שתי עתירות מינהליות של האגודה לזכויות האזרח נגד צה”ל ונגד מ”י בנושא שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים

ב- 21 בספטמבר 2020 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל שתי עתירות מינהליות נפרדות נגד הממונה על חופש המידע בצה”ל ונגד משטרת ישראל בנושא שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים בשני הגופים הללו.

בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים נותבו שתי העתירות הללו לדיונים נפרדים בפני שני שופטים שונים. לעתירה המינהלית נגד צה”ל טרם נקבע, נכון לעכשיו, מועד לדיון ואילו לעתירה נגד משטרת ישראל נקבע כי היא תידון רק בחודש אפריל 2021.

יצויין כי בשל הנושא המשותף, מקצת מהדברים מופיעים באופן זהה בשתי העתירות כשמה שמבדיל ביניהן הוא ההתייחסות הספציפית לגוף המשיב בכל עתירה ועתירה.

בעתירה המינהלית נגד הממונה על חופש המידע בצה”ל נאמר בין היתר כי “בית-המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיב למסור לעותרת את המידע שביקשה מכוח חוק חופש המידע, שעניינו השימוש שעושה צבא הגנה לישראל בטכנולוגיה לזיהוי פנים בשטחים הנתונים לשליטתו בגדה המערבית”.

“עניינה של העתירה בסירובו הגורף של הצבא לחשוף כל פרט על השימוש שהוא עושה בטכנולוגיה לזיהוי פנים [Facial Recognition Technology] בגדה מהערבית”.

“טכנולוגיה לזיהוי פנים היא טכנולוגיה ביומטרית – טכנולוגיה ממוחשבת, המאפשרת זיהוי חד-ערכי של אדם עפ”י מאפיין אנושי ביולוגי או התנהגותי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת, והיכול לשמש לאימות ולזיהוי. הטכנולוגיה מאפשרת להפיק מתצלום פניו של אדם נתונים מתמטיים ייחודיים, בעזרת מיפוי ומדידה של המרחק בין העיניים, מרחק בין המצח והסנטר, מבנה האף והסנטר וכיוצא באלה נתונים מדידים, שמסתכמים לבסוף לביטוי מתמטי חד-חד ערכי, כלומר, ביטוי מתמטי מסויים שיתקבל שוב ושוב כל אימת שהמערכת תוזן בתמונת הפנים של אותו אדם”.

“[…] הטכנולוגיה הינה טכנולוגיה חדשה יחסית, המאפשרת לזהות אדם בעזרת בינה מלאכותית (אלגוריתם), באמצעות השוואה אוטומטית של תמונות או סרטונים של אותו אדם למאגר תמונות מזוהה. כלומר – הטכנולוגיה מאפשרת, למשל, לעבד תמונה של אדם אנונימי והשוואתה עם מאגר תמונות מזוהה, וזאת גם בלי שהאדם נתן מיוזמתו את נתוניו הביומטריים וגם ללא הסכמה לביצוע הזיהוי”.

“[…] לזיהוי פנים יש מאפיין ייחודי, בשונה מטביעות אצבע ונתונים ביומטריים דומים, בכך שניתן לזהות באמצעותם אנשים גם ללא רצונם וללא ידיעתם. ניתן לצלם אנשים במצלמות אבטחה, כשהם עוברים ברחוב וחולפים מול המצלמה, או במתקנים ציבוריים אחרים, ולבדוק צילומים אלו מול ‘רשימות מעקב’ [Watchlist]”.

בהמשך כתב העתירה נאמר כי “צה”ל מעולם לא הודה שהוא עושה שימוש בטכנולוגיה זו בשטחים, למרות שלפי כתבה באתר The Marker ביולי 2019, ולפי כתבה נוספת שפורסמה ברשת NBC, באוקטובר 2019, הטכנולוגיה של חברת AnyVision משמשת את כוחות הביטחון למעקב אחר פלסטינים בגדה המערבית וגם ברחובות ירושלים המזרחית, שם חל החוק הישראלי. הכתבה ברשת NBC כוללת סרטון שיווקי, שהחברה מפיצה בחו”ל, ובו היא מדגימה את השימוש שנעשה בטכנולוגיה שלה בסמטאות העיר העתיקה בירושלים”.

