פורסמה תגובת משרד ראש הממשלה לדו”ח החדש של משרד מבקר המדינה

ביום שני, 23.3.2020 פורסם דו”ח מבקר המדינה 70א’. כמקובל, משרד ראש הממשלה, באמצעות המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה, פירסם לאחר מכן את הערותיו לדו”ח המבקר.

אחד הפרקים בדו”ח החדש עוסק ב”הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי“.

= = = = = = = = =

אתמול בערב פירסמתי בחלון המבזקים של אתר זה שלושה מבזקים לגבי הערות משרד ראש הממשלה:

■ משרד ראש הממשלה בתגובה לדו”ח מבקר המדינה (23.3.2020): “רשות החדשנות זיהתה את כשלי השוק לצמיחת חברות בישראל, והכניסה משימות לטיפול בנושא לתכניות העבודה בשנים 2019 ו- 2020. הרשות ביצעה בשנת 2019 סקר חסמים וכשלי שוק במסגרת עבודתה המשותפת עם משרד האוצר והציבה מספר גדול של צעדי מדיניות הנדרשים על מנת לייעל את מנגנוני שוק ההון לכך שיתאימו לשרת את חברות ההיי-טק הצומחות בישראל. התהליך יימשך לאורך שנת 2020 יחד עם גופי ממשלה נוספים”.

■ משרד ראש הממשלה בתגובה לדו”ח מבקר המדינה (23.3.2020): “רשות המסים נמצאת בהליך בחינה משותף עם אגף התקציבים, הכלכלן הראשי ורשות החדשנות בנושא הרחבת מקורות המימון לתעשיית ההיי טק בקבלת מימון זר ומקומי”.

■ משרד ראש הממשלה בתגובה לדו”ח מבקר המדינה (23.3.2020):  “רשות החדשנות זיהתה את הפוטנציאל הגלום בשוק המוסדי ככלי מימון לחברות הייטק ומנגד את החסמים המעכבים מיצוי פוטנציאל זה. לאור זאת, אישרה מועצת הרשות ברבעון השלישי של שנת 2019 את תכנית הרשות לקידום השקעות של משקיעים מוסדיים בהיי-טק, אשר תתמוך בהקמת צוותי השקעה המתמחים בהיי-טק. הרשות התניעה את התוכנית ברבעון הרביעי של 2019, צפויה לקבל בקשות ברבעון הראשון של 2020 ולאשרן ברבעון השני של שנה זאת”.

= = = = = = = = =

הגופים המבוקרים  בפרק זה של דו”ח המבקר: רשות החדשנות, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה (במשרד ראש הממשלה), אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (במשרד האוצר), רשות לניירות ערך, המשרד לשוויון חברתי, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (במשרד המדע והטכנולוגיה), הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, עיריית חיפה, עיריית באר שבע, הרשות לפיתוח ירושלים, החשב הכללי (חשכ”ל) במשרד האוצר.

= = = = = = = = =

להלן מספר ציטוטים נוספים מתוך הערות משרד ראש הממשלה:

■ מתוך תגובת רשות המיסים: “רשות המסים נמצאת בהליך בחינה משותף עם אגף התקציבים, הכלכלן הראשי ורשות החדשנות בנושא הרחבת מקורות המימון לתעשיית ההיי טק בקבלת מימון זר ומקומי. כמו כן, נבחנים תמריצים שונים למימון התעשייה עתירת הידע כדוגמת שינוי חוק האנג’לים. השינוי המתוכנן בחקיקה נועד לפשט את הוראות החוק ולתת וודאות למשקיעים ולחברות ההיי טק מחד ומאידך להפחית 165 את הנטל הבירוקרטי שטמון בו מאז תיקונו הקודם בשנת 2016 . שינויים אלו יגדילו את אפשרויות המימון של תעשיית ההיי טק ובמקביל גם צפוי שיביאו להגדלת תחרות על אפשרויות המימון המקומי, דבר שיוביל להרחבה משמעותית יותר של מקורות המימון אשר כיום ממוקדות בעיקר בהשקעות הון זרות”.

■ מתוך תגובת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (במשרד האוצר): “הרשות ערכה גם בירורים מול מספר מנהלי השקעות ובעלי תפקידים רלוונטיים בגופים מוסדיים וכן מול מספר נציגים מקרנות הון הסיכון בהם משקיעים הגופים המוסדיים, מהם עולה כי הסיבות העיקריות לכך שגופים מוסדיים משקיעים באופן ישיר בהיקף מצומצם בחברות טכנולוגיה עילית הינן כדלקמן: היעדר מומחיות – השקעות בחברות הזנק דורשות התמחות ומומחיות ייחודיות בתחומי טכנולוגיה. לנוכח התפתחותם וגיוונם של תחומי הפעילות הפוטנציאליים של חברות מתחומים אלו, דרישה כאמור ניכרת בעצימות גבוהה יותר במהלך השנים האחרונות. מספר המומחים בתחומים אלו מצומצם ועלות העסקתם גבוהה. היות ומדובר במומחיות ייחודית אשר הינה משאב בחסר בשוק, אשר קשה ליצור עוד ממנה על ידי הכשרה ייעודית, קיימת תחרות רבה על העסקת בעלי מומחיות זו. מרבית המומחים מועסקים בגופים אשר ליבת הפעילות העסקית שלהן הינה ביצוע השקעות ואיתור שותפויות בתחומים הטכנולוגיים (ובפרט, קרנות הון סיכון, קרנות הון סיכון תאגידיות, חממות טכנולוגיות ואקסלרטורים) ואשר מציעים אופק תעסוקתי אטרקטיבי יותר למומחים כאמור, בהשוואה לגופים מוסדיים. גם מנקודת מבטם של הגופים המוסדיים העסקת מומחים אלו באופן ישיר אינה בהכרח יעילה, לעומת חשיפה באמצעות השקעה בקרנות, וזאת לאור שיעור ההשקעה הנמוך יחסית בתחומי טכנולוגיה ביחס לסך החיסכון המנוהל בגופים המוסדיים, אל מול תועלת העסקת המומחים הללו על ידי הגוף המוסדי.

