תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של שני עורכי דין נגד חברת קומסיין [ComSign] בשל משלוח לכאורה של Spam; בין היתר עשתה זאת “באופן המוני לחברי לשכת עורכי הדין אשר אחזו בכרטיס גישה למערכת ‘נט המשפט'”

כפי שדיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה, לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 27 בפברואר 2020 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של שני עורכי דין נגד חברת קומסיין [ComSign] בשל משלוח לכאורה של Spam: החברה “שעיסוקה בשיווק כרטיסי גישה למערכות ממוחשבות שונות ותוכנות לחתימת מסמכים לצרכים שונים, מנצלת את הפרטים שהועברו אליה במסגרת עיסוקה זה לשם שיווק שירותיה באמצעות הודעות מסר קצר והודעות דוא”ל המהווים דברי פרסומת כהגדרתם בחוק התקשורת”; בין היתר עשתה זאת “באופן המוני לחברי לשכת עורכי הדין אשר אחזו בכרטיס גישה למערכת ‘נט המשפט’.”

התובעים בתיק זה הם עורכי הדין אורן ליטוין ואלירם עובד. בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של התובענה הייצוגית הינו משלוח הודעות ‘דואר זבל’ (‘ספאם’) תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982.

“המשיבה, חברה שעיסוקה בשיווק כרטיסי גישה למערכות ממוחשבות שונות ותוכנות לחתימת מסמכים לצרכים שונים, מנצלת את הפרטים שהועברו אליה במסגרת עיסוקה זה לשם שיווק שירותיה באמצעות הודעות מסר קצר והודעות דואר אלקטרוניות, המהווים דברי פרסומת כהגדרתם בחוק התקשורת.

“דברי הפרסומת מטעם המשיבה נשלחים ללא הסכמת הנמענים; מבלי שהמשיבה מאפשרת מסירת הודעת סירוב בכל צורה; דברי הפרסומת מטעם המשיבה אינם נושאים בכותרתם את המילה ‘פרסומת’, כמתחייב בחוק; והמשיבה אף מתעלמת מהודעות סירוב מפורשות שנשלחו אליה וממשיכה להטריד אותם בשיגור דברי פרסומת נוספים גם לאחר קבלת הודעות סירוב כאמור.

“כך, בין היתר, שלחה המשיבה דברי פרסומת באופן המוני לחברי לשכת עורכי הדין אשר אחזו בכרטיס גישה למערכת ‘נט המשפט’, וזאת על אף, שלמצער, רבים מאלה מעול לא מסרו את הסכמתם לקבלת דברי פרסומת הימנה. למעשה, ככלל ולמיטב ידיעת המבקשים, חברי לשכת עורכי הדין לא עמדו בקשר ישיר עם המשיבה, אלא דווקא עם החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, אשר המשיבה שימשה כספק-משנה עבורה במסגרת הנפקת הכרטיסים [החכמים לכניסת למערכת ‘נט המשפט’.

“[…] בין המבקשים ולפחות מקצת מחברי הקבוצה ובין המשיבה מעולם לא היה קשר קודם ישיר, כי אם קשר עקיף, דרך החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, כאשר ביקשו להנפיק כרטיס חכם. חרף זאת, מצאה המשיבה לשגר אליהם דברי פרסומת במטרה להניעם להוציא כספים דרך עידוד הצריכה של שירותיה – בין אם חידוש הכריס החכם בצורה ישירה ולא דרך מתווך, ובין אם רכישת שירותים אחרים שלה, וזאת תוך הפרת הוראות חוק התקשורת, לרבות הדרישות הצורניות המעוגנות בו”.

התביעה הוגשה באמצעות משרד G&A עו”ד גלסברג, אפלבאום ושות’.