תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט בשם “כל לקוחות המשיבה אשר נחשפו לפרסומות במסגרת צפייה בתכנים באמצעות אפליקציה ייעודית או באמצעות אתר אינטרנט ייעודי המופעלים על-ידה”

ביום שלישי השבוע דיווחתי בחלון המבזקים של האתר: הוגשה (13.8.2019) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חב’ הוט מערכות תקשורת בשם “כל לקוחות המשיבה אשר נחשפו לפרסומות במסגרת צפייה בתכנים באמצעות אפליקציה ייעודית המופעלת על-ידי המשיבה או באמצעות אתר אינטרנט ייעודי המופעל ע”י המשיבה”; היקף התביעה הקבוצתית: מוערך ביותר מ- 2.5 מיליון ₪.

התובעת בתיק זה היא הלה פרנקל, בעלת מנוי לשירותי טלביזיה רב ערוציים של המשיבה הכוללים גם שירותי Pay per View, PPV ובכללם שירותי Video on Demand, VOD.

בכתב הטענות נאמר בין היתר: “עניינה של הבקשה, בפרקטיקה הפסולה, במסגרתה משלבת המשיבה פרסומות בתשדירי ה- VOD כאשר הם נצרכים על-ידי לקוחותיה באמצעות אפליקציה ייעודית לכך, ובאמצעות אתר האינטרנט הייעודי לעניין. כפי שיפורט, פרקטיקה זו (שלגביה אין מחלוקת עובדתית) אסורה מכוח חוק מפורש […] אסור היה למשיבה לשלב פרסומות בתכנים בתשלום שצורכים חברי הקבוצה”.

“[…] המשיבה התעשרה על חשבון לקוחותיה, שכן היא מכרה זמן פרסומות למשווקים שונים, כאשר את העלות שילמו הלקוחות, שחוייבו לצפות בפרסומות בניגוד לרצונם על-מנת לממש את זכותם מכוח החוזה לראות את שידורי המשיבה. התעשרות זו נעשתה תוך הפרת הוראות הדין, בניגוד לחוזה, ומבלי שניתנה ללקוחות על תמורה בגין הנטל העודף שהוטל עליהם במסגרת הצפייה באפליקציה ובאינטרנט (בשונה מצפייה באמצעות מכשיר הטלביזיה).

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “[…] קודם להגשת בקשת האישור, על-מנת למצות את האפשרות לסיום הסכסוך מחוץ לכתלי בית-המשפט, פנתה המבקשת למשיבה במכתב מיצוי הליכים מפורט. בתחילה, בשיחה בעל פה, טענה נציגת המשיבה כי במסגרת השידורים באפליקציה ובאתר משולבים קדימונים בלבד לתכנים של הוט, וכי קדימונים אינם ‘פרסומת’ ומשכך מותר שילובם.

“לאחר מכן שלחה המשיבה תשובה מטעם הלשכה המשפטית. בתשובה, הסתפקה המשיבה בטענה אחת בלבד, שעל-פיה רישיונה של המשיבה אינו חל על שידורים המועברים באפליקציה או באינטרנט. ומשכך – אין עליה איסור מכוח הרישיון על שילוב פרסומות בשידורים.

[…] במסגרת מיצוי ההליכים טרם הגשת בקשה זו, הגם שהמשיבה ניסתה תחילה לכפור בכך שהיא משלבת פרסומות בתכנים הנצרכים על-ידי הלקוחות באמצעות האפליקציה ובאתר, לא עמדה היא על טענתה זו במסגרת התשובה האחרונה ששלחה למבקשת. משכך, נראה כי אין מחלוקת באשר לעובדה שהמשיבה משלבת פרסומות במסגרת התכנים הנצרכים באמצעות אפליקציה ובאמצעות אתר אינטרנט ייעודי.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין חגי קלעי ואוהד רוזן.