‘ספקיות שירותי אינטרנט מבליטות קיום שירות סינון תכנים פרטי בתשלום ומסתירות קיום שירות מקביל חינמי’

ב- 23 במאי 2019 פירסם משרד התקשורת שימוע ציבורי שכותרתו: “עדכון חובת יידוע חובת סינון אתרים פוגעניים”.

בין הגורמים שהגיבו לשימוע נכללת עמותת “לוקחים אחריות משנים מציאות ברשת” (ע”ר) הפועלת, מפעילה ומסייעת לגופים ציבוריים רבים למניעת פגיעה בילדים באמצעות תכנים פוגעניים. ב- 6 ביוני 2019 שיגרה העמותה למשרד התקשורת את התייחסותה לשימוע. על ההתייחסות חתומים עו”ד ד”ר איתמר מירון ועו”ד אלחנן מירון (ממשרד מירון, בן ציון ופריבס,  עורכי דין ונוטריונים) ועו”ד יוסף-חי אביעזיז (ממשרד עו”ד אליאס בן-אריה).

“בטרם כל, נדגיש כי אנו שמחים על התיקון המוצע, אשר עולה בקנה אחד עם הפעילות המאומצת – הציבורית, הפרלמנטרית והמשפטית – של מרשתנו על-מנת לפעול כדי למנוע חשיפת ילדים לתכנים פוגעניים.

“למותר לציין כי העובדה שלקוח קיים לא נחשף למידע במשך זמן רב מטילה חובה מוגברת של יידוע על הספקית. הדברים אמורים ביתר שאת לאור ‘הטיית ברירת המחדל’, הנטייה שלא להחליף מסלול אחרי שהוא נבחר ולנוכח העובדה שברירת המחדל האישית של הלקוח כבר התקבעה והפכה למצב נתון”.

לצד זאת, הפונים מפנים את המשרד “למספר נקודות אשר לתפיסתנו שרירות ממילא, כבר בהתאם להנחיית המחוקק הנוכחית. אולם על אף הימצאותן, ולאור הפרקטיקה הלקויה אשר תוארה והוצגה בבקשת האישור דומה יש לחדד את יישומן על מנת להבטיח כי הנחיות המחוקק לא יאויינו מתוכן,  ולהבטיח כי הורים המעוניינים בכך יראו ויבינו בקלות את פרסומי החברה ויוכלו להצטרף אל השירות כבר בעת רכישת המכשיר לילדיהם. אשר על כן אנו מבקשים להתייחס לשלוש נקודות הדורשות לדעתנו תיקון והבהרה:”

א. פרסום המידע במקום מרכזי באתר האינטרנט – לדברי הפנייה, “מרבית החברות נמנעות מלמקם את המידע במקום בולט, וכך מבקר מזדמן באתר לא מודע לסכנות ולאפשרויות ההגנה מפניהן”.

ב.  אזכור אפשרות הסינון באופן בולט ובחלק האקטיבי של ההסכם – “אין במרבית ההסכמים הקיימים כל אפשרות זמינה מצד מזמין השירות לבחור סינון תכנים פוגעניים לטובת ילדיו”.

ג. אזכור מפורש של השירות המוצע וה’חינמיות’ בהזמנתו במקום בולט – ” המאפיינים החינמיים של השירות והעדר העלות הכרוך בו יובלטו ויצוינו ככל האפשר בכותרת ההודעה בנוסח בולט וברור”.

הפונים מציינים כי “שלוש ההערות אינן רק פרי חשיבה תיאורטית, אלא מבוססות על ניסיון אמפירי ועל ‘חוויית המשתמש’ של לקוחות הנמנים על המבקשים בהליך”.