■ “מגבלת החזקה – גוף מוסדי אינו רשאי להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בשיעור של למעלה מ- 22%,בהתאם לתקנה 12 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים. הגבלת היקף ההחזקה, מצמצמת לכאורה, את תמריץ הגוף המוסדי להשקיע משאבים בכדי לעמוד באופן ישיר על כדאיותה של השקעה ישירה כזו או אחרת, זאת בהתחשב גם במגבלות היצע ביחס לסכומי הגיוס המבוקשים בהשקעות ישירות בחברות הזנק בישראל”.

■ “לאור הסיבות המתוארות לעיל ובהמשך לבירורים האמורים אותה ערכה הרשות, מסתמן כי הדרך היעילה ביותר לגופים המוסדיים להיחשף להשקעות בתחום הטכנולוגיה הינה באמצעות ערוצי השקעה ייעודיים בעלי אוריינטציה טכנולוגית מובהקת, כמבוצע על ידם כיום בפועל”.

■ מתוך תגובת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (במשרד האוצר): “שכלול מערך הבקרה של הרשות – הרשות פועלת להקמת מערכת מידע חדשה (Business Intelligence, BI) שצפויה לשפר את הבקרה והפיקוח הקיים על השקעות הגופים המפוקחים. המערכת החדשה אמורה לאפשר, בין היתר, הבחנה בין מגזרי ההשקעה ונכסי הבסיס של כל מכשיר השקעה.  באמצעות מערכת זו יעמדו לרשות הרשות נתונים שיאפשרו התייחסות ממוקדת לעניין השקעות בתחום הטכנולוגיה העילית”.

■ מתוך תגובת רשות ניירות ערך: “בשנה החולפת הקימה הרשות ועדה מייעצת לרשות ענייני טכנולוגיה ושוק ההון, הכוללת, לצד נציגי המחלקות השונות של הרשות, שורה של אישים מובילים מתעשיית ההיי-טק המקומית, נציג רשות החדשנות ונציגים של רגולטורים פיננסיים נוספים, כל זאת, מתוך כוונה להגדיל את המעורבות של המשקיעים מוסדיים הישראליים בהשקעה בחברות, הן פרטיות והן ציבוריות, הנמנות על תעשיית היי-טק המקומית.  בין הצעדים אשר בוצעו על ידי סגל הרשות, בשיתוף הוועדה, ניתן למנות את פרסומו של קול קורא לציבור בקשר עם “גיוון מקורות ההון של חברות ההיי-טק והנגשתן לשוק ההון המקומי”, בחודש נובמבר 2019, במסגרתו התבקש הציבור להעביר הערות ביחס לדרכי הפעולה האפשריות בקשר לקירוב תעשיית ההי-טק הישראלית אל שוק ההון, כמו כן, במסגרת צוותי העבודה של הוועדה, נבחנים בימים אלה שורה של מהלכים פוטנציאליים שתכליתם להנגיש את חברות ההיי-טק המקומיות לשוק ההון, מתוך כוונה לאפשר להן השגת מימון אלטרנטיבי לזה הקיים כיום, הנשען ברובו על קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות, ישראליות וזרות”.

■ מתוך תגובת משרד הכלכלה והתעשייה: “משרד הכלכלה והתעשייה פועל להקמת מכוני מחקר (כדוגמת מכון לייצור מתקדם ומכון מזון שקמים בימים אלו) לטובת התעשייה ויפעל לבחינת המענה הניתן במסגרת מכונים אלו לצרכי התעשייה”. [הערת עורך Read IT Now: ב- 18.3.2020 פורסמה הודעה של משרד הכלכלה: “ועדת המכרזים בישיבתה מיום 4.3.2020 אישרה פרסום R.F.I בדבר  בקשה לקבלת מידע בנושא הקמה והפעלה של מכון המזון. לאור המצב המיוחד בשל התפשטות נגיף קורונה בישראל ובשל  עידכון ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, ובהיעדר צפי לסיום המצב המיוחד, מחליטה הוועדה להקפיא את הליך הבקשה לקבלת מידע בנושא הקמה והפעלה של מכון המזון”].

= = = = = = = = =