רשות הסייבר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: דרושים 2,500 מיישמי סייבר

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ב- 31.10.2017 דיון בנושא ‘אסדרת והכשרת כ”א מקצועי לעולם הסייבר במדינת ישראל’. במהלך הדיון הוצגו בפני הוועדה המסלולים השונים להכשרת כוח אדם בתחומי לוחמת הסייבר, בתיכונים, בצה”ל, באקדמיה ובאזרחות.

ראש אגף בכיר לאסדרה והכשרה ברשות הסייבר רפאל פרנקו אמר כי “אנחנו רוצים לגדר את המשק שלנו במספיק כוח אדם איכותי כדי לסגור חולשות ולהגן על המשק. אנחנו רואים מחסור בעובדים בארגונים, אין מנהלי אבטחת מידע וחלק גדול מהגופים מסתמכים על שירותי חוץ. זה הפער המרכזי שאנחנו רוצים לאתגר ואתו להיכנס לעולם התעסוקה. לכן אנחנו בונים תשתית סייבר בהיבטי כוח אדם וישנם הישגים בולטים שיביאו את המדינה לקפיצה המיוחלת בשנים הקרובות.

“היום אנחנו בדרך מרעיון למימוש, אנחנו פועלים מהחלק הבסיסי ביותר ועולים למעלה. ישראל היא המדינה הראשונה להכשרת המקצוע, היא המדינה הראשונה שתכשיר תלמידי תיכון לעסוק במקצוע, ומשנת 2018 כל בעלי המקצוע שנותנים שירות לממשל יתבקשו להיות בעלי תעודת הסמכה.

“בראש ובראשונה יוכשרו ‘מיישמי סייבר’ – אדם שיושב על המערכת וכל הזמן מסתכל על האירוע ומעדכן את מערכות האבטחה, כשיוצא עדכון ממיקרוסופט לתוכנות זה האדם הראשון שצריך לדעת ולעדכן מידית. היינו רוצים שיכנסו 2,500 אנשים כאלה עכשיו למשק”.

לדבריו, במסגרת הסדרת התחום כמקצוע ושילובו בלימוד התיכון הוכן ספר לימודים לרמת מיישם סייבר, והשנה החלה הכשרה בבתי-הספר.

ד”ר עופר רימון מנהל מינהל תקשוב טכנולוגיה במשרד החינוך סיפר בדיון כי “התחלנו בהכשרה של תלמידים בחמישה בתי ספר, 100 השנה, ותהייה הכפלה של הכמות בכל שנה. תוך 5 שנים נגיע ל- 1,600 תלמידים שיוכשרו ב- 2022. ההכשרה תהייה ברמה של תעודת מיישם אבטחת מידע בארגון. בהמשך נמשיך גם לכיתות י”ג-י”ד, לטכנאים, הנדסאים, גם להנדסת מחש”.

לשאלת יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב לגבי שכר מיישמי הסייבר השיב פרנקו כי “אחד הדברים שקידמנו היה ייצור שכר למיישם סייבר בשירות המדינה, והעמדנו אותו על למעלה מ- 100 ₪ לשעה למיישם עם ניסיון של בין שנה לשלוש שנים בשוק. ככל שמיומנות עולה השכר עולה, מדובר בלא פחות מבניית תשתית איכותית, כדי שאנשים ירצו לבוא למהלך הזה ולייצר ביקושים”.

רפאל פרנקו הוסיף כי במסגרת התוכנית ‘חרדים לסייבר’ יש תוכניות שנפתחו ויש כאלה שעוד יפתחו וכי יש ביקוש בקרב האוכלוסייה החרדית, הוא הצביע גם על כך שחיילים יכולים למשמש את פיקודן השחרור ללימודי סייבר גם ללא תואר: “אנחנו עושים עבודה שלמה מול אגף התקשוב וההגנת בסייבר בצה”ל, אנחנו מכירים בהכשרות של צה”ל, יש עבודה משותפת כדי שהתכנים בלימודים יהיו אפקטיביים ורלוונטיים. החל מ- 2018 נעשה הכשרות משותפות ואימונים משותפים. המדינה תרוויח מזה שאותם חיילים ישתחררו. אם אנחנו מסתכלים על כל המסלול אנחנו מדברים על נער שנכנס לתחום שהיה בן 16 בבית הספר, הוא משתחרר עם שירות בתחום כאשר המשק מקבל אדם עם 5 או 6 שנות ניסיון”.

נועה גבעון ממטה הסייבר הלאומי סקרה את הפעילות בעולם האקדמי: “באקדמיה ועד עולמות האקדמיה אנחנו מתמקדים בעיקר בתארים המתקדמים. הקמנו שישה מכוני מחקר במרבית האוניברסיטאות, הגדלנו את מספר הסטודנטים והחוקרים שם, בתקווה שמשם תצא הבשורה בעתיד. אנחנו מנסים להגדיל את המקורות, ותרים אחרי אוכלוסיות מתאימות. אנחנו עוסקים במכון לב בהסבה של חרדים אקדמאים לדוגמה, יש שיתופי פעולה עם אקדמאים מהעולם”.

אליהו ראובן מנהל טכנולוגי ראשי משרד הבריאות אמר בדיון כי “בשנה וחצי האחרונות עשינו ניסויים רבים לגיוס אנשי סייבר עם כמעט אפס הצלחה. לפי מכרז החשב הכללי רוב מקצועות הסייבר חסומים למשרדי הממשלה והם לא יכולים לגייס, פרט למיישמי הגנה. גם שם אפילו ב- 17 אלף שקל לחודש אני לא יכול לגייס מיישם סייבר עם ניסיון. גם מחירי הקורסים מאוד יקרים, זה מגביל אנשים פרטים מללכת לתחום”.