סקירה שנתית של מנכ”ל משרד התקשורת: תקציב המשרד ב- 2013 היה 70.5 מיליון ₪; רק הוצאות הייעוץ (4.4 מיליון ₪) הן גמישות, כל היתר קשיח

ח”כ גלעד ארדן שר התקשורת מסר ב- 6 בינואר 2014 בוועדת הכלכלה בכנסת דיווח על פעולות משרדו, תוכנית העבודה ואופן ביצוע התקציב בהתאם לסעיף 123 (ז) לתקנון הכנסת. השר ארדן פתח את הסקירה ואמר כי שוק התקשורת הוא דינמי מאוד, בעיקר בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות, והתייחס למספר נושאים שעל סדר היום במשרדו, כפי שדיווחתי בידיעה נפרדת כאן.

מנכ”ל המשרד אבי ברגר הציג מצגת בפני חברי הוועדה. להלן מקצת מהמידע ומהנתונים מתוך המצגת. את המצגת קיבלתי ב- 7.1.2014 בבוקר – לבקשתי – מדוברות משרד התקשורת. המצגת מגדירה את משרד התקשורת כ”משרד קטן המשפיע על שוק משמעותי” ובין היתר יש בו “פערי כוח אדם אל מול היקף המשימות, נפח השוק והאתגרים”.

המטרות העיקריות של משרד התקשורת לשנת 2013 היו:

+ טלקום – קידום פיתוח התשתיות והשירותים [מיזם הסיבים האופטיים; הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת (“השוק הסיטונאי”), דור רביעי (4G) בסלולר, הורדת דמי קש”ג נייח; התנעת פעילות רגולטורית בתחום הנדידה (roaming) לחו”ל, עדכון מדיניות WiFi, צמצום מספר סוגי הרישיונות והחלפתם ברישיון בנוסח אחיד, פישוט הליכי אישור ייבוא ציוד קצה נייח ונייד];

+ שידורים – התאמת האסדרה (רגולציה) בתחום לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והעסקיות בארץ ובעולם [איחוד רגולטורים, הרחבת “עידן+”, “חבילת יסוד” בכבלים ובלוויין, רפורמה ברשות השידור];

+ דואר ובנק הדואר – התאמת האסדרה לשם שיפור השירות;

+ קידום ההגינות ורווחת הצרכן – גיבוש כללים מפורטים בדבר חיוב החברות בנייטרליות רשת, קיצור משך הניידות לחצי שעה, מניעת תופעת Bill Shock, תיקונים צרכניים ברישיונות ספקי גישה לאינטרנט, הגדרת אופן אספקת שירותי פרימיום, ועוד;

+ הגברת הפיקוח וביצוע אכיפה;

+ היערכות למצבי משבר וחירום – הוקם ואוייש אגף ייעודי לטיפול בהיערכות ומוכנות גופי התקשורת למצבי משבר וחירום, הוקצה מספר מקוצר 104 למוקד פיקוד העורף המשמש כמוקד שירות חירום חינמי (ללא עלות למתקשר), תוכנית רציפות תפקודית של המשרד (שירותים, אנשים ומערכות): בנייה, אישור ותרגול.

שלוש המטרות האחרונות הן מטרות חוצות ענפים.

בהתייחס לשנת 2012 נכתב במצגת כי הכנסות ענף התקשורת קטנו בשיעור של 10.7%(-) ביחס לשנת 2011 [בה חלה ירידה של 2.1%(-) לעומת השנה שקדמה לה] והן הסתכמו ב- 26,296 מיליון ₪. השיעור של טלפוניה מכלל ההכנסות היה 15%; של תשתיות פס רחב היה 6.6%; של טלוויזיה בכבלים ובלוויין היה 14.9%; של שיחות בינלאומיות היה 5%; של סלולר היה 50.6% [לעומת שיעור של 55.9% ב- 2011 ו- 56.6% ב- 2010] והשיער של גישה לאינטרנט היה 8%.

הירידה המשמעותית ביותר [בשיעור של 19.3%(-)] הייתה בשוק הסלולר כשהגורמים העיקריים הם כניסת שחקנים חדשים לשוק והפחתת דמי הקישוריות.

תחום אספקת הגישה לאינטרנט המשיך לגדול בשנת 2012 בקצב מתון עם גידול של כ- 8% בהכנסות.

ההכנסות של חברת דואר ישראל ושל בנק הדואר בשנת 2012 המשיכו את מגמת הגידול של השנים הקודמות והסתכמו יחדיו ב- 1,822 מיליון ₪.

המצגת מצביעה על ירידה משמעותית בהכנסה הממוצעת החודשית למנוי (APRU): מ- 107.57 ₪ ב- 2011 ל- 82.77 ₪ ב- 2013.

בשוק הנייח נמשכה מגמת הגידול בהכנסות משירותי אינטרנט מהיר לצד שחיקה בהכנסות מטלפוניה. אומדן סך הדקות היוצאות והנכנסות בשוק התקשורת הקווית היה 20.7 מיליארד דקות בשנת 2013 לעומת 21.8 ב- 2012 ו- 23 ב- 2011. כמו כן חל גידול מתמיד בקצב ההורדה הממוצע בקרב מנויי בזק החברה הישראלית לתקשורת (מ- 2.7 מגה-ביט לשנייה ב- 2009 ל- 17.3 ב- 2013).

עוד נכתב במצגת כי בשנים 2006-2012 הייתה עלייה של 600% במספר פניות הציבור למשרד התקשורת ואילו בשנת 2013 נקלטו 10,391 פניות, ירידה של כ- 30% לעומת השנה הקודמת. בין הגורמים לירידה במספר הפניות: שינויי אסדרה, הידוק הפיקוח: חובת דיווח של החברות למשרד על הפניות שבטיפולן ועיצומים כספיים שהוטלו על החברות.