שר התקשורת: ישובי הבקעה ואיזורי הגבולות – בעדיפות עליונה במתווה הסיבים”; “במתווה הסיבים כל יישובי הגבולות, 25,000 בתי אב, ייהנו בשנתיים הראשונות מהקרן הממשלתית שמוקמת, וזה המקום לקרוא לשר האוצר לקדם את ההליך הזה”

בישיבת מליאת הכנסת ביום רביעי (14.10.2020) השיב שר התקשורת יועז הנדל לשאילתה שהגישה חברת הכנסת מיכל שיר סגמן בנושא “חיבור מאחזים לתשתיות תקשורת”.

ח”כ שאלה את השר: מגבלות הקורונה – סגר, בידוד – מחייבות לימודים ועבודה באמצעות האינטרנט. יישובים ומאחזים רבים שהוקמו בסיוע ממשלות ישראל ביהודה ושומרון ובקעת הירדן נעדרי תשתית אינטרנט מספקת.

רצוני לשאול: האם במשרדך קיימת תוכנית לחיבור תשתית תקשורת למאחזים? מהם לוחות הזמנים המוצעים?”.

בתשובתו אמר שר התקשורת בין היתר: “קודם כול, אני מתייחס למדינת ישראל ככלל מדינת ישראל. יישובים ביהודה ושומרון, יישובים בגליל, מגזר יהודי, מגזר ערבי – לכולם מתפקידי לספק תשתיות.

“מדינת ישראל נמצאת מאחור בתחום התשתיות הנייחות. אנחנו בעשור של פיגור, והמטרה היא קודם כול להשלים את הפער הזה, להדביק אותו ולהעביר את ישראל לקדמת הבמה. בתחום התשתיות הניידות הרפורמה של כחלון – רפורמה מאוד חשובה, שקיצצה המון בעלות של כל אזרח בישראל, אבל גם גרמה לחברות שלא להשקיע בשנים האחרונות, עד שהידרדרנו למקום 99 בעולם.

“אני יכול לבשר לך שבחודשים האחרונים קרו שתי מהפכות גדולות: האחת – מתווה הסיבים עבר בממשלה וכבר הודיעה חברת בזק שהיא תפרוס מדן ועד אילת. זה – האינטרנט המהיר.

“הדבר השני זה שלפני שלושה שבועות חילקתי תדרים של דור 5, והחברות כבר פורסות אתרים ברחבי הארץ. אנחנו נמצאים היום עם כמה מאות, אבל כבר יש דור 5 במדינת ישראל, וזה ילך ויגבר. כדי שדור 5 יעבור צריך הרבה מאוד אנטנות. אגב, אני אומר את זה כאן ואני לא יודע אם מישהו מאזין בבית וצופה, אבל גם למי שנמצא כאן במליאה: ככל שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה ולא להפך, אז כבר אני מנסה להרגיע את הדבר.

“אתמול – במקרה השאילתה נחתה ככה בזמן טוב – אתמול אישרתי לחברות קטנות לפרוס תשתיות אינטרנט, מה שאומר ששני מגזרים הולכים ליהנות מזה מאוד, וזה החל מהיום: חברות קטנות יוכלו לבקש רישיונות עם ערבות עצמית קטנה ועם הון עצמי קטן, וזה מאפשר גם למגזר הכפרי וגם למגזר הערבי ליהנות משירותים מתקדמים. החברות האלה – במגזר הערבי יש כ- 30 חברות שעבדו בצורה פיראטית, וגם במגזר היהודי יש כמה – זה מאפשר להן קודם כול לעבוד תחת התקנה והסדרה, ומעתה ואילך לפרוס בכל מקום שבו יש ביקוש.

“אם יש יישוב, ולא משנה אם הוא היאחזות או יישוב חדש או יישוב ותיק או יישוב ישן או כפר בגליל או מושב – רוב הקיבוצים, אגב, עשו את זה בעצמם ופשוט העתקנו את המודל הזה; שני שלישים מהקיבוצים במדינת ישראל – הם יוכלו בעצם לייצר מכרז עם חברה פרטית שתבקש רישיון מאיתנו ואנחנו ניתן להם רישיון ולפרוס את זה.

