נדחתה תובענה ייצוגית נגד רמי לוי שיווק השיקמה תקשורת; התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 17,550 ש”ח

בית-המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת רמי לוי שיווק השיקמה תקשורת בע”מ ואף חייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 17,550 ₪.

כבוד השופט מנחם רניאל כתב בין היתר בהחלטתו [ת”צ 3302-05-18] שניתנה ב- 28.1.2019:

■ “בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006. עניינה של בקשת האישור באי גילוי מחירם של שירותים מיוחדים מעבר לחבילת שירותי תקשורת, המהווה לטענת המבקשת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין; הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת ההגינות ותום הלב לפי דיני חוזים; ורשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין.

■ “[…] לפי בקשת האישור, המשיבה מתעלמת מהוראות הרישיון שהוענק לה על-ידי משרד התקשורת, והמסדיר את דרכי פעילותה והתנהלותה כלפי לקוחותיה, ואינה מוסרת מידע לגבי המחיר שהם נאלצים לשלם בגין השימוש בשירותי המשיבה המוגדרים בכותרת ‘תעריפי שירות מיוחדים’.

■ “[…] לטענת המשיבה, סעיף 91 לרישיון עליו נסמכת המבקשת מטיל עליה חובה לפרסם את תעריפי השירותים הניתנים על-ידה, ולא על-ידי ספקים חיצוניים, באתר האינטרנט ובמוקדי השירות והפנייה שלה. רשימת השירותים שמנתה המבקשת לא ברורה, אך מרביתם ניתנים מבלי שהמשיבה גובה עבורם תמורה נוספת, חלק אחר כלל אינו קיים אצל המשיבה, וחלק אחר לא ניתן ע”י המשיבה אלא ע”י ספקים חיצוניים כגון בזק, בזק בינלאומי, טלכלל וכו’.

■ ” לטענת המשיבה, היא מפרסמת מראש את תעריפי השירותים הנלווים הניתנים על-ידה, הן באתר האינטרנט והן במוקדי השירות והפנייה, בהתאם להוראות הרישיון. החיפוש המגמתי והחלקי באתר המשיבה הוא שעיוור את עיני המבקשת ומנע ממנה למצוא את מבוקשה.

■ בהכרעתו כותב השופט בין היתר כי “[…] ראינו את התפתחות גירסת המבקשת לגבי חתימתה על ההסכמים. בסופו של דבר אישרה שחתמה על ההסכמים, אלא שלטענתה לא ידעה מה תוכן ההסכמים כשחתמה עליהם, והיא הוסיפה שגם לאחר מכן היא לא זוכרת שקיבלה את ההסכם. איני מאמין לגירסתה של המבקשת […] אני דוחה את טענתה של המבקשת להפרת הסכם או להטעייה.

■ “[…] אני דוחה את טענתה של המבקשת שעקב העובדה שחייבו אותה בתשלום, לפי ההסכם שבו התקשרה, הדבר גרם לה תחושות של פגיעה, אכזבה, גועל, עלבון וכעס. אין פגיעה בכך שהמשיבה מחייבת בתשלומים שהיא זכאית לחייב ועצם העובדה שהמבקשת טוענת לטענות של גועל ועלבון כתוצאה מכך שמחייבים אותה בתשלום, מטילה צל כבד על אמינותה […] אני דוחה את הסברה של המבקשת […] הסיבה לכך שאני דוחה הסבר זה היא שהתצהיר נוסח בשיתוף עם עורך דין מיומן ומנוסה, שידע שעל-מנת לטעון לנזק לאוטונומיה צרכנית, עליו לטעון לרגשות גועל וכדומה. זו הסיבה שהשתמשו בשפה זו, ולא העובדה שאין מדובר בשפת האם של העדה”.

■ השופט גם קובע כי טענת המקשת לפיה תעריף השירותים המיוחדים אינו נמצא באתר האינטרנט של חברת רמי לוי.  “כפי שעלה מתשובה של המשיבה, התעריף נמצא באתר, עוד לפני שהגישה את בקשתה, אלא שהמבקשת לא חיפשה במקום הנכון.

■ השופט גם מציין בהחלטתו כי “מחקירתה של המבקשת הסתבר שהיא יושבת ראש עמותה שאחת הפעילויות שלה היא הגשת תובענות ייצוגיות. העמותה הגישה כעשר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, וגם המבקשת הגישה כמה בקשות כאלה, בנוסף לתצהיר שהגישה בבקשות העמותה.

■ “[…] הגם שאין חובה לפנות בפנייה מוקדמת קודם להגשת תובענה ייצוגית כשאין מדובר ברשות מינהלית, לעיתים פנייה מוקדמת למשיבה יכולה להביא לתיקון ההפרה או לבחון אם בכלל יש הפרה. זה המקרה שלפניי, שבו נפרשו העובדות בתשובת המשיבה ובחקירת המבקשת, שחזרה בה מחלק ניכר מהבקשה ומטענותיה. אפשר היה לחסוך את הדיון ואת ההוצאות, אילו פנתה המבקשת בפנייה מוקדמת למשיבה, ועל פי טענותיה”.

* הערת עורך Read IT Now: ב- 4 במאי 2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה על הגשת התביעה הנ”ל (והבקשה לאשרה ולהכיר בה כתובענה ייצוגית).