שוב מאשימים את הש.ג.

לפני מספר ימים פורסמה בעיתונות המודפסת “הודעה בדבר בקשה לאשר הסדר פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות”.

מדובר בתביעה ובבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית [ת”צ 47659-04-18] שהוגשה בחודש אפריל 2018 ע”י מיכאל בבר נגד ש. שלמה חברה לביטוח בע”מ. התביעה התבררה בפני כבוד השופטת מיכל נד”ב מבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד.

לא אכנס כאן לכל נושא התביעה ואסתפק בציטוט משפט אחד מהסדר הפשרה (שתוקפו מותנה באישור בית-המשפט) לפיו התובע טען בתביעתו כי המשיבה גובה “ממבוטחיה דמי אשראי בשיעור העולה על המותר על פי דין”.

מה שמעניין בהסדר הפשרה הוא הדברים הבאים המופיעים בסעיף 4 שלו. לא נגעתי, כמו שאומרים. ניתן לקרוא אותם במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט.

“לטענת המשיבה, לאחר קבלת בקשת האישור ערכה המשיבה בדיקה מקיפה, ממנה עלה כי, איתרע מזלה, ואכן אירעה תקלה טכנית במערכותיה אשר הובילה, במקרים מסויימים, לגביית דמי אשראי בשיעור העולה על תקרת דמי האשראי המותרת בדין – והכל כתוצאה מהתקלה הטכנית שאירעה כאמור ובתום לב גמור. המשיבה מבצעת ביקורות פנימיות בקשר לתקינות מערכותיה ועם גילוי התקלה מיהרה המשיבה לתקן את מערכת המחשוב שלה, באופן שיביא להפסקת גביית היתר המתוארת בבקשת האישור“. [הערה: ההדגשות מופיעות במקור].

לדעתי היה מקום לכתוב לגבי התקלה הזו כי למעשה איתרע מזלם של מקצת מלקוחות החברה ולא כי איתרע מזלה של החברה דווקא.

לא ברור לי כיצד אנשי הביקורת הפנימית ו/או אנשי מערכות המידע של החברה לא עלו בביקורותיהם על ‘התקלה הטכנית’, כלשונם, והדבר התגלה רק לאחר קבלת בקשת האישור של התובע.

באותה המידה בהחלט ייתכן כי איתרע מזלה של החברה, ואכן אירעה תקלה טכנית במערכותיה אשר הובילה, במקרים מסויימים, לכך שהיא גבתה סכומים נמוכים יותר ומקצת מהלקוחות צריכים להחזיר לחברה את ההפרש הזה.

אם הבנתי נכון, הרי שלמרות גילוי ותיקון התקלה, לא בוצע החזר יזום של הכסף העודף ללקוחות כבר אז.

בכל מקרה, לפי הסדר הפשרה המוצע, נוסף לתשלום הוצאות ושכ”ט לתובע ולב”כ וכן הוצאות נלוות אחרות (כמו תשלום עבור פרסום המודעות העיתונות המודפסת), החברה צפוייה להעניק לציבור הזכאים הטבה כספית בסכום הטבה כולל של 2,163,323 ₪.