“עכשיו אני רוצה לקחת אותך כאן דווקא – את שאלת על ההיאחזויות ועל היישובים ביהודה ושומרון ובבקעה, שאגב, נמצאים גם במתווה הסיבים בעדיפות עליונה – לא כל היישובים אלא הבקעה ואזורי הגבולות. במתווה הסיבים כל יישובי הגבולות, 25,000 בתי אב, ייהנו בשנתיים הראשונות מהקרן הממשלתית שמוקמת, וזה המקום לקרוא לשר האוצר לקדם את ההליך הזה. העברנו את זה בממשלה, וזה הזמן לקדם חקיקה, ללא קשר לאתגרים הפוליטיים שנמצאים לפנינו”.

“[…] אני חושב שתשתיות תקשורת מתקדמות הן כלי מדהים לקדם אזרחים באשר הם, ללא קשר לדת, גזע ומין. אני חושב שאם נדע לפרוס תשתיות תקשורת מתקדמות בנגב, בגליל, בפריפריה, ביישובים קטנים, באזורים נחשלים, אנחנו נצליח לקדם את אותן קבוצות אוכלוסייה שזקוקות לדחיפה, אוכלוסיות מוחלשות.

“אני יודע שהיום כולם נמצאים בקורונה, והם מבינים עד כמה תשתיות התקשורת הן חשובות, עד כמה זה משמעותי ללמוד מרחוק, לעבוד מרחוק, לקבל שירותי רפואה מרחוק, אבל בימים שהם לא קורונה זה עוד יותר חשוב, כי תשתיות תקשורת מתקדמות הם מנוע צמיחה אדיר. כשיש תשתיות תקשורת מתקדמות, במחקר השוואתי, אנחנו מוצאים שיש צמיחה של 3% בשוק התעסוקה ו-1% בתמ”ג, וזה עשרות מיליארדים רווח למדינת ישראל, וזה מאוד משמעותי.

“בעיניי, תשתיות תקשורת מתקדמות הם חלק מהחזון שלי לשילוב ערביי ישראל במדינת ישראל, ואני מוצא דווקא את המהלכים האלה ואת החשיבות שהמשרד שלי שם כדי לשלב את ערביי ישראל בוויכוח שמתקיים בתוך הבית הזה”.

= = = = = = = = = = = = =

חברת הכנסת ניצלה את זכות השאלה הנוספת ושאלה את שר התקשורת: “אני רק מבקשת תשובה קצת יותר בהירה לגבי המאחזים עצמם. יש עדיין מאחזים שנאבקים כדי לקבל חשמל ומים. אתה דיברת על 25,000 בתי אב. האם יש רשימה והאם ייכללו יישובים נוספים? זה דבר ראשון. יש בעיית אינטרנט קשה מאוד ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. כל מי שמסייר שם – ברוך השם, אני נמצאת שם לא מעט. קשה מאוד למצוא שם איזושהי קליטה. רשימה של יישובים – האם יש משהו שאני יכולה לראות אותו על מנת לקדם?

“דבר שני – מהם לוחות הזמנים שבהם מדובר? הילדים שלומדים שם בזום, שנאלצים כמו שאר ילדי ישראל ללמוד בזום, באמת העניין הזה נתקע, ולוחות הזמנים פה הם קריטיים”.

שר התקשורת יועז הנדל אמר בהשיבו לשאלה הנוספת: “אני אענה בצורה קצת יותר מפורטת אולי. קודם כול, יש מסלול אחד, שזה מסלול של מתווה הסיבים. מתווה הסיבים עבר בממשלה, ולכן חברת בזק, שהיא החברה שמחזיקה הכי הרבה סיבים, כבר הודיעה שהיא פורסת סיבים מדן ועד אילת. יש לה כבר פריסה של 60%, ויש חברות אחרות. יש גם ביהודה ושומרון.

