נשיאות הכנסת אישרה (22.1) הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד חברות ממשלתיות לחדשנות ותחרות)

נשיאות הכנסת אישרה ב- 22.1.2018 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/5041/20) של חברי הכנסת מיכל בירן, מיקי רוזנטל ועמר בר-לב.

בדברי ההסבר להצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד חברות ממשלתיות לחדשנות ותחרות), התשע”ח – 2018 נאמר כי “חוק לעידוד השקעות הון, התשי”ט – 1959,  מהווה אמצעי מרכזי במדיניות התיעוש והצמיחה הכלכלית בישראל בכך שהוא קובע מנגנונים למתן הטבות ומענקים למפעלים וחברות שעומדים בתנאים הקבועים בחוק.

“מטרותיו של החוק העיקרי הוגדרו בסעיף 1, כדלקמן: (א) לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; (ב) לשפר את יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; (ג) ליצור תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא. במסגרת תיקון מס’ 68 לחוק, שהתקבל בשנת 2011, שונה סעיף מטרת החוק כך שניתן דגש לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח. לפי דברי ההסבר לתיקון מס’ 68, המטרה היתה לעודד פיתוח ופעילות באזורי הפריפריה, מתן עדיפות למפעלים שפעילותם מתאפיינת בחדשנות.

“כחלק מתיקון מס’ 68 הוחרגו חברות בבעלות ממשלתית מלאה מתחולת סעיף 40ב לחוק המקנה לתאגידים אפשרות לזכאות של מענק השקעה מאת המדינה וכן מהגדרת “חברה מועדפת” לפי סעיף 51, לצורך זכאות להטבות במס.

“תיקון מס’ 68 הוא חריג בהשוואה לכללים הקיימים במדינות מפותחות ופוגע בעקרון הנייטרליות התחרותית. ארגון ה- OECD ומדינות החברות בארגון פועלים, על רקע היעדר שוויון במתן הטבות, לקיומה של נייטרליות תחרותית בין מתחרים הפועלים באותו התחום. כוונת המונח נייטרליות תחרותית היא מציאות אסדרתית שבה ישות שפועלת בשוק כלכלי אינה נתונה ליתרון או חסרון תחרותי בלתי הוגן, בקשר לזהות הבעלות בה, לרבות חברות פרטיות המופקדות על חובת שירות ציבורי או אינטרס כלכלי, או כאלה הנהנות מזכויות מיוחדות או בלעדיות.

“בין היתר, בתיקון מס’ 68 הוחרגו גם חברות ביטחוניות המצויות בבעלות מלאה של הממשלה, ונקבע שהן אינן זכאיות לקבל את ההטבות והמענקים הניתנים מכוח החוק לתאגידים אחרים.

“החברות הביטחוניות מתאפיינות בתכונות ייחודיות בהשוואה לכלל החברות בבעלות ממשלתית מלאה, המצדיקות את החלת החוק עליהן – הן מהיצואניות הגדולות במשק הישראלי: חברות מוטות ייצוא, אשר רוב מכירותיהן מתבצעות בחו”ל. חברות אלו פועלות בשווקים בין-לאומיים ונמצאות בתחרות מול חברות ישראליות העוסקות בתחום הביטחוני, שמוחזקות בבעלות פרטית, וכן זכאיות להטבות האמורות מכוח החוק. כמו כן, הן פועלות בתחום חברות ענק בין-לאומיות בתחום הביטחון, התעופה והחלל אשר זוכות לתמיכה פוליטית וכלכלית מממשלותיהן.

“כחברות ביטחוניות מוטות ייצוא עומדים בפניהן אתגרים תחרותיים ייחודיים בדמות דרישות רגולטוריות ייעודיות במדינות הייצוא שלהן שמטרתן לעודד את התעשיות המקומיות באותן מדינות.”מדינות כמו ארה”ב, צרפת, גרמניה, בריטניה ויפן אשר עומדות בחזית המחקר, הפיתוח, הטכנולוגיה והחדשנות בתחום האווירונאוטיקה והחלל מעודדות מגזר זה באמצעות סיוע ממשלתי נרחב ומגוון אשר ניתן לחברות בבעלות ממשלתית במישרין או באמצעות מימון שיתופי פעולה של החברות הממשלתיות עם חברות מהמגזר הפרטי שמתמחות בתחום. החברות הפועלות בתחומים אלה במדינות הנזכרות הן מתחרות ישירות של החברות הביטחוניות הישראליות.

“כתוצאה מכך, חברות ביטחוניות בבעלות ממשלתית יוצאות נפסדות פעמיים. ראשית, בכך שהן אינן זוכות לסיוע ממשלתי בפעילותן בתחום מורכב, הדורש משאבים רבים ופעולה ארוכת טווח וזאת בשונה מהסיוע המוענק למתחרותיהן של החברות הביטחוניות האמורות. שנית, בכך שנשללת האפשרות מחברות אלו לזכות בהטבות מכוח החוק, בשונה מחברות ביטחוניות המוחזקות בבעלות פרטית המתחרות בהן.

“החברות הביטחוניות תורמות תרומה מכרעת לביטחון ולחוסן הצבאי, הלאומי, הכלכלי והטכנולוגי של מדינת ישראל. הן מהמעסיקים הגדולים במשק הישראלי, והן חברות עסקיות מובהקות הפועלות בשוק החופשי, בשווקים תחרותיים, בהתבסס על כוח אדם איכותי ועל יכולות טכנולוגיות וניהוליות של עובדיהן. הן אינן נסמכות בפעילותן על ניצול משאב לאומי שהוענק להן ואינן מהוות מונופול בתחומן.

