תביעה (ובקשה לאשרה כייצוגית) נגד חב’ דואר ישראל: לא דאגה לקיום אבטחה בסניפי דואר במגזר הערבי (“במיוחד לאחר התרחשות כמה אירועי שוד עם שימוש בירי חי”) לעומת אבטחה מסודרת הקיימת בבנק הדואר במגזר היהודי

לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה ביום שישי, 24.5.2019, תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בע”מ. הגדרת הקבוצה היא “כלל האזרחים הישראליים מבני המיעוט הערבי המשתמשים בשירותי חברת בנק הדואר, אשר נפגעו ו/או עלולים היו להיפגע כתוצאה מזה שלא דאגה המשיבה לקיום אבטחה בסניפי ביתר הדואר במגזר הערבי ובמיוחד לאחר התרחשות כמה אירועי שוד עם שימוש בירי חי. לעומת זאת, כן דאגה המשיבה לאבטחה מסודרת בבנק הדואר במגזר היהודי, דבר המעיד על רשלנות ו/או מחדל מצד המשיבה מחמת לאומת/מסיבה מפלה אחרת ובניגוד לדין”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “[…] השירות המוצע לאזרחים ע”י המשיבה, הינו שירות חיוני ובסיסי לכל אזרח. בנוסף לכך, למשיבה אין מתחרה בתחום השירות שמספקת לתושבים, דבר המלמד שלאזרח אין ברירה או בחירה אחרת.

“התנהלותה של המשיבה ומשיקולים זרים, מעידה על הפלייה חמורה ואסורה על-פי דין. בהתאם לחוק איסור הפלייה, המשיבה פעלה בחוסר תום לב כלפי המגזר הערבי וברור כאור השמש שהתנהלותה של המשיבה המתבטאת בקיום אבטחה מסודרת במגזר היהודי. לעומת זאת, במגזר הערבי, ולכל הפחות בסניפים שבבעלות בית הדואר, ישנו הפקר המעיד על הפלייה הצועקת לשמיים, אשר סיכנה ומסכנת את חיי אזרחי ישראל מבני המיעוט הערבי.

“כך, לדוגמה, החל משנת 2011 ועד לשנת 2019 היו כחמישה אירועי שוד עם שימוש בירי חי בעיר תמרה. כתוצאה מכך נפגעו אנשים, חלקם עדיין מאושפזים בבית החולים רמב”ם במצב בינוני עד קשה.

“בעניין דנן מדובר בהפלייה בלתי מוצדקת בעליל, ואין שום דבר באופיו ובמהותו של השירות המוצע על-ידי הנתבעת המצדיק הפלייה זו.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי ב- 31 במארס 2019 שיגר ב”כ התובע פנייה מוקדמת אל חברת דואר ישראל בנושא זה [שצורפה לכתב התביעה] אך היא לא טרחה להגיב.

יצויין כי עפ”י כתב הטענות, סניפים של דואר ישראל קיימים בתמרה, סכנין, אום אל פאחם ושפרעם ובכל שאר המקומות במגזר הערבי מדובר בזכיינים. “אזרחי ישראל מבני המיעוט הערבי משתמשים בשירותים שמציעה המשיבה, דבר המכניס לקופתה סכומים אדירים מחברי הקבוצה הנ”ל. על אף האמור, דבר זה לא מנע ממנה להמשיך בהתנהלות מפלה זו”.

התובע בתיק זה הוא עבד אלה מריח תושב תמרה. “המבקש נכח באירועי שוד עם שימוש בירי חי בסניף הדואר בעיר תמרה, דבר שגרם לו ולכל האנשים שנכחו בזמן ביצוע השוד חווייה קשה מאוד שיש לה השלכות שליליות לטווח ארוך. המבקש שם לעצמו מטרה לשים קץ לבעייה זו החוזרת על עצמה לפחות פעם או פעמיים בכל שנה. חמור מכך, המבקש וחלק ניכר מחברי הקבוצה – כתוצאה מהאירועים המסוכנים שהתרחשו – העדיפו לפנות לסניפי דואר הנמצאים במגזר היהודי כדי לקבל את השירות ועל-מנת לחסוך מעצמם כל חוויה דומה. דבר זה כרוך בהוצאות נסיעה וזמן יקר של חברי הקבוצה”.

“[…] המבקש וחברי הקבוצה מבני המיעוט הערבי הינם אזרחים ישראליים משלמי מיסים וחלק ניכר מהם משרתים במשטרה, בצה”ל ובמשרדי ממשלה, הם אזרחים לכל דבר המשתפים פעולה במדינת ישראל. המשיבה מרוויחה סכומים אדירים מחברי הקבוצה הנ”ל. לכן ברור שאין כל סיבה שהמבקש וחברי הקבוצה יופלו לרעה לעומת אזרחים אחרים אשר מקבלים שירות אחר ויותר אמין ובטיחותי”.

“[…] התנהלות המשיבה אינה מתקבלת על הדעת. הפסול בהתנהלות המשיבה מתבטא בכך כי היא דאגה לבני המגזר היהודי בקיום אבטחה מסודרת בכל סניפי הדואר השייכים למגזר היהודי והפקירה את סניפי הדואר שבמגזר הערבי ללא כל אבטחה”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד מוחמד ספורי.

הערת עורך Read IT Now: ב- 27.10.2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: תביעה נגד חב’ הדואר: “מזניחה באופן כמעט מוחלט את ציבור לקוחותיה תושבי היישובים הערביים” לעומת יישובים יהודיים (סמוכים אליהם) לגבי דואר שליחים. בתיק זה התקיים לפני שבוע וחצי דיון קדם משפט ראשון.