגם אין לו פרטיות ויש מעקב אחריו.

“… והנה לאחרונה ממש התברר כי פייסבוק לא רק פוגעת בפרטיות ואוספת ושומרת נתונים שלא כדין על המשתמשים שלה, אלו שכביכול (בלבד) הביעו הסכמתם לכך, אלא שהיא עושה זאת, למרבה התדהמה והחוצפה, גם ביחס לאנשים שמעולם לא נרשמו אליה ואשר אינם נמנים בכלל המשתמשים שלה, ממש כך, ומעולם לא הסכימו בצורה כלשהי לאיסוף הנתונים”.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “… פייסבוק מנהלת עסק של איסוף ומכירת מידע אישי ופרטי במסווה של רשת חברתית … ולא לחינם היא עושה זאת: היא עושה זאת גם כדי לצרף את אותם האנשים, שבחרו שלא להיות חברים בפייסבוק, אל פייסבוק! … המניע מעיד כי מדובר בהפרה לשם יצירת רווחים ותו לא … כל המידע הזה שנאסף הוא מידע בלתי חוקי ואיסופו הוא בלתי חוקי”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

הערה: כל ההדגשות המופיעות  כאן מתפרסמות באופן זהה בכתב התביעה המקורי.