“חרף מאפייני הפעילות הייחודית של החברות הביטחוניות בבעלות ממשלתית מלאה, הן הוחרגו מהחוק בתיקון מס’ 68 לחוק.”סעיפים 40ב ו-51 לחוק מקנים לחברות שאינן בבעלות ממשלתית מלאה, לאגודות שיתופיות ולשותפויות רשומות, זכאות לקבל מענקי השקעה והטבות מס מהמדינה תוך פגיעה בתחרות שוויונית והוגנת ופגיעה בחברות הממשלתיות בבעלות מלאה, למרות שאין כל שוני ביניהן מלבד זהות בעלי המניות.

“לפי דברי ההסבר לתיקון מס’ 68 ההחרגה הגורפת של כלל החברות בבעלות ממשלתית מלאה התבצעה, בעקבות הטענה שחברות בבעלות ממשלתית מלאה אינן מושפעות מתחרות בין-לאומית ועל כן אין כל הצדקה להעניק להן תמריצים. כמו כן, נטען לגבי חברות ממשלתיות בבעלות מלאה כי הן ממילא מוגבלות בפעילותן לתחומי המדינה ועל כן התיקון האמור אינו רלבנטי לגביהן. עוד נטען כי הרציונל בבסיס החוק שנועד להשפיע על משתני ההחלטה של משקיעים הבוחנים היכן להקים מפעל, ברמה הלאומית והבין-לאומית, מתייתר לגבי חברות בבעלות ממשלתית מלאה, שכן ממילא חייבות חברות אלו בקבלת הסכמתה של הממשלה ועל כן אין טעם לתמרץ אותן. ואולם, טעמים אלו אינם רלוונטיים בעבור חברות ביטחוניות בבעלות ממשלתית מלאה.

“החברות הביטחוניות בבעלות ממשלתית מלאה, עונות באופן מלא על המטרות שעומדות בבסיס החוק, ועל הרציונלים שהביאו להחלתו על יתר התאגידים המנויים כיום בחוק.

“פעילותן של חברות ביטחוניות בבעלות ממשלתית מלאה מכוונת לשוק הבין-לאומי והיא אינה מוגבלת לתחומי המדינה ועל כן מושפעת באופן ישיר ובמידה רבה ביותר מתחרות בין-לאומית. ההחרגה של אותן חברות מתחולת החוק פוגעת בתחרות החופשית וההוגנת תוך מתן תמריץ כלכלי משמעותי והעדפה ברורה לחברות אחרות על פני החברות הממשלתיות.

“מתן אפשרות לחברות הביטחוניות בבעלות ממשלתית מלאה לקבל את ההטבות והמענקים הניתנים כיום לחברות מהמגזר הפרטי אשר פועלות בתחום זה, צפוייה להביא להגדלת היקף הפעילות העסקית של החברות הממשלתיות ולהגדלת פיריון העבודה בחברות אלו, ובהתאם לתשלום דיווידנד גבוה יותר למדינה. נוסף על כך, צפוי הדבר להביא להשאת ערך החברות הללו, ולמתן תמורה גבוהה יותר למדינה במקרה של החלטה ממשלתית על הפרטת החברות או הנפקת חלק ממניותיהן לציבור.

“לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע הבחנה בין חברות בבעלות ממשלתית מלאה שפועלות בסביבה תחרותית בין-לאומית, שעיקר מכירותיהן מיועדות לשוק העולמי, ולגביהן קיימת הצדקה להשוואת תמריצים כלכליים לבין חברות ממשלתיות הפועלות בעיקר בישראל, ללא תחרות בשוק החופשי (קל וחומר, ללא תחרות מצד חברות בין-לאומית) ומתבססות בעסקיהן על משאבים ציבוריים שהוענקו להן כדוגמת זיכיון המקנה להן מונופול על מתן שירותים מסוימים לתושבי המדינה, כמו זיכיון למתן שירותים בתחומי האנרגיה והמים וזיכיון לשימוש במשאבי טבע לאומיים.

“כדי לאפשר לחברות הביטחוניות בבעלות ממשלתית מלאה לקבל מענקי השקעה מאת המדינה ובכך ליצור שוויון והגינות בתנאי התחרות הבסיסיים בין חברות אלו לבין מתחרותיהן, מוצע לתקן את סעיף 40ב לחוק ולקבוע כי חברה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה זכאית למענק אם מתקיימים בה כל אלה: 50% או יותר מכלל הכנסות החברה בשנת המס, ממכירות, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות; מספר התושבים לעניין זה יעלה, ב- 1 בינואר של כל שנת מס, בשיעור של 1.4% ביחס למספר התושבים לפי פסקת משנה זו ב- 1 בינואר של שנת המס הקודמת, כמו כן החברה אינה בעלת מונופולין מוכרז בתחום תשתית חיונית.

“הגדרת תחום תשתית חיונית תהיה בהתאם לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע”ד – 2013, אשר מונה בתוספת רשימה של תחומי תשתית חיונית. תחומי התשתית החיונית הם תחומי פעילות שבהם נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתם מוענק שירות חיוני לציבור. עוד מוצע לתקן את סעיף 51 לחוק ולאפשר לאותן חברות להיות זכאיות גם להטבות מס”.

■ הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2755/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1843/20).