הפונים אומרים עוד כי “[…]  למען הסר ספק,  תכלית היידוע היא ברורה. כך, אזכור פסיבי המתחבא בנבכי אתר אינטרנט ואינו מופיע למשתמש ולצרכן; אזכור פסיבי במסמך פרטים מלאים אשר אינו מהווה חלק מעיקרי פרטי ההסכם המופיע תהליך ההרשמה והשימוש הסדור; או אזכור עמום של שירות הסינון באופן לא בולט במסגרת חשבונית עמוסת פרטים; כל אלו ודאי אינם עולים לכלל ‘פרסום’ ויידוע בהתאם לתכליתו הברורה של החוק: להביא לידיעת הצרכן את הסכנה והדרך החינמית להתגונן בפניה.

“על דרך המשל נציין כי האפקטיביות של ‘פרסום’ מעין זה האמור ורווח כיום (המוחבא בנבכי אתר או בין פרטי עלון מידע) זניחה והפרסום הוא בבחינת ‘עץ שנפל ביער דיגיטלי’.

“לשם ההמחשה, לא נפריז אם נקבע כי פעולת ‘יידוע’ שכזו משולה לאפקטיביות ה’פרסום’ אותו מתאר ארתור דנט, גיבור ה’מדריך לטרמפיסט בגלקסיה’ של הסופר דאגלס אדמס, בעניין הודעה חשובה שהייתה חייבת בפרסום. על פי מחבר ‘המדריך לטרמפיסט בגלקסיה’ כדי להצניע את המידע שאוזכר בה, וכדי למנוע מהציבור אפשרות להתוודע אל התוכן הוצגה ההודעה: ‘בתחתיתו של ארון תיוק נעול ותקוע בבית שימוש שאינו בשימוש, ועל דלתו שלט: זהירות נמר’.”

[הערה: ההדגשה כאן מתפרסמת כך במסמך המקורי].

= = = = = = = = = = = = = = = =

בתאריך 8.4.2019 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה היום (8.4.2019) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) של 12 תובעים נגד שמונה חברות תקשורת שונות בשם לקוחותיהן “אשר נפגעו ו/או היו עלולים להיפגע מאי עמידת המשיבות בהוראות חוק התקשורת ו/או הוראות הרישיון”.

התובעים בתביעה זו הם פורום נורמליות ברשת [עמותה הפועלת המפעילה ומסייעת לגופים ציבוריים רבים למנוע פגיעה בילדים באמצעות תכנים פוגעניים. במסגרת הפעילות מופעלים מערכים לימודיים, מאמצי חקיקה, פעילות מול משרד התקשורת, ייזום עצומה עם יותר מ-  120,000 חתימות לתיקון המצב וכן שלל פעילויות נוספות], אייל אמרגי, אורי בילצקי,  נחמיה כהן, אלישע שלזינגר, ידידיה אבועזיז,  דוד פרץ, שלמה דוויק, שמעון יוחאי סבח, מיה נועמה, איתי שאוליאן ומיטל שרמן. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד עוה”ד אלי אליאס ו/או יוסף-חי אביעזיז מאליאס בן-אריה משרד עורכי דין וכן על-ידי ב”כ עוה”ד מירון, בן ציון ופריבס ושות’.

הנתבעים הם: טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים; פרטנר תקשורת; בזק בינלאומי; פלאפון תקשורת; הוט מובייל; 013 נטוויז’ן תקשורת; סלקום תקשורת וגולן טלקום.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “בקשה זו מפנה אלומת אור אל אנומליה מתמשכת ובלתי נתפסת, ועל שלל נזקים – כבדים, שיטתיים, בלתי מתקבלים על הדעת – אשר נגרמו במשך שנים ארוכות לכלל הציבור כתוצאה ממחדלי המשיבות […] המשיבות הפרו את חובותיהן – החוקיות, הציבוריות, הנורמטיביות – כלפי ציבור לקוחותיהם שנזקק לשירותן .

“[…]  בנוסף, בית-המשפט יתבקש לתת משקל רב לאינדיקציות הרבות המצביעות כי הפגיעה בלקוחות התבצעה בכוונת מכוון, במשך שנים ארוכות, תוך ‘צפצוף’ מוחלט על הוראות החוק וטובת הלקוחות”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “בשני העשורים האחרונים הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי קטן והיא מעניקה לאנושות גישה יקרה מפז למידע עשיר ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת האינטרנט היבטים חיוביים רבים, ובהם קידום ידע והשכלה וסיוע לתחומים רבי חשיבות כגון חינוך, השכלה, מסחר, צרכנות, מדע, טכנולוגיה, כלכלה ועוד.

