נמחקה העתירה המינהלית נגד משרדי הביטחון והחוץ בשל ייצוא מוצרים ושירותים של סלברייט להונג קונג (בשל החלטת החברה להפסיק את הייצוא להונג קונג בשל שינויי רגולציה בארה”ב)

ב- 9 באוקטובר 2020 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: אתמול (8.10.2020) פורסם ב’הארץ’ כי חברת סלברייט מתכוונת להפסיק לייצא טכנולוגיה שלה להונג קונג וזאת בשל שינויי רגולציה בארה”ב. בעקבות כך תוגש בקרוב לבית-המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למחיקת העתירה המינהלית נגד משרדי הביטחון והחוץ ושקראה לאסור רשמית על ייצוא הטכ’ של סלברייט להונג קונג.

= = = = = = = = =

ב- 9 באוקטובר 2020 גם פירסמתי ידיעה אינטגרטיבית על שימוש בכלים של חברת סלברייט ע”י משרד המשפטים/מח”ש ועל שתי עתירות מינהליות נפרדות שהוגשו נגד משרדי הביטחון והחוץ בנושא ייצוא מוצרי ולשירותי סלברייט לרוסיה ולהונג קונג.

= = = = = = = = =

עפ”י מערכת “נט המשפט”, ב- 13 באוקטובר 2020 נסגר התיק והעתירה נמחקה.

= = = = = = = = =

במספר אתרים דווח בשעתו על העתירה המינהלית אבל יש פרטים בכתב הטענות שלדעתי טרם פורסמו והם מובאים כאן.

“[…] להבדיל מחברות המעקב והריגול ההתקפיות הישראליות, חברת Cellebrite הינה חברה ישראלית שמספקת כלים פורנזיים לגופי אכיפת החוק בכל רחבי העולם. בניגוד לחברות ישראליות אחרות שמסייעות באופן שיטתי להפרות של החוק הבינלאומי באישור משרד הביטחון הישראלי, על-ידי סוכנויות ביון ומשטרים רודניים, המערכת של חברת סלברייט אכן ככלל משמשת כוחות משטרה ברחבי העולם להצלת חיים וללוחמה בפשיעה.

“מבחינת יכולות טכנולוגיות, המערכת הפורנזית של סלברייט יכולה לפרוץ הגנות במכשירי הסלולר ולאסוף מידע מתוכם.

“[…] כאמור, במשך מספר שנים המערכת של חברת סלברייט שימשה באופן לגיטימי את כוחות המשטרה בהונג קונג, בהתאם לצווים ולפיקוח בתי-המשפט שם.

“ככל הידוע, עד כה חברת סלברייט לא הייתה רשומה במירשם הייצוא הביטחוני של משרד הביטחון הישראלי ובהתאם גם לא קיבלה רישיון לייצוא ביטחוני למדינה כלשהי.

“כל מוצר טכנולוגי שחברה ישראלית מייצרת יכול להיות בקונטקסט מסויים אזרחי ובקונטקסט אחר – ביטחוני. הדבר תלוי באפשרויות השימוש במוצר ובמיוחד ע”י איזה סוג של משתמש ומשטר הוא הרכש. לכן, גם אם מדובר בחברה לכאורה אזרחית עם כוונות טובות, יכול להיות שבקונטקסט הספציפי של מדינה ספציפית היא תהיה חייבת ברישיון של משרד הביטחון הישראלי ויוטלו עליה מגבלות שונות”.

“[…] בנסיבות אלה, ברור שהמערכת של סלברייט הפכה בקונטקסט הספציפי של הונג קונג למוצר ביטחוני דו-שימושי, כהגדרתו בחוק הפיקוח […] ומכאן שהמשך הייצוא שלה מחייב רישיון לייצוא ביטחוני מאפ”י [אגף פיקוח על ייצוא ביטחוני במשרד הביטחון].

“בשל חומרת המצב, אין לאפ”י סמכות חוקית לאשר רישיון לייצוא ביטחוני להונג קונג, ומשמעות הדבר היא שעל ראשת אפ”י להורות לחברת סלברייט להפסיק לאלתר את ייצוא המערכת שלה לשם”.

ב- 25 ביולי 2020 פנו העותרים אל ראשת אפ”י ואל אוהד כהן ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה וכן אל מנכ”ל חברת סלברייט.

“במכתב שנשלח לעותרים/ות ביום 13.8.2020 מאוהד כהן “לפיו הפיקוח והרישוי על ייצוא לשימוש כוחות משטרה וגופים אחרים העוסקים בביטחון, בביטחון פנים או במודיעין, נמצאים בסמכות משרד הביטחון ולכן החברה אינה פועלת מכוח רישיונות של משרד הכלכלה.

‘הפנייה בנדון עוסקת בייצוא טובין על-ידי חברת סלברייט וזאת, לפי הנטען במכתב, לגורמי משטרה בהונג קונג.

‘משרד הכלכלה והתעשייה הינו הרשות המוסמכת לפיקוח על האב”כ והייצוא הדו-שימושי לגופים אזרחיים ולמטרות אזרחיות.

‘בהקשרי ייצוא דו-שימושי משרד הכלכלה והתעשייה מפקח על ייצוא טובין דו-שימושיים המיועדים למשתמש סופי אזרחי בהתאם לפקודת הייבוא והייצוא (נוסח משולב) והצווים מכוחה. משרד הביטחון מפקח על הייצוא הדו-שימושי המיועדים למשתמש סופי ביטחוני.

‘זהות הגוף המפקח (משרד הכלכלה/משרד הביטחון) נקבעה בדיונים שלעיל, ולפיהם כאשר השימוש הוא שימוש ביטחוני ו/או למשתמש סופי ביטחוני הסמכות לפקח מצוייה בידי משרד הביטחון. חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני מגדיר שימוש ביטחוני כ’שימוש בידי כוחות ביטחון או בעבורם’. כוחות ביטחון מוגדרים בחוק זה כ’וכוחות מזויינים או כוחות משטרה, של מדינה, וכן גופים אחרים של מדינה העוסקים בביטחון, בביטחון פנים או במודיעין’.

‘לפי מכתבך, הטובין המיוצאים מיועדים למשתמש סופי שהינו כוח משטרה/כוחות הביטחון ולפיכך הסמכות עפ”י דין לפיקוח על טובין אלה מצוייה בידי משרד הביטחון. לאור זאת, אין בכוונת משרדנו להתייחס לכך, באשר הדבר אינו תחת סמכותו”. [הערה: ההדגשה – במקור].

= = = = = = = = =