עתירה מינהלית (לפי חוק חופש המידע) הוגשה ע”י איגוד הביטקוין הישראלי נגד בנק ישראל וחמישה בנקים מסחריים

ביום שני, 13 באוגוסט 2019, בערב דיווחתי בחלון המבזקים של האתר: לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה (12.8.2019) עתירה מינהלית של איגוד הביטקוין הישראלי נגד בנק ישראל/הפיקוח על התאגידים הבנקאיים + חמישה בנקים [איגוד, דיסקונט,  הבינלאומי הראשון, הפועלים ומזרחי טפחות]; טרם פורסם כתב הטענות במלואו.

“בתקופה האחרונה יותר ויותר מתושבי ישראל המעוניינים להפקיד בחשבונות הבנק שלהם כספים שמקורם ברווחי מטבעות קריפטוגרפיים מסורבים.  לא רק זאת, אלא אף שבנקים רבים סרבו לפתיחת חשבון בנק עבור העותרת מסיבות דומות”, נאמר בפתח העתירה.

“עניינה של עתירה זו אינה לתקוף את סירובם של הבנקים, אלא עניין שונה: במסגרת הסירוב, בנקים רבים טוענים למדיניות קיימת המאפשרת  להם לסרב”.

“בהתאם לסעיף 2(ד)  לחוק הבנקים (שירות ללקוח)  על כל בנק להפקיד בידי בנק ישראל את מדיניות הסירובים שלו, לאחר שבנק ישראל לא סרב, הרי שחזקה כי מדיניות זו סבירה”.

“לכן, העותרת פנתה לקבל מבנק ישראל את שלל מסמכי המדיניות שהופקדו בידי בנק ישראל”.

“בתחילה טען הבנק כי כלל אין כאלו”.

לאחר שניתן פסק דין בתביעה נגד בנק איגוד הרצליה, “פנתה העותרת בשנית ונענתה כי מסמכים אלו קיימים. אלא, שעתה המציא הבנק חיסיון משפטי יש מאין, וטען כי החיסיון בפקודת הבנקאות חל גם על חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ומידע המגיע ממנו”.

“[…] במצב כזה, נוצר מצב בו המשיב לא הציג תמונה מלאה בעת שהשיב על בקשת חופש המידע, ועיכב את הגשת עתירה זו”.

“[…] כאמור, העותרת מכבדת את החיסיון הבנקאי ומטרת עתירה זו אינה קבלה של מסמכי פיקוח או מסמכי רישוי של בנק כזה או אחר, לא הצגה פומבית של מדיניות עסקית של בנקים אשר משפיעה על הציבור כולו”.

“וברור: ככל שאותה מדיניות שאושרה על ידי בנק ישראל לא תהא סבירה, הרי שהעותרת אף תעתור כנגד אישור המדיניות, אך טרם הגענו לשלב זה”.

בין היתר נאמר עוד בעתירה המינהלית כי “ברור לעותר מראש כי מנגד יובאו שלל טענות המנסות לצייר כל פעילות בביטקוין כבלתי-חוקית, ולכן פרק זה נועד לענות מראש לטענות אלו ולהסביר כי לא רק שהדבר לא כך, אלא שבמערכת מבוססת שרשראות בלוקים (כמו ביטקוין) הרי שניתן להפחית סיכון להלבנת הון בצורה טובה יותר מאשר תשלום במזומן או מאשר תשלום בכרטיסי חיוב”.

העתירה המינהלית של איגוד הביטקוין הישראלי הוגשה באמצעות עו”ד יהונתן י. קלינגר. בראש איגוד הביטקוין הישראלי עומד מני רוזנפלד.