נתקבלה באופן חלקי תביעה קטנה נגד בזק: התובע חוייב בגין מספר שיחות בזק גבוה ממערכת האזעקה הביתית למוקד חברת השמירה

בית-המשפט לתביעות קטנות קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה קטנה (ת”ק 58185-11-17) שהגיש שחף טייכמן נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ.

כבוד השופטת דלית ורד כתבה בין היתר בפסק הדין:

■ “הנתבעת היא חברה. החברה פועלת מכוח רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים. התובע הוא מנוי אשר מקבל מבזק שירותי קו טלפון נייח … בבעלות המנוי מערכת אזעקה המותקנת בביתו, המנוי התקשר בחוזה עם מוקד בקרה וסיור (צד ג’, חברת “מוקד אמון”). עפ”י החוזה, חיבר המנוי את מערכת האזעקה למוקד. החיבור מבוצע באמצעות חייגן טלפון שהוא אחד הרכיבים במערכת האזעקה.

■ “במשך כשלושה חודשים, חברת בזק חייבה את המנוי בתשלום בגין שיחות בהיקף גבוה שבוצעו לקו הטלפון של חברת “מוקד אמון”.

■ “התובע טוען כי ההיקף הגבוה של השיחות נגרם בשל תקלה במערכות של חברת בזק. הוא ממשיך וטוען כי היה על חברת בזק להתריע בפניו כי מבוצעות בקו שיחות טלפון באופן חריג. על כן העמיד את תביעתו בגובה החיוב החריג, סך 8,402.66 ₪.

■ “חברת בזק דוחה את הטענות. ראשית, תלונות הלקוח בדבר תקלה נבדקו ולא אותרה כל תקלה.

■ “… חברת מוקד אמון טוענת כי מקור החיובים בתקלה ברכיב של מערכת האזעקה שבבעלות התובע. במקרה של תקלה המערכת מספקת חיווי פשוט וברור. התובע היה צריך לזהות מייד את החיווי המתקבל במערכת האזעקה ולתקן את התקלה. אף לאחר שהופנתה שימת לב המנוי לכך, בשיחה שנערכה ביום 17.7.2017, הוא לא טיפל בהסדרת התקלה”.

■ “… ביום 28.7.2017 פסקו השיחות מקו התובע אל קו חברת מוקד אמון, היות והתובע הפסקית את ההתקשרות עם חברה זו והתקשר בהסכם למתן שירותים דומים עם חברה אחרת … ביום 6.9.2017 החליף טכנאי בזק רכיב תקשורת בתשתית המוליכה לבית התובע”.

■ השופטת החליטה לקבל את התביעה באופן חלקי. “… די בכך כדי לקבוע כי אין קשר בין החלפת שקע יציאת הנתונים שבארון התקשורת לבין הפסקת ההיקף החריג של שיחות כשבועיים קודם לכן. אוסיף כי העובדות הנטענות ע”י בזק ומוקד אמון ידועות לתובע. על אף שהיה מודע לטענות אלה, הוא לא הביא את הגורם מטעמו האמון על תחזוקת המערכת. חזקה כי בעל דין לא ימנע מבית-המשפט ראייה שהיא לטובתו … על כן הוכח כי מקור התקלה אינו במערכות של חברת בזק.

■ “… אף אם חברת בזק אינה מבצעת ניטור בזמן אמת של היקף השיחות של לקוחותיה, הרי במועד החשבון היה רשום במערכות שלה כי הלקוח ביצע שיחות בהיקף החורג ב- 3,951 מחבילת שיחות בהיקף של 100 שיחות. היה עליה לצפות כי אם לא תטפל בנושא עשוי הלקוח להיות מחוייב גם בעתיד בסכומים גבוהים.

■ “במהלך חודש מאי נרשמו בקו הלקוח שיחות שהיקפן פי 40 מהיקף החבילה שרכש. מדובר בחריגה משמעותית. התעלמות חברת בזק מתדירות שיחות כה גבוהות אינה בגדר פעולה סבירה. לא נערכה שום בדיקה יזומה מטעם בזק אם עסקינן בתקלה במערכותיה שלה.

■ “… ניתן להעריך כי בין המועד בו בזק הייתה יכולה להתריע בפני המנוי על החיוב החריג ועד המועד בו המנוי ידע על כך, הוא חוייב ב- 9,000 שיחות. מכאן כי מתוך הסכום שתובע המנוי, 8,402.66 ₪ בגין ההיקף הכולל של שיחות, ניתן לייחס לתקופה זו סך של 3,150 ₪ בלבד.

■ “אולם, איני סבורה כי על חברת בזק לשאת במלוא הסכום. מעדות מנהל המבצעים של חברת מוקד אמון עולה כי התובע יכול היה לאתר את התקלה במידה והיה עירני לתפקוד של מערכת האזעקה. אני סבורה כי בשל מחדלי התובע, יש להטיל עליו אשם תורם בהיקף של 50% שהם 1,575 ₪.

■ בסיום פסק הדין מורה השופטת על חברת בזק לשלם לתובע סכום של 1,575 ₪. “בנסיבות העניין, אין צו להוצאות”.