ניתן תוקף של צו להסכמה בין רשות התחרות לבין חברת בזק; מעניין האם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ יפרסם את הנוסח המלא של צו ההסכמה

ביום שישי, 24 ביולי 2020, ניתן בבית-הדין לתחרות בירושלים תוקף של צו להסכמה בין רשות התחרות לבין בזק החברה הישראלית לתקשורת.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

ב- 4 במאי 2020 פירסמה רשות התחרות בשמה של מיכל הלפרין הממונה על התחרות הודעה לפיה “אני מודיעה בזה כי בעוד שלושים ימים בכוונתי לבקש מבית-הדין לתחרות, כי יפעיל את סמכותו הקבועה בסעיף 50ב לחוק התחרות הכלכלית, התשמ”ח – 1988, וייתן להסכמה ביני לבין בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ תוקף של צו.

“עיקרי ההסכמות מושא צו זה:  במהלך הבדיקה שנערכה ברשות התחרות בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בזק בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת (שהסתיימה בהטלת עיצום כספי בסך 30 מיליון ₪),  נשלחו לבזק דרישות נתונים לפי סעיף 46(ב) לחוק”.

“במסגרת הצו המוסכם בזק מודה שלא מסרה מידע כנדרש במסגרת המענים לדרישות הנתונים, ובכך הפרה את סעיף 46)ב) לחוק, כמפורט בצו.

“בכפוף לאישור הצו המוסכם על ידי בית הדין תשלם בזק סך של 4,200,000 ₪ לאוצר המדינה. כמו כן בכפוף לאישור הצו המוסכם על ידי בית הדין ובכפוף לתשלום האמור על ידי בזק, לא תנקוט הממונה צעדי אכיפה נוספים כנגד בזק או מי מטעמה, לרבות נושאי משרה, עובדים ובעלי המניות, בעבר ובהווה, בגין הפרה של הוראות סעיף 46(ב) לחוק בקשר עם המידע הנדרש בבדיקה שקדמה להחלטת הממונה לגבי שיטות העבודה לפריסת כבלי הסיבים בתשתיותיה של בזק.

“התחייבות הממונה תחול רק לגבי המידע הנדרש בבדיקה שקדמה להחלטת הממונה, ואשר נמסר לידי הרשות עובר לחתימת בזק על צו זה, ולגבי מידע זה בלבד”.

בהודעה צויין כי “מוזמן בזה כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה על התחרות. את ההתייחסות והטענות ניתן להעביר לרשות התחרות בתוך שלושים ימים מיום פרסום הודעה זו ולא יאוחר מיום 3 ביוני 2020”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

על ההסכמה מצידה של חברת בזק חתמו ב- 3 במאי 2020 דודו מזרחי מנכ”ל בזק ורו”ח יהלי רוטנברג סמנכ”ל כספים בזק ומנהל כספים ראשי של קבוצת בזק.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

בהחלטה שניתנה ב- 24 ביולי 2020 ע”י כבוד השופט עודד שחם מבית-המשפט המחוזי בירושלים, שניתנה במסגרת בית-הדין לתחרות נאמר בין היתר כי “[…] הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבה (בזק) להיבטים האופרטיביים שבה, הגם שזו הודיעה (23.7.2020) כי אינה מסכימה עם כל טעמי הממונה המוצגים בה. בזק הודיעה גם כי אינה מבקשת להוסיף על האמור בבקשה.

“[…] בגדרי הצו הודתה בזק כי לא מסרה מידע מלא במסגרת מענים לדרישות נתונים שנשלחו אליה […] הובהר כי בזק אינה מודה כי בעת מתן המענה ידעה כי המידע שגוי.

“[…] בהקשר זה נתתי דעתי גם לסכום העיצום הכספי המירבי שניתן היה להשית במקרה זה, על רק השיקולים שפורטו בהקשר זה ובהם מהותיות המידע בו מדובר; מספר דרישות הנתונים שהופנו לגביו; השקעת המשאבים שנדרשה מצד הממונה בהקשר זה; הפרות קודמות מצד המשיבה; וקיומו של אינטרס ישיר למשיבה באי העברת המידע, נוכח הליך אחר המתקיים בפני הרשות.

