נמחקה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד משרד הבריאות שדרשה לחייב את המדינה בחלוקת מסיכות קורונה לאזרחים

בית-המשפט המחוזי בנצרת בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מחק לאחרונה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד משרד הבריאות שדרשה לחייב את המדינה בחלוקת מסיכות קורונה לאזרחי ישראל.

בדיון אמר ב”כ המשיבה כי “ניתן היה להבין בעבודה בסיסית, שמדובר בבקשה קנטרנית. היא חסרת עילה מכל כיוון אפשרי. אפשר היה להימנע מלהגיש אותה מלכתחילה או לפנות לערכאה מתאימה. המדינה ומשרד הבריאות קיבלו טיוטה ונאלצו להתייחס לטענות שעלו כאן. על כן אבקש לחייב בהוצאות”.

בפסק הדין, בנוכחות הצדדים, כתב כבוד הנשיא השופט אברהם אברהם כי “לבקשת המבקש, שקיבל את עצתי, אני מוחק את הבקשה לאישור תובענתו כייצוגית.

“אשר להוצאות, אכן, אפשר שלא היה מקום להגשת הבקשה מלכתחילה, ואת דעתי על הבקשה הבעתי בזהירות במהלך הדיון. יחד עם זאת, חרף העובדה שהגשת הבקשה חייבה את המדינה להוציא משאבים כדי להתמודד עימה, בחרתי להימנע מפסיקת הוצאות, נוכח הסכמת המבקש למחיקת הבקשה בשלב המקדמי בו אנו מצויים”.

= = = = = = = = = = =  =

ב- 13 במאי 2020 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

לבית-המשפט המחוזי בנצרת בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה היום (13.5.2020) תביעה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית נגד משרד הבריאות (באמצעות פרקליטות מחוז נצרת) לגבי מסיכות הקורונה.

התובע בתיק זה הוא כלפה ז’אן. בכתב הטענות הקצר נאמר בין היתר כי “ביום 11.3.2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה הנגרמת מנגיף ה- SARS COV-2 כעל מגיפה עולמית, פנדמיה.

“ביום 27.1.220 ובהתאם לסעיף 20(1) לפקודת העם בריאות 1940 הכריז שר הבריאות כי המחלה הנגרמת ע”י נגיף קורונה, שעוברת מאדם לאדם על-ידי הפרשות מדרכי הנשימה, הינה מחלה מדבקת מסוכנת וכי קיימת בעטייה סכנה חמורה, עד כדי מוות.

“בהמשך להכרזה זו, ובהיעדר חיסון באמצעותו ניתן למנוע את התפשטות המחלה, ציווה המנהל הכללי של משרד הבריאות, בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית הוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס’ 13), התש”ף – 2020, כי לא ישהה אדם במקום שאינו מקום מגוריו, ללא חבישת מסיכה.

“[…] חרף האמור לעיל, ועל אף שמסיכות הפכו למצרך בסיסי חובה בכל בית בישראל, לא מצאה לנכון הנתבעת, מדינת ישראל, לשאת בעלויות המסיכות/לחלק מסיכות לציבור בחינם, כשם שנעשה לדוגמה במלחמת המפרץ עת חילקה המשיבה (ללא כל חיוב) לכל אזרח במדינת ישראל מסיכות מגן בעלות של מאות ₪ למסיכה, וגוללה שלא כדין החיוב האמור על הציבור.

“מחיר מסיכה רפואית/כירורגית לצרכן נע בין 1.25 ₪ ל- 7 ₪, ומסיכת בד (עם/בלי פילטר) נע בין 30 ₪ ל- 50 ₪.

“התובע שהינו תושב ואזרח מדינת ישראל יטען על רקע כל האמור לעיל כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבעת בהתנהלותה הטילה בעקיפין ולא כדין/גובה שלא כדין מס/תשלום מכלל חברי הקבוצה, כל אזרחי/תושבי מדינת ישראל (מעל גיל 7* שבהתאם לצו בריאות הציבור מחוייבים בחבישת מסיכה ו/או הינה פועלת בניגוד ותוך התעלמות מחובותיה כריבון/רשות ממשלתית.

“[…] הנתבעת התעלמה מחובותיה כגוף ממשלתי, לא נהגה כמצופה מגוף ממשלתי/הטילה חובה שמשמעותה גבייה שלא כדין, לא דאגה לתקצוב ו/או תקצוב ראוי, לא פעלה בכלל ו/או לא פעלה כראוי וכמצופה ואף נהנית, עושה עושר ולא במשפט, מפעולתה באופן שכלל חברי הקבוצה רוכשים מידי יום מסיכות בעלות של מיליוני ₪ עליהם גובה המשיבה מע”מ ומיסים אחרים”.

בין היתר מתבקש בית-המשפט “ליתן צו לנתבעת לחלק מסיכות חינם כפי שפעלה במלחמת המפרץ ו/או לחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה (באמצעות אחד מהגופים הרלבנטיים – לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי) סכום של 2 ₪ ליום, כל עוד קיימת חובת חבישת מסיכה ואלו אינן מחולקות לציבור חינם”.

התובע מעריך כי מספר חברי הקבוצה המיוצגת מגיע ל- 7 מיליון איש כשכל אחד מהם מוציא בממוצע 1 ₪ ליום בגין הצורך בחבישת מסיכה.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד מיטל תורג’מן-כהן.

= = = = = = = = = = =  =