רשות האוכלוסין תספק למרשם תורמי מח עצם ב”עזר מציון” – עפ”י בקשה – מס’ טלפון ומידע על קשרי משפחה במקרים של קושי באיתור מי שרשומים במאגר ונמצאו מתאימים להתרמה ונחוץ להצלת חיים

ב- 30 בנובמבר 2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה לפיה וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בראשות ח”כ ניסן סלומינסקי תדון ביום שלישי (4.12.2018) בשני תיקונים להצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים): מרשם תורמי מח עצם וקרנות פנסיה.

אלא שבינתיים הדיון נדחה בשבוע ונערך ב- 11 בדצמבר 2018. הוועדה פירסמה הודעה לעיתונות על הדיון זה שכותרתה “ועדת החוקה אישרה: מנגנון קבלת מידע שיאפשר לקרנות הפנסיה להפסיק קצבאות לעמיתים שעזבו את ישראל ונפטרו; מרשם תורמי מוח העצם יוכל לקבל מידע מרשות האוכלוסין כדי לאתר נבדקים מתאימים” – כאן.

באותה הודעה נאמר בין היתר כי יו”ר הוועדה חה”כ סלומינסקי אמר בדיון ש”חשוב שמשרד הבריאות יעגן את המידע בכך שיפנו קודם כל לאתר את מי שכן יש את כתובתו ושלא תהיה פניה אוטומטית. כמו-כן, אסור לקחת רק מאגר אחד גם אם הוא הכי גדול כמייצג. יש ליידע גם את המאגרים האחרים. אנחנו יוצרים פרצה בהגנה על הפרט מתוך החשיבות לפיקוח נפש אך יש לשמור שזה לא ינוצל למשהו אחר רק כי זה יותר קל”.

עוד צוטטה בהודעת הוועדה עו”ד תמר באום ממשרד המשפטים שאמרה בדיון כי “הצו נוצר לאור פניית עמותת עזר מציון שדיווחה על עלייה בביקוש לתרומות לצד קושי באיתור הנבדקים. ככל שעמותה לא תוכל להשיג את פרטי הנבדק היא תוכל לפנות למרשם האוכלוסין לבקש את המידע ולאחר שינסו לאתר את הנבדק באמצעות טלפון ללא הצלחה, יוכלו לפנות שוב למרשם ולקבל פרטי קרובי משפחה ללא פירוט הקשר. זה צו חריג ביותר שהסיבה שהשתכנענו שש לו הצדקה הוא בגלל שמדובר בהצלת חיים. כדי לשמור על הגנת הפרטיות צמצמנו את הצו רק לנבדקים הקיימים במאגר, והנחיינו את מנהלי המאגרים שעליהם לטייב את פרטי הנבדקים העתידיים. לגבי הפגיעה בפרטיות של בני המשפחה אפשר לפגוע בזכות זו כל עוד הפגיעה היא מידתית. בנוסף, הדגשנו שלא ניתן יהיה לדעת מה הקשר המשפחתי ואסור לשמור או לתעד את המידע. הקביעה של 5 בני משפחה נקבע לאחר שיח עם עמותת עזר מציון לגבי הסבירות למצוא את קרוב המשפחה”.

מעניינים במיוחד, לדעתי, דבריה של עו”ד אודליה אדרי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה שאמרה בדיון כי יש מספר מקורות למספרי טלפון הרשומים במרשם האוכלוסין. אחד מהמקורות הללו הוא הפרוייקט הביומטרי המחייב (במסגרת בקשות אזרחים לקבלת מסמכים ביומטריים) השארת פרטים כמו טלפון סלולרי בלשכות של רשות האוכלוסין (כדי שניתן יהיה לשלוח אליהם, למשל, מסרוני טקסט לגבי זמינות המסמכים הביומטריים לאחר הנפקתם). המידע הזה נאגר ולא מועבר לגופים ציבוריים אלא רק לצורך מינהלי פנימי של הרשות. לכן התנגדנו תחילה לבקשה אך הצורך הדחוף להצלת חיים, גובר על הגנת הפרטיות במקרה זה. זו בקשה באמת חריגה ולקח הרבה זמן עד שאישרנו”.

יו”ר הוועדה שאל האם הדבר יכול ליצור תקדים שאחריו יבואו עוד בקשתו מעין אלה ועו”ד אדרי השיבה כי “אנחנו מקבלים הרבה בקשות לקבלת מספרי טלפון גם מגופים ציבוריים וגם מגופים פרטיים שמבקשים מאיתנו להסכים לחקיקה. עד עכשיו התנגדנו”.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

לגבי נושא מרשם תורמי מח עצם [הפועל מכוח חוק מרשם תורמי מח עצם, התשע”א – 2011] כתבה שרת המשפטים איילת שקד בפנייה המקורית ליו”ר הוועדה כי “תכליתו של התיקון המוצע היא לסייע למרשם תורמי מח עצם באיתור הנבדקים אשר נמצאה התאמה בינם לבין אדם הזקוק לתרומת מח עצם, וזאת לנוכח הקשיים הקיימים כיום באיתור הנבדקים האמורים.

“התיקון המוצע כולל העברת מידע אודות מספר הטלפון של נבדק שנמצא מתאים לתרומה ספציפית, וכן שם פרטי של הוריו, אחיו או ילדיו הבגירים של הנבדק ומספרי הטלפון שלהם.

“יודגש כי בשים לב לרגישות העברת המידע המבוקש, התיקון המוצע הינו חריג היוצא מן הכלל, וזאת בשל חשיבות ערך הצלת חיים.

“על-מנת לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בזכות לפרטיות, העברת המידע תתבצע” באופן המפורט בתיקון לצו.

לגבי נושא קרנות הפנסיה כותבת השרה שקד כי תכלית התיקון “לאפשר העברת אינדיקציה מרשות האוכלוסין וההגירה אל קרנות הפנסיה, לגבי מקבל קיצבה השוהה מחוץ לישראל תקופה רצופה העולה על שישה חודשים. זאת, על-מנת למנוע תשלום קצבאות עודפות למקבלי קצבאות שנפטרו מחוץ לישראל, הפוגע ישירות ביתר עמיתי הקרנות וגורם נזק כלכלי משמעותי.

“בהתאם להערכת רשות שוק ההון על בסיס בדיקה מדגמית שנערכה, במצב המשפטי הקיים קרנות הפנסיה אינן מיודעות ביחס למספר לא מבוטל של מקרי פטירה מחוץ לישראל של עמיתי הקרנות, וממשיכות את תשלום הקיצבה לחשבונותיהם של אותם עמיתים שנפטרו, לאורך זמן, באופן הפוגע ישירות בזכויותיהם של יתר העמיתים וגורם לקרנות נזק כלכלי משמעותי. על-מנת להתמודד עם סיכון דומה, מקבלים גופים ציבוריים המשלמים קיצבאות באופן קבוע, דוגמת המוסד לביטוח לאומי, מידע בדבר יציאה מישראל של מקבלי הקיצבאות”.