עתירה מינהלית של עמותת אל-ספאם נגד הב”ה ונגד בזק

לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע נגד הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) [באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)] ונגד בזק החברה הישראלית לתקשורת.

העותרת היא עמותת אל-ספאם, “עמותה ציבורית רשומה שחרתה על דגלה את מיגור תופעת דואר הזבל כמטרה רשמית ועיקרית. מאז היווסדה ב- 2015 פועלת העותרת בתחום זה באמצעות הנגשת מידע לציבור, הגשת חוות דעת בהליכים משפטיים והצטרפות אליהם כ”ידידת בית-המשפט”, מימון ערעורים עקרוניים בנוגעים למשלוח ספאם, הגשת התנגדויות להסדרי פשרה לא ראויים בהליכים ייצוגיים בעניין ספאם, השתתפות בדיונים בכנסת בנושאים הנוגעים לחקיקה בתחום הספאם ועוד”.

בכתב העתירה נאמר בין היתר כי עניינה של העתירה הוא ב”שלוש בקשות שהגישה העותרת, לפי חוק חופש המידע, ושנענו בסירוב על ידי המשיבה 1 [הב”ה] הגם שהמידע המבוקש בהן דרוש לעותרת לצורך קידום מטרה ציבורית שחשיבותה הוכרה על ידי בתי המשפט והכנסת, היא המאבק בתופעת דואר הזבל (ספאם).

“העותרת הבהירה למשיבה 1 שזהו הצורך שלשמו מבוקש המידע, ואת חשיבות האינטרס הציבורי התומך בו, ואף על פי כן השיבה המשיבה 1 את פניה ריקם.

“בשלוש בקשות המידע מושא עתירה זו ביקשה העותרת ל קבל מידע ציבורי שהמשיבה 1  מסרה לה ולמבקשי מידע אחרים בעבר, מבלי להעלות טענות בדבר פגיעה בפרטיותו של אדם או באינטרסים כלכליים ומסחריים של תאגידים, שלא כבסירוביה לבקשות דנן. אף על פי כן, בנימוקי סירוביה של המשיבה 1 אין דבר להצביע על הטעם המיוחד לשינוי שחל בעמדתה, בין אם יסודו בנתונים חדשים שבעובדה או במדיניות פרשנית חדשה.

“בבקשות המידע שנדחו ביקשה העותרת לקבל את רשימת תיקי בית המשפט שבהם הנתבעות הן חברות מסחריות,  ובשתיים משלוש הבקשות הוגבלה הרשימה לתיקים מסוג “תביעות ספאם”  בלבד. בשתיים משלוש הבקשות ציינה העותרת כי המידע דרוש לה לצורך התנגדות שהעותרת הגישה,  בשם הציבור ולטובתו, להסכם פשרה בתובענה ייצוגית שמתנהלת נגד אותן חברות. ככלל, לגבי כל תיק ברשימה התבקשו מספר ההליך והערכאה,  שם התובע/ת, סוג התביעה, סכום התביעה וסטטוס התיק (סגור או פתוח).

“העותרת תטען שסירוביה של המשיבה 1 לשלוש בקשותיה ניתנו שלא כדין ודינם להתבטל, וזאת מכמה טעמים עיקריים”.

לגבי המשיבה השנייה, חברת בזק [“הסירוב השלישי”], נאמר בין השאר בכתב העתירה כי “המשיבה 2, חברת בזק, היא הצד השלישי שאליו נוגע המידע המבוקש באחת משלוש הבקשות מושא עתירה זו.

“המשיבה 2 הודיעה על התנגדותה למסירת המידע המבוקש, בעקבות פניית המשיבה 1 אליה לשם קבלת עמדתה בנדון בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק. צירופה של המשיבה  2 לעתירה זו נעשה למען הזהירות, ובהתאם להוראות תקנה (6א) לתקנות בתי-משפט לענינים מינהליים )סדרי דין),  התשסא – 2000”.

עוד נאמר בהקשר זה כי “[…]  ביום 22.6.2020 פנתה העותרת למשיבה 1 בבקשה שלישית לפי החוק, ובה ביקשה מידע זהה למידע שהתבקש בבקשה השנייה: רשימת תיקי בית המשפט ממערכת נט המשפט מסוג ‘תביעת ספאם’ בלבד, שבהם מופיעה כנתבעת המשיבה 2 [בזק].  לגבי כל תיק ברשימה התבקשו אותם הפרטים שהתבקשו לגבי התיקים מושא הבקשה השנייה.

“ביום 3.9.2020 נמסרה לעותרת תשובת המשיבה 1 בעניין הבקשה השלישית”. במקרה זה נמסר לעותרת ע”י הב”ה כי חברת בזק היא שהתנגדה לבקשה ולפיכך הב”ה לא נענתה לבקשת העותרת למסור את המידע בעניין זה.

“[…] מכל מקום, נכון ליום הגשת עתירה זו טרם נמסרו לעותרת נימוקי התנגדותה של המשיבה 2 למסירת המידע המבוקש בבקשה השלישית, ולו בתמצית.  בעניין זה יוטעם שהמשיבה 1 לא פירטה בפני העותרת אם התנגדות המשיבה 2 למסירת נימוקי התנגדותה לבקשה השלישית, משתרעת גם על מסירת תמצית נימוקיה אלה, או רק על מסירת העתק עמדתה המלאה”.

בסיום העתירה נאמר כי “[…]  בפני בית-המשפט הנכבד הונחה לעיל עתירה הנוגעת לשלוש בקשות למידע של העותרת שנענו בסירוב על-ידי  המשיבה 1  חרף האינטרס הציבורי המובהק שתומך בהיעתרות להן.

“החלטות הרשות ניתנו על יסוד יישום שגוי של הדין ומבלי שניתן משקל ראוי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ומכאן שהתקבלו שלא כדין ובחוסר סבירות ודינן להתבטל”.

העתירה המינהלית הוגשה באמצעות עו”ד איה מרקביץ’.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].

= = = = = = = = = =

הערת עורך Read IT Now:

בתוך כך, ובלי קשר ישיר לעתירה זו, עמותת אל-ספאם הגישה ב- 3 בינואר 2021 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד המרכז לגיוס כספים בע”מ ונגד חנה סודרי [“המייסדת, המנכ”לית, הדירקטורית היחידה ואף בעלת המניות היחידה שלה”]: “הנתבעות מפעילות עסק מסחרי שבמרכזו – סיוע לעמותות לגייס כספים ממקורות שונים. אלא, שלצורך שיווק מרכולתן,  הנתבעות שולחות ‘דואר זבל’ המכונה גם ‘ספאם’. ההודעות נשלחות לציבור שלא היה בקשר כלשהו קודם עם מי מהנתבעות, תוך שהנתבעות אף מפירות את הוראות החוק הפשוטות המחייבות אף את ציון מילת הסינון ‘פרסומת’ בכותרת ההודעות.

“נראה כי הנתבעות אספו פרטי עמותות שונות ולקוחות פוטנציאליים אחרים שלהן, והחליטו לשרג אליהם פרסומות אף שלא היה בין הצדדים כל קשר קודם. ברור כי מדובר בהתנהלות אוטומטית ללא שיקול דעת פרטני ביחס לכל נמען, משהנתבעות פנו גם לתובעת 1 – עמותה שחרתה על דגלה את המלחמה בתופעת הספאם הפסולה. ברי כי בר דעת היה מבין מייד כי מדובר בגוף שלא יעבור בשתיקה על שיגור הודעות ספאם”.

שני אזכורים קודמים לגבי עמותת אל-ספאם ניתן למצוא כאן.

= = = = = = = = = =