תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר בשם “כל לקוחות המשיבה שקיבלו, במהלך ההתקשרות עימה, רמקול ו/או טבלט ו/או כל מוצר אחר במתנה ואשר עקב הפסקת ההתקשרות עימה, מכל סיבה שהיא, חוייבו בתשלום מלא”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה (15.8.2019) הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר בשם “כל לקוחות המשיבה בעבר ובהווה אשר קיבלו, במהלך ההתקשרות עימה, רמקול ו/או טבלט ו/או כל מוצר אחר במתנה ואשר עקב הפסקת ההתקשרות עימה, מכל סיבה שהיא, חוייבו בתשלום מלא”. התובעת בתיק זה היא הדר שקד, לקוחה לשעבר של פרטנר עד שנת 2016.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “במהלך שני העשורים האחרונים חל שינוי דרמטי בטכנולוגיה שהביא למהפיכה של ממש באורח החיים ובהרגלי הצריכה. דרכי ההתקשרות העסקית והבינאישית מנותבות יותר ויותר אל תקשורת דיגיטלית.

“כתוצאה מכך עלה משמעותית הצורך של האנשים להתקשר  עם חברות תקשורת שונות אשר מספקות שירותי תקשורת, שיחות ואינטרנט ללקוחות המשווקות גם את המוצרים הנלווים לכך.

“לצד יתרונותיה הרבים של ההתקדמות הטכנולוגית אנו עדים גם לתופעות פסולות. חברות תקשורת  גדולות מנצלות את כוחן הרב וכופות בדרכים מתוחכמות ופסולות את המשך ההתקשרות עימן ו/או כורכות בעסקאות עם לקוחותיהן מוצרים נלווים/”מתנות” ומחייבות בגינם את הלקוח במחירים מופרזים והכל בניגוד לדין הקיים ותוך התנהגות עסקית פסולה.

“עניינה של תביעה זו הוא בהתנהלותה העסקית הפסולה של המשיבה והשאת רווחיה בניגוד לדין, בהיקפים של עשרות מיליונים על גבם של לקוחותיה.

“[…] המשיבה הציבה חסמים פסולים בפני לקוחותיה שביקשו לעבור לחברה אחרת. לקוח אשר ביקש להפסיק את ההתקשרות, נדרש על-ידי המשיבה לשלם מחיר מופרז עבור מוצר נלווה ששוק על-ידה במועד ההתקשרות כ’מתנה’ בסכום העולה מאות מונים על שוויו האמיתי ואלפי מונים על הערך בו נרכש ע”י המשיבה. מדובר בחסם מתוחכם בדמות מתנה ההופך ל’קנס’ אשר משמש כמנגנון הרתעה ו/או מנגנון גבייה פסול להשאת רווחי המשיבה שלא כדין!

“שכן, לקוחות שהפסיקו את ההתקשרות עם המשיבה, מכל סיבה שהיא, חוייבו על-ידה במחיר מופרז עבור מוצר נלווה שניתן להם ב’מתנה’, ואלו שבחרו להישאר, בלית ברירה, המשיכו כ’לקוחות’ שבויים ונאלצו להמשיך כלקוחות של המשיבה על אף רצונם להשתחרר מקשר זה.

“מדובר בתופעה פסולה, ולכן התערב המחוקק בבואו לעודד מעבר בין חברות ותחרות אמיתית ואסר על הצבת חסמים בפני צרכנים במסגרת רפורמה אשר כל תכליתה להקל על ניוד ומעבר בין חברות תקשורת במינימום של קשיים.

בהמשך כתב הטענות נאמר עוד כי “עד לשנת 2012, לערך, שלטו בשוק הישראלי שלוש חברות בלבד, אחת מהן – המשיבה (פרטנר). במהלך שנת 2010 החל משרד התקשורת לקדם רפורמות שונות בענף התקשורת, כחלק מקידום התחרות בשוק הסלולר. תכלית המהלך: ליצור שוק תקשורת מתקדם טכנולוגית, הגברת התחרות ויצירת תנאי שוק תקשורת הוגנים ללקוחות בישראל וקידום רווחתם של הצרכנים.

“במהלך שנת 2012 נכנסה לתוקפה הרפורמה המשמעותית ביותר בתחום וחברות חדשות נכנסו לשוק התקשורת הסלולרית, במסגרת החלטת ממשלה מס’ 2022.

“התוצאה: חברות תקשורת נוספות נכנסו לענף, הוזלו מחירים, והצרכן נהנה מהתחרות והוזלת המחירים. לצד יתרונות רבים ספגו החברות הוותיקות הפסדים עקב נטישת לקוחות.

“השוק בישראל מוגבל יחסית בגודלו (בשל נתונים אובייקטיבים של גודל המדינה ומספר התושבים במדינה) כך שאפשרויות הגידול והצמיחה של החברות נעצרה באופן משמעותי […] מנתונים אלו עולה תמונה עגומה למדי, לפיה פרטנר הפסידה בשנים שלאחר הרפורמה מיליוני ₪ עקב עזיבה מסיבית של לקוחות ובד בבד עצירה בגידול המתמיד שנראה בשנים שלפני הרפורמה.

“כך נוצר אצל שלוש החברות הגדולות צורך ממשי לשמר לקוחות ולייצר רווחים במהירות. למרבה הצער, נראה כי המשיבה החליטה לעשות זאת באמצעים פסולים ובתחבולות ועורמה וזאת על-ידי ניצול כוחה מול לקוחותיה, בהצגת מצגי שווא ללקוחותיה וגביית כספים שלא כדין באמצעות מתן מוצרים נלווים לכאורה ב’מתנה’ בחסות חבילות שונות המוצעות ללקוחות.

“שכן, לאחר לכידתו של הלקוח ופיתויו בדמות עיסקה משתלמת אשר כוללת בחובה אפילו מתנה יקרת ערך לכאורה, הרי שלאחר הפסקת ההתקשרות עימה, גובה המשיבה את ה’מתנה’ מהלקוח בשיעור גבוה עשרות מונים משוויות האמיתי לצרכן, ובשיעור גבוה אף יותר מהסך בו הוא נרכש על-ידה, וכך יוצרת מרכז רווח פסול ונכלולי תוך שהיא ממנפת את רווחיה שלא כדין בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים!”

עוד נטען בכתב התביעה כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן [במשרד הכלכלה] “מצאה כי המשיבה אכן שיווקה מוצרים נלווים בניגוד לדין תוך הבטחת הבטחות ללקוחותיה כי מדובר ב’מתנה’. המשיבה אף נקנסה (יחד עם חברות אחרות) על כך בשנת 2018 בהליך מינהלי של הרשות להגנת הצרכן”.

“עניינה של תובענה זו אינו דווקא בעצם המתנה כהגדרתה ע”י המשיבה, אלא בפער המהותי שבין הסכום שנגבה עבור מתנה זו מאת הלקוח, לבין עלות רכישתה ע”י המשיבה, ולמצער – הפער באמור של חיוב הלקוח, לשוויו (האמיתי) לצרכן”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ארנון גרפי ושי חן.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זה בכתב התביעה שהוגש לבית-המשפט].