תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד ווייז מובייל בעניין “התנהגות חמורה של המשיבה” במסגרתה מופרות בבוטות פרטיותם, קניינם וכבודם של קהל הנהגים משתמשי האפליקציה שבבעלותה

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה ב- 6 באוגוסט 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חב’ ווייז מובייל [Waze Mobile] בעניין “התנהגות חמורה של המשיבה במסגרתה מופרת בבוטות פרטיותם, קניינם וכבודת של קהל הנהגים אשר משתמש באפליקציה שבבעלות המשיבה … המשיבה מפרה פרטיות זאת. המשיבה, ללא קבלת אישור מראש, תוך הצגת מצג מטעה (לפיו פרטי המשתמש לא ייחשפו) חושפת את פרטי מיקום משתמשיה ובכך היא פוגעת בהם פגיעה קשה”.

התובע הוא דביר אינדיג. “המבקש הינו תושב ישראל, עו”ד בהשכלתו, בעלים ומנהלה הכללי של מתחם הכספות ‘בריקסטון’. המבקש, בעיקר מתוקף תפקידו, אך גם ללא קשר לתפקידו, חרד מאוד לפרטיותו, ואין הוא חפץ כי אנשים יידעו אודות מיקומו הפיזי בזמן נתון, ללא הסכמתו.

התובע מציין כי “דומה כי אין מכשיר נייד אחד במדינת ישראל אשר האפליקציה אינה מותקנת בו. מדובר באחת האפליקציות הכי פופולריות והכי מצליחות במדינת ישראל”.

התובע מספר כי באחת מנסיעותיו בנובמבר 2016  תוך שימוש בווייז הבחין “כי בצד ימין של מסך מכשירו הנייד מופיע סרגל בצבע כחול ועל גבי הסרגל תמונה של אדם בתוך עיגול. מדובר באדם שהמבקש מכירו והוא חבר שלו ברשת החברתית פייסבוק. לדבריו הבין כי בהמשך כי הדמות שהופיעה במכשיר שלו נוסעת לאותו היעד שהוא נוסע אליו והמספר שליד הדמות הוא מספר הדקות שיידרשו לאותה דמות להגיע ליעד, שכאמור גם התובע נוסע אליו במקרה הספציפי.

בהמשך הסתבר לו כי גם אותה דמות רואה אצלה במסך הנייד את פרטי התובע והיא ‘יודעת’ מתי התובע יגיע ליעד שבמקרה שניהם נוסעים אליו. “המשמעות של העובדות הנ”ל הינה גם, שבמקרים מסויימים, המבקש יודע את מיקומו של אותו אדם ובאותה המידה אותו אדם יודע את מיקומו של המבקש”.

“… כאמור, המבקש נחרד לגלות כי האינפורמציה האמורה נמסרת גם בצורה הפוכה, דהיינו כי האדם האחר רואה גם כן על מסך הנייד שלו את פרטי המבקש, את המידע לפיו המבקש נוסע לאותו היעד שהוא נוסע אליו ואת כמות הדקות שנותרה למבקש עד שיגיע ליעד”.

“… לאחר בירור נודע עוד למבקש כי שרשרת האירועים החלה בעקבות כך שזמן מה לפני האירוע הנזכר לעיל הוא התחבר מתוך האפליקציה לאפשרות הפייסבוק שבה. ויודגש – המבקש מעולם לא נתן אישורו לכך שפרטי מיקומו ייחשפו למאן דהוא. המבקש בסך הכל התחבר לאפשרות הפייסבוק מסיבות אחרות שחיבור זה מעניק למשתמש.

“לאחר הגילוי האמור, ועל מנת לבחון את הדברים, התנתק המבקש מהחיבור לפייסבוק שבאפליקציה והתחבר אליו בשנית. המבקש נדהם לגלות כי במעמד החיבור נרשם במפורש כי ‘לעולם לא נפרסם מידע ללא הסכמתך ואף אחד לא יכול לחפש את מיקומך … למיטב זכרונו של המבקש, בזמן שנרשם בפעם הראשונה לפייסבוק, כיתוב זה לא היה קיים. המבקש ראה את הכיתוב [רק] בהתחברו בפעם השנייה לפייסבוק” [ההדגשה –  במקור].

בא-כוחו של התובע בדק בעמצו את הנושא ואז מצא כי ישנה אפשרות לבקש כי פרטי מיקום המשתמש לא ייחשפו לאחרים: “האפליקציה לא עידכנה מיוזמתה את המבקש בדבר האפשרות האמורה … בעקבות הגילוי המבקש סימן במכשירו כי אינו מעוניין שאחרים יראו את מיקומו”.

“ואולם, למרבה ההפתעה, בנסיעה כמה ימים לאחר מכן, שוב הופיעו על גבי הצג של המבקש הסרגל הכחול עם פרטי נוסע אחר שנוסע לאותו היעד. הסתבר למבקש כי בכל נסיעה ונסיעה, ככל שהמבקש אינו מעוניין שחבריו יראו את מיקומו, עליו לשוב ולסמן מחדש במכשירו כי אינו מעוניין בכך”.

לדברי התובע, “חשוב לציין כי הדרך היחידה לבטל לגמרי את אפשרות ה’ניראות’ של המשתמש היא באמצעות ניתוק החיבור לפייסבוק באפליקציה. ואולם, החיבור לפייסבוק מאפשר למשתמש להעביר מידע אודות זמני הגעתו ליעד מסויים למי שהוא חפץ להעביר מידע זה (לאשתו), להתקשר לחבריו בפייסבוק, לשלוח להם הודעה ועוד”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד דקל קרבר.