מתפרסם מאז שנת 1999
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד בזק בינלאומי בשל גבייה אסורה לכאורה של תשלומים ע”י החברה בגין שירותים שהיא כלל לא מספקת ללקוחותיה לשעבר
לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד בזק בינלאומי בשל גבייה אסורה לכאורה של תשלומים ע”י החברה בגין שירותים שהיא כלל לא מספקת ללקוחותיה לשעבר. התובע בתיק זה הוא עדי מסורי.
בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של התובענה בגבייה אסורה של תשלומים ע”י הנתבעת בגין שירותים שהיא כלל לא מספקת לחברי הקבוצה”.
בכתב הטענות מוסבר כי הלקוח נדרש להתקשר בהסכם עם שני גורמים שונים: חברה המספקת שירותי תשתית אינטרנט וחברה המספקת שירותי ספק גישה לאינטרנט. בידי הלקוח ההחלטה אם להתקשר עם שתי חברות שונות לצורך כך או עם חברה אחת שתספק את כל השירותים.
“דא עקא, וכפי שקבע משרד התקשורת, במקרה של החלפת ספק אינטרנט נוצרת פעמים רבות סיטואציה בה לקוחות שחדלו מלקבל שירותי ספק אינטרנט של בזק בינלאומי ממשיכים להיות מחוייבים על-ידה בגין שירות ספק אינטרנט, אף שכלל לא ניתן-על-ידה שירות כאמור.
“אם לא די בכך, הרי שבזק בינלאומי מחייבת את הלקוחות גם בגין שירותים נוספים – מעבר לשירות ספק אינטרנט (למשל, שירות מסוג כתובת זיהוי קבועה לשירותי תקשורת מתקדמים וכדומה), כשברי כי גם שירותים אלה כלל לא ניתנים ללקוחות שעבר לספק אינטרנט אחר”.
לדברי כתב התביעה, “אין ולא תיתכן מחלוקת כי בזק בינלאומי יודעת היטב שהלקוח החליף את ספק האינטרנט והתנתק מבזק בינלאומי. הדברים נתמכים ע”י פרסומי משרד התקשורת והנחיותיו בנושא. לא רק שבזק בינלאומי מקבלת עידכון מספק האינטרנט החדש ו/או חברת התשתית בדבר ההתנתקות ו/או הלקוח אלא שבזק בינלאומי אף מזהה במערכותיה כי הלקוח לא מבצע כל גישה לרשת האינטרנט באמצעות בזק בינלאומי ולא עושה כל שימוש בשירותים הנלווים של בזק בינלאומי.
“למותר לציין כי לקוח לא יכול לקבל שירותי ספק אינטרנט משתי חברות שונות במקביל בגין תשתית אינטרנט אחת.
“מדובר באופן מובהק בגבייה אסורה המנוגדת לדין, הנאמדת ע”י משרד התקשורת – 50 מיליון ₪ בשנה”.
התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין תומר ברם, סיני אליאס ואיתן חיימוביץ.