נדחתה תביעה נגד AIG בעקבות משלוח SMS ושיחות טלפוניות ‘מציקות’; הרשמת: לטעמי לא חל האיסור הקבוע בסעיף 30א’ לחוק התקשורת על שיחות טלפון קוליות אנושיות

10:20 02.07.2017

קטגוריות: טלקום/וויירלס/מובייל משפט

בית-המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעה קטנה נגד חברת הביטוח איי אי ג’י ישראל (AIG) חברה לביטוח בע”מ [ת”ק 33218-12-16].

כבוד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב כותבת בפסק הדין בין היתר:

■ “בפניי תביעה שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין 18 פניות של הנתבעת לתובע: 4 הודעות SMS, הודעת דואר אלקטרוני ו- 13 שיחות טלפון קוליות של נציגה מטעם הנתבעת אל התובע [יובל שניר]. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בפיצוי ל 18,000 ₪ בשל פניות אלה”.

■ “התובע טוען כי הוא לקוח של הנתבעת, ורכש ממנה שירות של ביטוח חובה ומקיף לרכב שלו במהלך השנים 2015 ו- 2016. לטענת התובע … לא מסר לנתבעת מעולם את כתובת הדואר האלקטרוני ואת מספר הטלפון שלו. … לא ביקש לקבל את ההודעות, לא

מילא את הפרטים שלו באתר החברה, ולא התקשר לחברה בבקשה ליצירת קשר לצורך חידוש הביטוח. הפניות נעשו ביוזמת הנתבעת בכדי להציק לו ללא הסכמתו, וכדי לשכנעו לחדש את הביטוח לשנת 2017”.

■ “הנתבעת מצידה, טוענת כי שיחות הטלפון וההודעות שנשלחו לתובע אינן דבר פרסומת כהגדרתו בחוק התקשורת אלא הודעות אישיות הנשלחות למבוטחים של הנתבעת בהתאם להסכם ההתקשרות הקיים ביניהם, ובמסגרת יחסיהם החוזיים, שמטרתן שירותית ואינפורמטיבית והן נועדו להבטיח רצף ביטוחי”.

■ “הנתבעת טוענת כי שליחת ההודעות וקיום השיחות נעשה בסמוך לפקיעת הביטוח לטובת המבוטח ובכדי למנוע מהמבוטח מצב בו יעשה שימוש ברכבו ללא ביטוח בשל אי-חידושו. עוד לטענתה, מדובר בדרישה של המפקח על הביטוח מחברות הביטוח, ומשכך, הדבר נעשה בהתאם לדין”.

■ “לאחר שעיינתי בתוכן ההודעות שנשלחו, איני סבורה כי הודעות אלה עונות להגדרת ‘דבר פרסומת’. הודעות הטקסט שנשלחו לטלפון הנייד של התובע מודיעות לו כי ביטוח הרכב שלו עומד להסתיים, מציעות אפשרות לצפייה בפרטי הפוליסה הקיימת וחידושה ‘און ליין’.”

■ “… קשה לקבל את טענת התובע לפיה לא מסר פרטיו לנתבעת מעולם. אין מחלוקת כי התובע היה מבוטח אצל הנתבעת. לצורך כך ודאי מסר התובע את פרטיו לנתבעת.

■ “למעלה מן הצורך, אציין עוד שלטעמי לא חל האיסור הקבוע בסעיף 30א’ לחוק התקשורת על שיחות טלפון קוליות אנושיות”.

■ “… התרשמותי כי השיחות וההודעות שנשלחו לא היו דבר פרסומת, אלא שירות אישי לתובע שהיה באותה העת מבוטח אצל הנתבעת … במקרה דנא, מסר התובע את פרטיו לנתבעת במסגרת הסכם ההתקשרות ביניהם, שיחות הטלפון וההודעות נועדו להיטיב עימו ובוצעו בתקופה הקצרה טרם פקע תוקף הביטוח, והתובע לא הראה כל פגיעה או נזק בפועל כתוצאה משיחות הטלפון או ההודעות. אף אם היה בשיחות אלה לגרום לו לאי נוחות מסויימת, אין הן עולות כדי ‘הטרדה’ כמשמעות הדבר בחוק הגנת הפרטיות”.

** חברת AIG הודיעה לבית-המשפט כי היא מוותרת על הוצאותיה ולפיכך הרשמת לא הוציאה צו להוצאות.