עדכונים בנושא הצו שהעניק השופט למשטרה לגבי נתונים ביומטריים המצויים במאגר הביומטרי

ביום שלישי 13.2.2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה “בית-המשפט נענה לעתירה של מ”י נגד המאגר הביומטרי ומשרד הפנים: יספקו מידע ביומטרי לגבי גופת קורבן תאונת דרכים בחו”ל שהיא ככל הנראה של ישראלי“. Read IT Now היה האתר הראשון לפרסם מידע זה.

בידיעה שפירסמתי נאמר: אתמול (שני, 12.2.2018) הוגשה בבית-המשפט המחוזי בחיפה עתירה מינהלית [עת”מ 24834-02-18] ע”י משטרת ישראל הרשות לניהול המאגר הביומטרי [במשרד הפנים] ונגד משרד הפנים.

לפי מערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה), התביעה נפתחה בשעה 11:33 וכבר בשעה 12:30 נסגרה בעקבות פסק דין של סגן הנשיא כבוד השופט רון סוקול. בהחלטה נאמר:

■ “בפני בקשה למתן צו להעברת מידע ביומטרי למשטרת ישראל.  הבקשה הוגשה על פי סעיף 17 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התשע”ה – 2009. בבקשה נאמר כי המידע הביומטרי נחוץ לשם העברתו למשטרת XXXX על-מנת לזהות גופה שזהותה מוטלת בספק. על פי הבקשה נדרש המידע כדי לזהות את גופתו של אזרח ישראלי בשם YYYY מס’ ת.ז. ZZZZ  לגביו עלה חשד כי נהרג בתאונת דרכים ב- XXX.

■ “לאחר שעיינתי בבקשה  ועל פי הסמכות הנתונה לי בסעיף 17 לחוק הנ”ל ולאחר ששוכנעתי כי התקיימו הנסיבות כמפורט בס”ק 17(א)(3) ו- 17(א)(4) לחוק אני נעתר לבקשה וכי המידע דרוש לשם זיהוי הגופה החשודה להיות גופתו של אזרח ישראלי שנפגע ב- XXX.

■ “על כן אני מורה למשיבים למסור למבקשת, משטרת ישראל, מייד עם קבלת הצו, כל מידע ביומטרי השמור במאגרי המשיבים בעניינו של ….”. [הערה: ההדגשה מופיעה במקור].

* הערת עורך Read IT Now: למרות שמקרה התאונה וזהות ההרוג פורסמו במרשתת, העדפתי, בשלב זה, שלא לפרסם את פרטיו והמדינה בה התרחשה התאונה.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

מבלי להיכנס לפרטים, אני יכול לומר בוודאות שהידיעה שפורסמה כאן באתר גרמה להתעניינות רבה בקרב פעילים נגר המאגר הביומטרי.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

ב- 15.2.2018 בשעה 06:46 פירסם אילן ליאור בעיתון ‘הארץ’ ידיעה שכותרתה “בית- משפט הורה למסור למשטרה מידע ביומטרי – אף שהחוק אינו מאפשר זאת”. באותו היום, בשעה 18:22, הוא פירסם ידיעה נוספת שכותרתה “ביהמ”ש חזר בו מהחלטה למסור למשטרה מידע ביומטרי – כי החוק לא מאפשר זאת”.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

ב- 15 בפברואר 2018 פורסמה החלטה נוספת של כבוד סגן הנשיא סוקול ובה נאמר: “ביום 12.2.2018 נעניתי לבקשת משטרת ישראל והוריתי למשיבים למסור לעותרת מידע השמור במאגר לגבי אדם לגביו עלה חשד כי נפגע בתאונת דרכים שהתרחשה בבולגריה באופן שבו לא ניתן היה לזהותו. הבקשה הוגשה עפ”י סעיף 17 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש”ע – 2009 והצו התבסס על הוראות חוק זה.

היום הובא לתשומת ליבי כי על-פי סעיף 40 לחוק הנ”ל, תחילת תוקפו (מיום 1.1.2018) מסוייגת וכי תחולת סעיף 17 הנ”ל תחול רק עם פרסום תקנות מפורט בס”ק 40(א).

על כן אני מורה על עיכוב ביצוע הצו. המבקשת תודיע עד ליום 18.2.2018 שעה 13:00 האם היא עומדת על הבקשה וככל שתעשה כן תתייחס למועד תחילת תוקפו של סעיף 17 לחוק”. [הערה: ההדגשה מופיעה במקור].

 ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

ב- 18 בפברואר 2018 פורסמה החלטה נוספת של כבוד סגן הנשיא סוקול. הפעם מופיע בנוסח ההחלטה כי המבקשת היא מדינת ישראל ע”י פרקליטות מחוז חיפה [בבקשה המקורית הופיע משטרת “משטרת ישראל” כמבקשת] ונאמר בה כי “בהתאם להודעת המבקשת בבקשה מס’ 2 ונוכח הוראת התחולה הקבועה בסעיף 40 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש”ע – 2009, אני מורה על ביטול הצו שניתן ביום 12.2.2018. הבקשה למתן צו נמחקת”.