“ברם, לצד היבטים חיוביים אלה ברשת האינטרנט מסתתרות סכנות רבות. בין אוצרות הידע והאפשרויות הטמונות צדדים ותכנים פוגעניים ומזיקים דוגמת הימורים, אלימות, סמים, פורנוגרפיה ופדופיליה. תכנים אלה עלולים להזיק לכלל הציבור הנחשף אליהם, אולם האוכלוסייה הפגיעה מכל היא אוכלוסיית הילדים ובני הנוער.

“ואכן, בשנים האחרונות אנו מדווחים על גידול משמעותי בשיעור הצרכנים – בדגש על ילדים ובני נוער – שנפגעו מחשיפה לתכנים פוגעניים ברשת האינטרנט”.

“[…] מתוך הבנה כי במסגרת מאפייני השימוש ולאור הקבוצה הרחבה של המשתמשים בכל תא משפחתי (ובהם ילדים ובני נוער) הורה המחוקק על אספקת שירות יעיל לסינון אתרים ותכנים פוגעניים.  במסגרת זו הדגיש המחוקק כי הספק מחויב לספק את השירות היעיל בשים לב למקובל בתחום והוא אינו רשאי לגבות תשלום נוסף עבור שירות הסינון”.

התובעים טוענים כי “המשיבות ביצעו הפרה בצירוף כלל רכיבי ההפרה הבאים אשר מפרים את הוראות החוק ו/או תנאי הרישיון” וזאת ב”היעדר יידוע אודות תכנים פוגעניים”, “הפרה מהותית-תוצאתית באספקת הסינון” ו”הפרה טכנית-תהליכית באספקת הסינון”.

בהמשך נאמר כי “[…] ממש עם הגשת בקשה, עליה עומלים המבקשים למעלה מחצי שנה (!)ובעקבות הפעילות הציבורית האינטנסיבית של המבקשת מול הספקיות ומול משרד התקשורת חלה התפתחות מינורית בתחום היידוע (קנס נגד חברת סלקום על היעדר יידוע, ויידוע חלקי בחשבונות האחרונים מטעם פרטנר תקשורת, גולן טלקום וסלקום). המבקשים מברכים על כל שינוי ושיפור שהושג בעקבות פעילותם המאומצת. אולם יודגש הדגש היטב – לשון החוק , הוראותיו ותכליותיו ברורות היטב. יש ליידע בכל המסלולים המנויים בחוק את כלל הלקוחות על הסכנה הממשית הנשקפת לילדיהם כתוצאה מחשיפה לתכנים פוגעניים ועל זכאותם לסינון חינמי מתכנים פוגעניים שכאלה. יש למלא את דרישות החוק באופן עקבי שיטתי ואפקטיבי”.

יצויין כי כתב התביעה מפרט את ההפרות שביצעה לכאורה כל אחת משמונה חברות התקשורת הנתבעות במסגרת תביעה זו.

“[…] במסגרת כלל השיקולים שבית-המשפט הנכבד ייתן מול עיניו יש לשקלל אף את משך הפגיעה, היקפה והשלכותיה הקשות על החברה הישראלית. כן יתבקש בית-המשפט לשים לנגד עיניו את חוסר היכולת לתקן את המצב בשוק למרות מאמצי הגורמים הרלוונטיים ובהם המאסדר ואף המחוקק (אשר כזכור בוחן בימים אלו את תיקון החוק על מנת להתמודד עם המחדל בתחום היידוע). בקשה זו עלולה ליצור תמריץ אמיתי שיסייע בסופו של דבר בגיבושו של שוק תקין מוסדר ושקוף הפועל בהתאם להוראות הדין והפסיקה ולטובת כלל הלקוחות”.