“אכן, יש בעיה שבמשך הרבה מאוד שנים התייחסו למאחזים וליישובים אחרים ביהודה ושומרון בתוך איזה ואקום, איזה ריק כזה. הדרג המדיני, קרי הקודם, למרות ימניותו הרבה, במירכאות או שלא במירכאות, בחר שלא להתעסק עם אותם יישובים ולא לספק להם שירותים – חשמל, מים וגם שירותי אינטרנט – בגלל ההגדרה של אזור לא מוגדר בתוך הוואקום הזה.

“המסלול שאני מדבר עליו, מבנה הסיבים, צריך לעבור תהליך חקיקה, ואני אמרתי, אני מאוד מקווה ששר האוצר ממפלגתך יקדם את זה, כי אחרת אנחנו תקועים על חוק הסדרים ועל ויכוח פוליטי, ובעיניי זה חבל מאוד. ברגע שהחקיקה תעבור יהיו 25,000 בתי אב שנמצאים באזור הגבולות. אם המאחז נמצא בבקעת הירדן, זה אכן גבולות. אם לא, דינו כדין כל יישוב במדינת ישראל, זאת אומרת, הוא יהיה בשלב הבא.

“את צודקת שיש עכשיו איזה פלפול משפטי לגבי המאחזים, ולכן מגיע המסלול השני שעליו דיברתי, שעוזר למרחב הכפרי, למגזר הערבי ולכל יישוב קטן, בעצם. התהליך הזה, שבעצם התחיל היום, נותן לכל חברה קטנה, עם ערבות עצמית קטנה, לפרוס תשתיות תקשורת בכל יישוב שיש בו ביקוש. יבואו 100 מבנים, ולא משנה מי הם ומה הם, יגידו לחברה הפרטית – אני לא רוצה להמליץ כאן, כי אני שר התקשורת, אני הרגולטור – יבואו לאותה החברה. אמרתי, במגזר הערבי יש 30 חברות; אולי המאחזים יפנו למגזר הערבי כשהם יקבלו רישיונות ויעשו את זה דרכם, או לחברות אחרות”.

“המסלול השני הוא בעצם יצירת מסלול פרטי של חברות פרטיות על פי ביקוש. כל יישוב שיפנה לחברה והחברה תקבל רישיון, יוכל לפרוס לעצמו סיבים אופטיים. זה כבר לא מדבר על אינטרנט איטי; סיבים אופטיים עד הבית. זה בסוף שאלה של ביקוש והיצע, ואגב, בלי להסגיר, המחירים לא גבוהים”.

[הערה: הדברים מתבססים על הפרוטוקול הרשמי של הכנסת המתפרסם באתר כנסת ישראל].

= = = = = = = = = = = = =

הפרוטוקול הכולל את ההתנהלות במליאה סביב השאילתה ותשובת השר משתרע בסך הכל על תשעה עמודי פרוטוקול מודפסים (בוורד).

אין זו הפעם הראשונה ששר התקשורת הנוכחי “מרחיב” בתשובתו, וזאת תוך כדי שיח ושיג עם חברי כנסת ערביים על נושאי היחסים יהודים-ערבים בישראל.

יש מספיק פורומים להשמעת דעות פוליטיות למיניהן. דומני אם ייטיב השר הנכבד לצמצם את הדברים במקרה זה (של מתן תשובות לשאילתות של חכי”ם/ות) לתשובה עניינית, קצרה ותמציתית לשאילתה כפי שהוכנה לו במשרדו.

הדוגמה הטובה ביותר היא כשהשר הרלבנטי המיועד לענות על שאילתות נעדר ביום בו הדבר צריך להיעשות ובמקומו שר אחר פשוט מקריא את התשובה שהוכנה לשר במשרד לגבי נשאלה השאילתה.

= = = = = = = = = = = = =