לדברי העותרת, “לא קשה להבין מדוע גורמי הביטחון בגדה המערבית, ובכללן הצבא, יצרו בטכנולוגיה זו, אשר יש לה פוטנציאל לשרת את מטרותיהם. הטכנולוגיה יכולה לטייב את עבודתם ולקדם את המטרות הביטחוניות שבאחריותם. אך בה בעת, לשימוש בזיהוי פנים יש פוטנציאל מסוכן ביותר לפגוע בזכויות יסוד של תושבים פלסטינים ושל אזרחים ותושבי קבע ישראלים המתגוררים בהתנחלויות, בירושלים המזרחית או נעים בשטח הנתון לשליטת הצבא, פוטנציאל הגובר לאין ערוך כאשר הטכנולוגיה מוכנסת לשימוש ללא פיקוח ושקיפות”.

הבקשה לפי חוק חופש המידע והסירוב הגורף למסור מידע – “ביום 27.2.2020 הגישה העותרת בקשה לפי חוק חופש המידע שכותרתה מצלמות בעלות התאמה לטכנולוגיה לזיהוי פנים בגדה המערבית ובה מפורטות 17 שאלות אודות השימוש שעושה הצבא בטכנולוגיה לזיהוי הפנים בגדה המערבית. בבקשה נתבקשו נתונים אודות השימוש, אודות פרישתן של המצלמות בשטחים הכבושים, ובפירוט במחסומים, בכבישים, בכפרים ובערים פלסטיניות, ליד בתי-חולים ובתי-ספר ובהתנחלויות ומאחזים.

בנוסף, נתבקשו המשיבים למסור את העתקי הנהלים להפעלת הטכנולוגיה לזיהוי פנים ואת הסכם ההתקשרות עם ספק הטכנולוגיה. שאלות נוספות נגעו למאגר התמונות עצמו, למשך הזמן בו נשמרת התמונה במאגר ולזהות הגופים בעלי גישה אליו”.

הממונה על חופש המידע בדובר צה”ל דחה את הבקשה. “כך וללא כל פירוט והנמקה דחה המשיב את הבקשה המפורטת”.

העותרת מציינת בהקשר זה כי צבא ארה”ב דווקא השיב (חלקית) לבקשה למידע בדבר השימוש המבצעי שלו בטכנולוגיית זיהוי פנים.

בסיום כתב העתירה נאמר בין השאר כי “היה על המשיב לתת משקל רב לאינטרס הציבורי של חובת הצבא כלפי תושבים מוגנים בגדה המערבית, ולכך שפעולותיו בשטח כבוש כפופות גם לדין הבינלאומי ולהגנותיו, ולכן העניים במסירת המידע הוא רב יותר, ובמיוחד כאשר מדובר בטכנולוגיה שמשפיעה על חיי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה, ואשר מהות היחסים בין הצבא לאזרחים אלו היא של ניהול חיי היום-יום, שמירה על הסדר ופעילות מעין משטרתית”.

“היה על המשיב לתת משקל רב לכך שחשיפת המידע, ולמצער – חלקו, יאפשר דיון ציבורי אודות הטכנולוגיה, טיבה ויעילותה. בהיעדר שקיפות נרמס חופש הביטוי, שכן קשה להתנגח עם ספינקס, ותיתכן פגיעה לא-מידתית באמצעות הטכנולוגיה”.

“מנגד נראה שניתן משקל מופרז לאינטרס הצבא בהגנה על המידע כאשר צבא ארה”ב, למשל, לא מסתיר את השימוש שהוא עושה בטכנולוגיה”.

* עתירה זו הוגשה ע”י עו”ד רוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח.

בעתירה המינהלית נגד משטרת ישראל (הדומה במהותה לעתיר הראשונה) נאמר בין היתר כי “בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למשיבה למסור לעותרת את המידע שביקשה מכוח חוק חופש המידע, ושעניינו השימוש שעושה המשטרה בטכנולוגיה לזיהוי פנים במשטרה, וכן מצלמות המעקב ומאגרי המידע שבהם נעזרת המשטרה לצורך כך”.

בין היתר נטען בעתירה זו לגבי הטכנולוגיה כי “[…] לטכנולוגיה המאפשרת מעקב מתמשך אחר תנועות של אזרחים אפקט ממשמע וממשטר הגורם לאדם להימנע מפעילויות שונות שהוא חופשי לעשות. אדם שיודע שמהלכיו מנוטרים וחשופים לעיני השלטון ישנה את התנהגותו ואף ייזהר בהתבטאויותיו. לא קשה לתאר, למשל, איזה אפקט מצנן יהיה לשימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים אם ייעשה בה שימוש בהפגנות או במצעדי גאווה. מעקב מקיף וכולל עלול להרתיע אנשים מלהשתתף באירועים ציבוריים. הוא יכול לדכא השתתפות במחאות פוליטיות או בקמפיינים למען שינוי חברתי. הוא עלול להחניק התנהגות לא קונפורמית. האפקט המצנן שנוצר מהווה הפרה של חופש האסיפה, חופש ההתאגדות וחופש הביטוי”.

