שלוש וועדות בכנסת [וועדת הכלכלה, וועדת הכספים והוועדה לביקורת המדינה] דנו (בנפרד) באותו היום בדו”ח וועדת לנדס ובמצבה של רשות השידור

שלוש וועדות בכנסת – וועדת הכלכלה, הוועדה לביקורת המדינה ו- וועדת הכספים דנו – בנפרד וזו אחר זו (ובמקצת מהזמן גם באופן מקביל) – באותו היום (רביעי, 19.3.2014) בדו”ח וועדת לנדס לגבי השידור הציבורי ובמצבה של רשות השידור.

שר התקשורת גלעד ארדן – שהוא גם השר הממונה על רשות השידור – הופיע בדיוני שלוש הוועדות הללו ונאלץ לדלג בין הוועדות מה גם שבאותו היום הוא היה השר התורן מטעם הממשלה וכן התקיים דיון מיוחד בהשתתפות ראש הממשלה בעקבות חתימות של 40 ח”כים שהשר רצה להשתתף בו.

בשלושת הדיונים השתתפו גם יו”ר הוועדה רם לנדס ומקצת מחברי הוועדה וכן ראשי רשות השידור מחד וראשי הוועדים ברשות השידור מאידך גיסא כשאלו הביעו מחאה פעילה על מסקנות הוועדה והחלטות השר בנושא.

הדיון הראשון היה בשמונה בבוקר בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוועדה בה באופן טבעי צריך להתקיים הדיון במסקנות וועדת לנדס. יו”ר הוועדה ח”כ אבישי ברוורמן אמר כי על אף כל האמוציות כל מי שהשתתף בדיון עשה זאת כי אכפת לו מרשות השידור ומעתידו של השידור הציבורי. “כולנו כאן בשביל לבנות יחד משהו טוב, כשיש שלושה עקרונות חשובים שצריכים להנחות את התהליך הזה. העיקרון הראשון הוא כי הרשות החדשה שתבנה תהיה בלתי תלויה, מאוזנת תקציבית ויעילה, העיקרון השני הוא שהעובדים האיכותיים יישארו במערכת ולא יפגעו והעיקרון השלישי הוא לאפשר לכל העובדים הפורשים לפרוש בכבוד הראוי”. עוד אמר ח”כ ברוורמן כי נושא רשות השידור נמשך כבר שנים ארוכות, והוא מתכוון לעשות כל שלאל ידו על-מנת לסיים את הטיפול בנושא במסגרת הוועדה בכנס הקיץ הקרוב.

שר התקשורת ח”כ גלעד ארדן אמר בדיון כי הוא לקח ברצינות את התפקיד שקיבל לפני כשנה כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. “כמי שהיה גם חבר מליאה לפני 15 שנה וגם כיו”ר ועדת הכלכלה ראיתי לאורך השנים בצער את ההידרדרות במצבה של רשות השידור לא רק מבחינה פיננסית וניהולית אלא גם במה שמקבל הציבור בתמורה לתשלום הישיר שנגבה ממנו. לכן החלטתי לבחון את הנושא לעומק ולהקים ועדת מומחים שיציעו את הפתרון הנכון מתוך הכרה בחשיבות שיהיה במדינה שידור ציבורי חזק, רלוונטי ומשפיע. אני מחויב לשידור ציבורי חזק, אחראי ומשפיע, וגם לזה שהגוף יהיה יעיל, חסכוני, מקצועי ובלתי תלוי”, אמר השר ארדן. לדבריו בכוונתו להגיש תזכיר הצעת חוק לממשלה בשבועות הקרובים ולהביא את ההצעה לאישור בקריאה ראשונה במליאה כבר בפתח כנס הקיץ.

