תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook בשם כל בעל חשבון אצלה והתחבר בישראל לאפליקציה של צד ג’ ע”י כפתור Facebook Connect ולמרות שהפסיק השימוש לאחר חודש, פייסבוק המשיכה להעביר לאותו צד ג’ מידע רב אודות המשתמש

13:58 06.05.2018

קטגוריות: משפט רשתות חברתיות

תגים: ,

לבית-המשפט המחוזי תל אביב הוגשה ב- 6 במאי 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד נגד חברת Facebook Ireland בשם “כל אזרח ו/או תושב ישראלי, בעל חשבון אצל המשיבה, אשר התחבר לאפליקציה של צד ג’ באמצעות כפתור Facebook Connect של המשיבה ואשר – גם לאחר שחדל מלהשתמש למשך 30 ימים רצופים ו/או מחק ו/או הסיר את אפליקציית הצד השלישי – המשיכה המשיבה להעביר לאותו צד שלישי מידע רב אודות המשתמש”.

התובע בתביעה זו הוא דניאל שפירא, משתמש בפייסבוק מאז שנת 2011.

בכתב תביעה נאמר בין היתר כי “בקשת אישור זו (והתובענה במסגרתה היא מוגשת) עוסקת בכך שפייסבוק מפרה את דיני הגנת הפרטיות הישראליים בין היתר בכך שהיא מקבלת בדרך לא דרך את הסכמתו (שלא מדעת) של המשתמש להעביר את פרטיו לצדדים שלישיים וזאת על אף שהמשתמש חדל מלהשתמש באותו אתר/אפליקציה למשך למעלה מ- 30 יום (הפסקת שימוש קבועה/מתמשכת) או מחק/הסיר את אותה אפליקציה של צד שלישי ממכשירו ובכך, למעשה, הביע דעתו כי אין הוא מעוניין שמידע אודותיו יועבר לאותו צד שלישי.

“… הפלטפורמה העסקית של פייסבוק בנוייה, בין היתר, על פרסום ממוקד לכל משתמש

באופן אישי בהתאם לצרכים והדרישות האישיות שלו כפי שפייסבוק מבינה ומנתחת אותם. על-מנת לממש את תוכניתה העסקית, פייסבוק לומדת אודות משתמשיה עת שהם עושים שימוש באפליקציית פייסבוק.

“כך, פייסבוק לומדת ואוגרת מידע אישי עצום אודות המשתמש לרבות: תאריך לידה, כתובת דואר אלקטרוני, חברים של המשתמש, פילוח של סוגי חברים, קבוצות עניין של המשתמש, קבוצות מקצועיות בהם מתעניין המשתמש, דתו, מינו ואמונותיו, באילו מוצרים ו/או שירותים הוא מתעניין, איזו קבוצת ספורט הוא אוהד, באיזה סוגי ספורט הוא עוסק וכמה פעמים הוא עושה זאת, היכן הוא עושה זאת, עם מי הוא עושה זאת, אלו פעילויות הוא אוהב/לא אוהב (בהתאם לדפים בהם ביקר ו/או ‘הלייקים’ שסימן, מה מקצועו, מה תחביביו, אלו סרטים/תוכניות טלביזיה הוא אוהב, ועוד מידע אישי רב מאוד.

“כפי שניתן לראות, פייסבוק אוגרת מידע אישי עצום ביחס לכל משתמש ומשתמשת במידע זה על-מנת ליצור למשתמש פרופיל ספציפי ולמכור פרופיל זה למפרסמים באופן בו יחס ההמרה בין הפרסום לבין הצרכן יהיה גבוה ביותר.

“יש האומרים כי פייסבוק יודעת על משתמשיה יותר ממה שהם יודעים על עצמם. על סמך מידע זה פייסבוק מציגה למשתמש פרסומות רלבנטיות ובכך אף מוכרת למפרסמים את המידע והיכולת לפלח את קהל היעד שלהם באופן מדוייק יותר כך שיחס ההמרה יהיה גבוה יותר.

“את כל המידע הנ”ל מגלה פייסבוק מתוך הפעולות שמבצע המשתמש באתר שלה. אולם כל מאגר המידע העצום הזה על משתמשיה אינו מספק את פייסבוק והיא שמה לעצמה מטרה לגלות עוד מידע על לקוחותיה/משתמשיה גם כאשר הם אינם גולשים ברשת החברתית שלה

כלומר, פייסבוק רוצה לדעת מה משתמשיה עושים גם כאשר הם לא גולשים בפייסבוק.

“על-מנת לעשות זאת יצרה פייסבוק מנגנון חיבור מתוחכם [כפתור קישור] בינה לבין אפליקציות/אתרים של צדדים שלישיים הקרוי Facebook Connect …

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “… התוצאה היא שעל אף שהלקוח הפסיק לעשות שימוש באפליקציית צד שלישי ו/או התנתק מהאפליקציה ו/או הסיר אותה לחלוטין ממכשירו ו/או מחק אותה ממחשבו – פייסבוק ממשיכה לשאר את העברת המידע האישי של המשתמש לאותה אפליקציית צד שלישי. כל זאת מבלי שיש גילוי נאות למשתמש ביחס לאמור לעיל … מדובר במידע אישי רב ביותר”.

בכתב התביעה נאמר עוד כי רק במהלך חודש אפריל 2018 “הכירה פייסבוק בהתנהגותה הקלוקלת והודיעה כי היא תפסיק להעביר מידע לאפליקציות אשר המשתמש לא עשה בהן שימוש במשך 90 יום לפחות. במסגרת הוראותיה החדשות לקהילת המפתחים ואותן אפליקציות צד שלישי, פייסבוק מודיעה כי בכל 90 ימים צריכה אותה אפליקציית צד שלישי לדרוש מהמשתמש אישור מחדש של הסכמתו לעבירת מידע מפייסבוק לאותו צד שלישי“.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד לירון פרמינגר.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בטקסט המקורי של כתב הטענות].

* פורסם לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה היום בשעה 10:57.