“מנגד,  נתתי דעתי לטענות שהעלתה בזק ובהן כי המידע השגוי ניתן בשגגה ועל כן לא הופר החוק; כי המידע השגוי התייחס לעניין שולי; וכי הפגיעה בהליך הבדיקה הייתה אפסית. מן הבקשה עולה כי חלק מטענות אלה התקבלו על-ידי הממונה”.

בסיום החלטתו אומר כבוד השופט שחם: “סיכומם של דברים. הגעתי למסקנה כי השיקולים העומדים בבסיס הבקשה שלפניי סבירים, מקיפים ומאוזנים. הם עולים בקנה אחד עם המסגרת הנורמטיבית הקבועה בחוק ובגילוי הדעת הרלבנטיים לעניין. משכף ניתן בזה, כמבוקש, תוקף של צו להסכמה שהוגשה בין הממונה לבין המשיבה, בנוסח שצורף לבקשה כנספח א’.”

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

במסגרת החלטה זו של בית-הדין לתחרות היה מעניין לקרוא את מה שכותב השופט לגבי מומחה הטלקום מראשון לציון, אבי וייס עורך האתר ‘טלקום ניוז’:

“מן החומר שבפניי עולה כי הייתה התייחסות אחת מאת הציבור לטיוטת הצו המוסכם. מדובר בהתייחסות של מר אבי וייס. לאחר שעיינתי בהתייחסות זו על רקע החומר שבפניי, הגעתי למסקנה כי אין בה כדי להביא לדחיית הבקשה שבפניי.

“ראשית, לא שוכנעתי מן הטענה שהעלה מר וייס בפני הרשות, כי הוא עלול להיפגע מן הצו המוסכם, כנדרש בסעיף 50ב(ד)(1) לחוק. בתגובה שהגיש מר וייס (5.5.2020) לא עולה בהקשר זה תשתית לכאורית, קל וחומר תשתית ממשית, לטענה מרחיקת הלכת לפיה הצו המוסכם פוגע ישירת באיכות האינטרנט המסופק למר וייס ולקוראי אתר בשם Telecom News.

“שנית, בהתייחסות לגוף העניין אליה מפנה מר וייס, אשר מעיון בה עולה כי פורסמה באתר האמור, עולות טענות כלפי רשות התחרות, בטענה כי זו נטפלת למשיבה (בזק) ומאלצת אותה באופן סחטני לשלם את הסך האמור. נטען גם להפעלת לחץ מסיבי של הרשות על המשיבה. ההתייחסות שצורפה אינה נשענת על תשתית ברורה העומדת, בכמותה ובאיכותה, ביחס סביר חומרת הטענות. לא למותר לציין כי הטענות, עפ”י טיבן, באות להגן על חברה גדולה, המלווה בייעוץ משפטי, אשר חזקה עליה כי יש בידה לקבל החלטות מושכלות בענייניה”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

כבר בחודשים האחרונים (למשל, באתר הצעות החוק הממשלתיות לעיון הציבור) שמתי לב לכך שאבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ שולח התייחסויות שעיקר הכובד שלהן הינו אייטמים שהוא פירסם בהקשר זה באתר שלו. ייתכן שהוא חושב שהדבר ייתן משנה תוקף לטיעוניו אם יבוא באיצטלה עיתונאית, כביכול.

אני דווקא מעריך כי יש מי שיראה בכך גישה פחות רצינית וחוסר רצון להקדיש עוד קצת זמן בכתיבה מסודרת של טיעונים (גם אם כבר נכתבו על ידו באותם אייטמים שלו). אבל כמובן שהוא לא זקוק לעצות שלי.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

ועוד הערה לסיום: מסיבה שאינה ברורה לי, מערכת ‘נט המשפט’ של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) אינה מאפשרת גישה לתיק זה וגם לא לאותה החלטה סופית שפורסמה פומבית ע”י רשות התחרות.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =