נשיאות הכנסת אישרה הנחת הצעת חוק פרטית: שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה)

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו השבוע הנחת הצעת חוק פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה), התש”ף – 2020.

את ההצעה [פ/1623/23] הגישה חברת הכנסת תמר זנדברג. היא הגישה הצעת חוק דומה גם בכנסת הקודמת.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי “סעיף 2א לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח –  1988, אוסר על מעסיק להתחשב במידע לעניין פרופיל צבאי שאינו רלבנטי להעסקה.

“בדומה להוראה האמורה ונוכח מקרים שבהם מעסיקים ביקשו את טביעות האצבע של עובדיהם ואף איימו בפיטורים על עובדים שסירבו לתת את טביעות האצבע שלהם, מוצע לקבוע כי מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד מידע ביומטרי עליו, ולא יעשה שימוש במידע ביומטרי עליו, אם הגיע לידיו לעניין קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעבודה בקשר לפרישה מעבודה.

“עוד מוצע לקבוע כי ההוראות לעניין איסור דרישת מידע ביומטרי לא יחולו על שירות הביטחון הכללי ועל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כמעסיקים.

“כמו כן, מוצע ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יהיה רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע מעסיקים נוספים שההוראות האמורות לא יחולו עליהם לגבי עובדים או דורשי עבודה, בסוגי עבודה ובתנאים שיקבע”.

= = = = = = = = = = = = = = = =

בתוך כך אושרה גם הגשת הצעת חוק פרטית נוספת [פ/1654/23] של ח”כ זנדברג: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון – ביטול המאגר הביומטרי), התש”ף – 2020. מדובר בהצעת חוק דומה לחמש הצעות קודמות שהוגשו בכנסות הקודמות.

בדברי ההסבר להצעת החוק הזאת נאמר: “חקיקת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע עוררה מחלוקת בקרב הציבור. החוק העלה שאלות רבות בדבר הגנה על זכויות היסוד של הפרט, בדגש על המחיר הכבד אותו עלולים לשלם האזרחים שפרטיהם ייכללו במאגר המידע שיוקם מכוחו אם המאגר ייפרץ, כפי שצופות מרבית התחזיות על רקע התופעה הכלל עולמית של פריצות לאתרים מאובטחים.

“בפריצות שהיו למאגרים עד כה, דוגמת הפריצה למאגר מרשם האוכלוסין, נחשפו לא פעם פרטים אישיים או מידע רגיש. מקרה חשיפת פרטי כרטיסי האשראי שאירע בעת האחרונה על ידי האקר מחוץ לישראל, מחזק את הטענות בדבר הסיכון הרב הטמון בקיום מאגרי מידע.

“במקרה של מאגר מידע ביומטרי, ההשלכות של חשיפת מידע או שימוש לרעה במידע עלולות להיות חמורות בהרבה עקב רגישותו הרבה של המידע ולאור העובדה כי בשונה מפרטי כרטיס האשראי, זהו מידע שאי אפשר להחליפו לאחר שנחשף. כמו כן קיום המאגר מעלה שאלות בדבר גניבת זהות וזיוף טביעת אצבע שעשויות להיות להם השלכות בלתי הפיכות.

“לאור האמור, מוצע לקבוע כי יש לבטל את הקמת מאגר המידע.

“יש לציין כי בהכנתו העתידית של החוק המוצע, יבוטלו במקביל לפרקים ד’ ו-ה’ הסעיפים השונים בחוק המתייחסים לקיומו של המאגר”.

= = = = = = = = = = = = = = = =