שופטת פסקה – בהחלטה משותפת – לגבי שני תיקים נפרדים ואישרה תביעות כתובענות ייצוגיות נגד 012 סמייל טלקום ונגד פרטנר תקשורת

בבית-המשפט המחוזי בירושלים ניתנה החלטה משותפת בשני תיקים נפרדים בהם הוגשו בנובמבר 2015 תביעות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) נגד חברת 012 סמייל טלקום בע”מ ונגד חברת פרטנר תקשורת בע”מ.

התובע בתביעה נגד חברת 012 סמייל טלקום הוא ניצן יעקובי. התובעת בתביעה נגד חברת פרטנר תקשורת היא טלי בדרוב. שניהם מיוצגים ע”י אותו ב”כ, עורך הדין יוחי גבע.

כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ, סגנית נשיא, כותבת בין היתר בהחלטתה שניתנה באמצע חודש פברואר 2019:

■ “לפניי שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שעניינן בטענה כי המשיבות מחייבות את לקוחותיהן לרכוש מכשיר Smart Box, המהווה ציוד קצה, כתנאי למתן שירותי טלפון קווי (נייח), זאת בניגוד לתנאי הרישיון שניתן להן ע”י משרד התקשורת האוסר על התניית מתן השירותים ברכישת ‘ציוד קצה’ מבעל הרישיון או מי מטעמו. בקשות האישור הוגשו נגד שתי חברות קשורות ונוסחן זהה. לפיכך, התקיים הדיון בעניינן במאוחד וכך תינתן גם החלטה זו.

■ “[…] טענתם המרכזית של המבקשים היא, כי התניית המשיבות את מתן שירותי הטלפון שלהן ברכישת Smart Box מנוגדת לסעיף 58.4 לרישיונן האוסר על בעל הרישיון להתנות את מתן שירותיו ברכישת ‘ציוד קצה’ ממנו או ממי מטעמו”. לכך נוספו עוד מספר טענות של המבקשים.

■ בהמשך ההחלטה מובאת תמצית תשובת המשיבות: “המשיבות טוענות שיש לדחות את בקשות האישור על הסף בשל היעדר יריבות והיעדר עילה. לטענתן, למשיבות לא ניתן רישיון למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, וגופים הקשורים להן הם בעלי הרישיון והם אלה המספקים למבקשים את שירותי הטלפוניה הקווית הנייחת ( חברת 012 טלקום בע”מ ופרטנר פתרונות תקשורת נייחים שותפות מוגבלת). לפיכך, למבקשים אין יריבות עם המשיבו ויש לסלק את התובענה  בעניינן על הסף.

■ “[…] לגופם של דברים, אין הן מכחישות את תחולתה של הוראת ס’ 58.4 לרישיון בכל הקשור למתן שירותי הטלפוניה הנייחת המסופקים למבקשים.

■ “המשיבות מאשרות כי על-פי תנאי הרישיון נאסר עליהן להתנות את מתן שירותי הטלפוניה הנייחת במכירת ציוד קצה. כן הן מאשרות כי הן מתנות את מתן שירותיהן ברכישת מתאם שיחות ‘שלהן’, הנמכר כחלק מה- Smart Box. טענתן היא כי מתאם  שיחות אינו ‘ציוד קצה’, הוא אינו מצוי ב’קצה השרשרת’, ולפיכך הן ראשיות להתנות את מתן שירותיהן ברכישתו. המשיבות מוסיפות וטוענות כי גם לפי עמדת משרד התקשורת, מעניק הרישיון, מתאם שיחות אינו ‘ציוד קצה’.”

■ השופטת אומרת כי “לאור טיב המחלוקות שבין הצדדים, סברתי כי בטרם הכרעה בבקשות האישור ראוי לקבל את עמדתו המקצועית של משרד התקשורת, כרגולטור המופקד על התחום”, בשתי שאלות.

■ בהחלטה מובאת תשובת משרד התקשורת במלואה ולדברי השופטת, “עמדת משרד התקשורת היא, איפוא, כי רכיב המודם, הנכלל במכשיר ה- Smart Box, הוא ‘ציוד קצה’, ולכן מכשיר ה- Smart Box כולו הוא ‘ציוד קצה’ לצורך סעיף 58.4 לתנאי הרישיון”.

■ לאחר שהוגשה עמדת משרד התקשורת קיימו הצדדים הליך גישור אולם לא הגיעו להסכמות ביניהם.

■ בהכרעתה אומרת השופטת כי “אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את הראיון ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי עלה בידם של המבקשים להראות קיומה של עילת תביעה אישית וייצוגית, וכי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות העולות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה”.

■ “[…] תכלית ההוראה האוסרת על התניית מתן שירותים ברכישת ‘ציוד קצה’ היא לנתק את הזיקה בין מתן השירותים ובין מכירת מכשירי הקצה הנדרשים לשם מתן השירותים. זאת על-מנת למנוע מונופול של חברות התקשורת בתחום מכירת ציוד הקצה, במגמה להגביר את התחרות בשוק התקשורת ובשוק ציוד הקצה בפרט, ולהביא להוזלת ציוד הקצה”.

■ עוד אומרת השופטת כי “[…] אני סבורה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שלפניי. הכרעה בשאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה תחסוך התדיינויות רבות, תחסוך משאבי זמן וכסף של חברי הקבוצה, תקדם את האינטרס של מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, לרבות אלה שאינם מודעים לפגיעה בזכויותיהם, ותקדם את האינטרנט של אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו”.

* בעקבות אישור הבקשות להכרה כתובענות ייצוגיות, קדם משפט בתיקים הללו נקבע לחודש יוני 2019.