באשר לעובדים אמר השר ארדן כי עם כל הצער והכאב, ניתן לעשות זאת בפחות כוח אדם: “יש סתירה בין הבקשה לנתק את הרשות מהפוליטיקה לדרישה שאודיע מי מהעובדים ישתלב בגוף החדש, אני לא אמור לעסוק בזה. אנחנו אמורים למנות איש מקצוע ראוי שיקם את הגוף החדש והוא יגייס את כוח האדם – ודאי שראוי שהעובדים המסורים והטובים ישתלבו בגוף החדש, עם זאת יש סוגי מקצועות שהצורך בהם לא הכרחי והם ממשיכים להתקיים”, אמר. באשר לנושא התקציבי אמר השר ארדן כי “שר האוצר, מתוך הכרה בחשיבות הנושא, הסכים לממן את עלויות הסגירה והפרישה וגם את עלויות ההקמה של הגוף החדש בתקציב שיאפשר הקמת כלי תקשורת ראוי. הוא אף אימץ את החלטת הוועדה לבטל את האגרה וככל שיהיה פער בין הגבייה מאגרת הרכב והכנסות הפרסום הוא יכוסה על ידי האוצר”. הוא הוסיף כי שאלת הניתוק מהפוליטיקה, כדי שאף שר לא “ישחק” בתקציב, תקבל תשובה בהצעת החוק.

המפיק רם לנדס שעמד בראש הוועדה לבחינת השידור הציבורי אמר בדיון אינו מקל ראש בהשלכות שיש למסקנות והזכיר כי בסופו של דבר מדובר בוועדה ה- 14 במספר שבחנה את הנושא. “הטענות שיש כשל נקודתי של הנהלה כזו או אחרת הן לא ממין העניין. ניסינו לייצר שידור ציבורי איכותי ומשוחרר מלחצים פוליטיים שיצטיין גם בעוד 20 שנה. חטיבת חדשות בתקציב של 160 מיליון שקל בשנה זה בשורה לעובדי הרשות, שיכולה לנצח את המהדורות הקיימות. אני מבין את החששות והפחדים של העובדים, גם ביציאת מצרים 80% מהעם פחדו והעדיפו להישאר בעבדות”.

רכז תקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר עופר מרגלית ציין כי כבר בימים הקרובים יוקם צוות למשא ומתן עם העובדים.

הדיון השני היה בשעה תשע בבוקר בוועדה לביקורת המדינה אשר על סדר יומה היו שני נושאים: רשות השידור – ענייני מינהל ואירגון – דו”ח מבקר המדינה והצעה לסדר-היום בנושא “נמשך המשבר ברשות השידור: עיצומים, דה-מורליזציה ומאבקי הכול בכל” – הצעה לסדר היום של ח”כ נסים זאב. בדיון השתתף מבקר המדינה השופט יוסף שפירא. יו”ר הוועדה ח”כ אמנון כהן אמר כי “אסור שהממשלה תפקיר את פורשי רשות השידור, בתנאי פרישה ופנסיה, כפי שעשתה לעקורי גוש קטיף”. הוא הבטיח כי הועדה תעקוב שאכן מוצעים לעובדים – שלא יקלטו ברשות החדשה – תנאים הולמים, וכן כי ליקויים אותם חשף מבקר המדינה שלא תוקנו – יוטמעו בחוק החדש. מבקר המדינה אמר כי “חיוני להמשיך את השידור הציבורי בצורה תקינה, כי מתחת לפני השטח האדמה רועדת”.

שר התקשורת אמר בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי “אני מבין ומזדהה עם העובדים הפורשים מרשות השידור, ואדאג שיקבלו תנאי פרישה הוגנים, אך האחריות הראשונית שלי היא ש- 8 מיליון אזרחי ישראל יקבלו תמורה למיסים שלהם. בהרבה מדינות השידור הציבורי מקבל 30% צפייה, ואין סיבה שבארץ הוא ידשדש סביב ה- 5%, כשהם מקבלים מיליארד ₪ לשנה היורדים לטמיון. נסגור את הגוף הבזבזני והלא-יעיל של רשות השידור ונקים משהו יעיל”.