לדברי העותרת הפגיעה בחירות עלולה להתרחש גם כתוצאה מכשל טכנולוגי בזיהוי “כאשר האינדיקציה מבוססת על אלגוריתם, ללא שיקול דעת אנושי” והיא מציינת מקרה אשר התרחש לאחרונה בדטרויט.

הבקשה לפי חוק חופש המידע והסירוב הגורף למסור מידע – הבקשה למשטרת ישראל נעשתה ב- 22.6.2020. לאחר חילופי דברים, “ביום 26.7.2020 דחתה המשטרה את כל הבקשות באופן גורף ולא מסרה אפילו בדל מידע ואף לא הייתה מוכנה להודות או להכחיש את עצם השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים”.

“סירוב הגורף של המשטרה לתת כל מידע על השימוש בטכנולוגיה הוא חריג בנוף הבינלאומי. משטרות רבות בעולם, לא רק שלא מסתירות את השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים אלא גם מציגות לציבור מיוזמתן את השימוש שהן עושות בטכנולוגיה […] לא רק שמשטרות אחרות בעולם חושפות באופן יזום את השימוש שהן עושות בטכנולוגיה, גם

מתקיים סביב הנושא דיון ציבורי ער בתקשורת, בבתי-המחוקקים וגם בערכאות שיפוטיות, דיון בו יכול הציבור לקבוע את גבולות הלגיטימיות של השימוש בטכנולוגיה, מתי היא מותרת ומתי לא”.

בסיכום העתירה נאמר כי “אם יש אמת בפרסומים על כך שמשטרת ישראל עושה שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים, יהיה זה בלתי נתפס שהציבור לא יידע מכך,  שלא ייערך דיון ציבורי בנושא,  ושהכל ייעשה במחשכים וללא שקיפות. מדובר בטכנולוגיה ששימוש מוגבל, מפוקח וראוי עשוי להניב רווח לאינטרס הציבורי במיגור הפשיעה, ובטיוב  עבודת המשטרה”.

“אולם שימוש נרחב,  לא מפוקח ולא ראוי בטכנולוגיה עשוי לתת בידי המשטרה כוח עצום לבלוש ולעקוב אחר אזרחים תמימים, ולא יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית מתוקנת שכוח כזה לא יינתן לפי חוק מפורש,  ותחת פיקוח ציבורי”.

“הניסיון של המשטרה לחמוק מהדרישה לשקיפות הוא לא חוקי, וגם לא סביר שהמשטרה תסתיר לחלוטין את המידע בנושא,  ולא תעשה מאמץ לפרסם את המידע ולו באופן חלקי. זה גם חורג בצורה קיצונית ממה שעושות משטרות אחרות בעולם”.

* עתירה זו הוגשה ע”י עו”ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח.

הערות עורך Read IT Now:

+ ב- 9.10.2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה על כך שבכנסת הוגשה שאילתה בנושא שימוש בטכנווגיית זיהוי פנים בגדה המערבית.

+ באותה ידיעה כתבתי גם את הדברים הבאים: ב- 28 במארס 2020 דיווח אמיתי זיו בדה מארקר כי “מיקרוסופט הודיעה כי תפסיק את השקעתה בחברת זיהוי הפנים הישראלית אניוויז’ן (AnyVision). זאת, בעקבות הפרסום ב-   TheMarker ופרסומים אחרים שלפיהם אניוויז’ן משמשת כלי מעקב גם בשטחים שבשליטה צבאית ישראלית ביהודה ושומרון.

“[…] ביולי 2019 נחשפה בדה מארקר פעילותה של אניוויז’ן. החברה הוקמה ב- 2015, מעסיקה 240 עובדים, ופועלת בתחום זיהוי הפנים עם יכולות דיוק גבוהות מאוד. בכתבה נחשף כי החברה פועלת גם משטחי יהודה ושומרון, ומבצעת ניטור על האוכלוסייה הפלסטינית במחסומים ובעומק שטחי הרשות. מידע זה אושש אחר כך בכמה תחקירים של כלי תקשורת בינלאומיים”.

* הידיעות שפירסמתי באתר זה לגבי חברת אניוויז’ן מופיעות במרוכז בקישור כאן.