סגן נשיאת העליון: “יש להצר על הפרסום משנת 2008, אשר הופיע באתר האינטרנט של זרוע היבשה בצה”ל, ממנו ניתן היה ללמוד שצה”ל מקיים שיתופי פעולה צבאיים במטרה להשיא רווח כלכלי”

20:43 25.07.2018

קטגוריות: אינטרנט משפט צבא וביטחון

תגים:

בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק דחה היום (25.7) עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד הרמטכ”ל וגורמים שונים בצה”ל ובמערכת הביטחון [בג”ץ 1785/17].

את העתירה הגישו בפברואר אשתקד מיכל הרמתי, סהר ורדי, איה גבריאל, אור בן דודו ועו”ד איתי מק.

המשיבים לעתירה הם ראש המטה הכללי רב אלוף גדי אייזנקוט, ענף כלכלה ומכירה בזרוע היבשה בצה”ל, צה”ל, משרד הביטחון וסיב”ט – אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון.

כבוד השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית-המשפט העליון, כתב בין היתר בפסק דינו (אליו הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן ודוד מינץ):

■ “לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה העותרים ביקשו כי נורה למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא ימנע צה”ל מלמכור ולהעניק אימונים “בהזמנה” לכוחות ביטחון זרים, ומדוע לא יבטלו אימונים אלה שנמכרו וטרם מומשו.

■ ” צה”ל מקיים שיתופי פעולה עם צבאות זרים, לרבות אימונים משותפים והכשרות, וזאת בתיאום עם משרד הביטחון. בצה”ל ובמשרד הביטחון נקבעות תוכניות עבודה שנתיות מתואמות, במסגרתן נקבעים יעדים בתחום קשרי-החוץ הצבאי-ביטחוני.

■ “ענף כלכלה ומכירות בזרוע היבשה בצה”ל עוסק בתיאום אימוני הצבאות הזרים בזרוע היבשה. הענף פועל ליצירת קשרים עם צבאות זרים לצורך קידום וחיזוק שיתופי פעולה צבאיים.

■ “שיתופי הפעולה הצבאיים הבין-לאומיים של צה”ל עם צבאות זרים נועדו להשיג, לטענת המשיבים, בין היתר, תמיכה בבניין הכוח של צה”ל, בכשירותו ובמוכנותו לביצוע משימותיו בשגרה ובחירום וחיזוק העומק האסטרטגי של ישראל והמענה המשותף הבין-לאומי והאזורי נוכח האתגרים ליציבות באזור.

■ “מטבע הדברים, אימונים והכשרות צבאיים, כגון אלו שהם נושאי העתירה, כרוכים בהוצאות כספיות. תמחור העלויות לצבאות זרים נעשה על-ידי משרד הביטחון, בהתבסס על מידע בדבר העלויות שנמסר על-ידי הגורמים הצבאיים הרלבנטיים, ובהתאם לכללי התמחור המקובלים במשרד הביטחון.

■ “ביוני 2008 פורסמה באתר האינטרנט של זרוע היבשה בצה”ל כתבה, אשר כללה אמירות מהן ניתן ללמוד, לכאורה, כי אחת ממטרות שיתופי הפעולה הצבאיים אותם מקיים צה”ל היא כלכלית – מקסום הכנסות לזרוע היבשה.

■ “שנים לאחר פרסום המידע הנ”ל – בא-כוח העותרים הגיש בתאריך 11.09.2016 למדור זכויות האדם ופניות ציבור בדובר צה”ל בקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 ביחס לפעילות ענף כלכלה ומכירות בזרוע היבשה.

■ “בהחלטה מתאריך 19.12.2016 בבקשת המידע, אשר ניתנה על-ידי תא חוק חופש המידע בענף קשרי ציבור בדובר צה”ל, נמסר לבא-כוח העותרים כי: ‘פעילות ענף כלכלה ומכירות בזרוע היבשה (אשר נקרא בעבר “ענף אימוני חו”ל”), העוסק בתיאום ואינטגרציה של אימוני כוחות זרים בזרוע היבשה אל מול הגופים השונים בצה”ל, אינה מוסדרת בפקודה או בנוהל’.

■ בהחלטה המנומקת כותב כבוד השופט מלצר כי “לאחר עיון בעתירה, בחומרים שצורפו לה ובתגובות הצדדים וכן שמיעה של באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים בפנינו – הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, וכך אציע לחבריי שנעשה”. הוא מפרט את הנימוקים להחלטה, שכאמור אומצה גם ע”י שני השופטים האחרים בהרכב.

■ בין היתר הוא קובע כי “… גישתי שונה. לטעמי, יש להעדיף את הפרשנות הרחבה לתפקידו של צה”ל ולמטרות אותן נועד לשרת, כך שיכללו, בין השאר, גם מכירת אימונים צבאיים לצבאות זרים. כאמור לעיל, מכירת אימונים צבאיים לצבאות זרים הינה פעולה שמקדמת אינטרסים המשרתים את טובת המדינה, ומשכך, לפי הקריאה החוקתית המורחבת של סעיף 1 לחוק-יסוד: הצבא – פעולה מעין זו נעשית בסמכות”.

■ בסיום פסק דינו כותב סגן נשיאת העליון את הדברים הבאים: “על אף דחיית טענות העותרים, כמובהר לעיל – עלי להעיר לבסוף כי יש להצר על הפרסום משנת 2008, אשר הופיע באתר האינטרנט של זרוע היבשה בצה”ל, ממנו ניתן היה ללמוד שצה”ל מקיים שיתופי פעולה צבאיים במטרה להשיא רווח כלכלי. המשיבה ציינה בנקודה זו כי הנאמר בכתבה שהופיעה בפרסום – היה מוטעה, ואין הוא משקף את הדברים כהווייתם. למותר לציין כי על פרסומים שיוצאים תחת ידי צה”ל להיות מדויקים – עובדתית ומשפטית כאחד ועל פיקוד צה”ל האחריות לפקח על פרסומים אלה. הצהרה בדיעבד לפיה האמור בכתבה איננו משקף את העמדה הרשמית של צה”ל – מעוררת לפיכך קושי. עם זאת, יש לציין כי נמסר לנו שהכתבה הוסרה בינתיים מאתר האינטרנט של זרוע היבשה, והנני תקווה שהלקחים מהפרסום המוטעה – נלמדו”.