רם לנדס אמר כי “המצב כיום ברשות השידור הוא תוצאה של חוסר-התאמה למציאות במשך 20 שנה. תקציב הרדיו גדול מדי, ובהרבה פחות כסף ניתן ליצור שידור ראוי וטוב. איש בארץ לא יודע כמה עובדים באמת יש ברשות, מינהל הכספים אומר מספר אחד, האוצר יודע על נתון אחר, ויו”ר הרשות מדבר על מספר שלישי – ומדובר על גוף ציבורי המתוקצב במיליארד ₪ לשנה”.

הדיון השלישי היה בשעה עשר בבוקר בוועדת הכספים אשר גם היא עסקה בוועדת לנדס בהמשך ישיר לדיונים קודמים שלה על נושא אגרת רשות השידור ודרכי הגבייה שלה בעקבות תלונות אזרחים. יו”ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי אמר כי “נחשפנו לדברים חמורים ביותר ברשות השידור, אין ספק שהמצב לא יכול להימשך. בוועדת הכספים נחשפו דפוסי התנהלות חמורים ברשות השידור, ניהול כספים שגובל בפלילים ואף פניתי למבקר המדינה בעניין. המצב הזה לא יכול להימשך”.

שר התקשורת אמר כי “ניתן וחובה לקיים שידור ציבורי ראוי ואיכותי במדינת ישראל. השידור הציבורי מגלגל כמיליארד שקלים בשנה. זה כולל את האגרה, את התקציב שעובר ישירות מהמדינה, חסויות ועוד. יש חשיבות עצומה בשידור חזק איכותי ורלוונטי. ועדת לנדס צודקת ואין סיבה להישאר באחוזי צפייה כה נמוכים. ישראל עולה רק על לבנון באחוז הצפייה הנמוך בשידור הציבורי (3%). את המחדל של הרשות במשך שנים הפכו לאידיאולוגיה, כאילו לשידור ציבורי-איכותי אין הרבה אחוזי צפייה, אך זה לא נכון. ניתן להעלות את שיעורי הצפייה. יש צורך בשינוי על המסך וגם להגיע לאיזון תקציבי ושהשידור הציבורי יהיה מסוגל לקיים את עצמו. יש לאחד את גורמי החדשות לחטיבת חדשות אחת חזקה, דבר אליו התנגדו ועדי העובדים. ועדת לנדס – וועדה מקצועית עם אנשי בעלי ניסיון בתקשורת – הגיעה למסקנה כי לא ניתן לעשות תיקונים מבפנים ואין מנוס מלסגור את הגוף הקיים. יש לנו הזדמנות לבסס שידור ציבורי שייפנה גם לדור הצעיר, לייצר תכנים עם ערך מוסך ולשקף את הרב-תרבותיות והתכנים שמדינת ישראל יכולה להתגאות בהם. ההמלצה היא להקים מנהלת שידור ציבורי, תוך שמירה על חלק גדול מתכניות הרדיו שדווקא מוצלחות. הקמת שלושה ערוצי טלוויזיה, מרכזי בעברית, אחד בערבית, יצירות מקור וערוץ ילדים ציבורי, שגם בו קיים כשל שוק”. בעניין האגרה אמר ארדן: “הוועדה סברה פה-אחד שאם רוצים לבסס שידור ציבורי עם אמון ציבורי לא נכון יהיה לעמת את השר ארדן אמר כי בשבועות הקרובים יתחיל להכין תזכיר חוק ממשלתי עם עקרונות הרפורמה ולקראת קידומו בכנסת בכנס הקיץ הקרוב.

הערך עורך Read IT Now: גילוי נאות – בשנים 1983-1984, במהלך לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, הייתי עובד זמני, חיצוני, במחלקת החדשות של קול ישראל בירושלים ואני בוגר קורס עורכי וכתבי חדשות מטעם מרכז ההדרכה של רשות השידור בירושלים.