משרד הפנים מפרסם היום את תזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע

משרד הפנים מפרסם היום (30.11.2016) את תזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס’ …), התשע”ז – 2016 שמטרתו לבצע את השינויים הנדרשים בהוראות ובהסדרים שנקבע בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש”ע – 2009 לצורך עיגון וקביעת הסדר קבע להחלת הוראות החוק והפעלת המאגר הביומטרי.

“השינויים הנדרשים כפי שהינם מוצעים בהצעת החוק, הינם בהמשך לממצאי תקופת המבחן ומסקנותיה כפי שעלו בין היתר, מהדיווחים של הרשויות והמלצת הוועדה המייעצת בתקופה המבחן”.

“בהתאם לסעיף 41(1) לחוק נקבע כי השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר, ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת בצו תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו הוראות החוק על תושבים שיתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון את אופן היישום של הוראות החוק, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו.

“בהתאם לכך, הותקן  צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן), התשע”א – 2011, אשר הסדיר את תקופת המבחן כאמור בסעיף 41(1) לחוק.

“תקופת המבחן החלה ביום 30.6.2013 והוארכה בשתי תקופות נוספות של תשעה חודשים לכל הארכה. המועד לסיום תקופת המבחן לאחר הארכות המועד נקבע ליום 31.12.2016.

“במהלך תקופת המבחן, במטרה לבחון בתקופת המבחן את אופן יישום הוראות החוק על תושבים, נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור בו ואת אופן השימוש בו,  ביצע משרד הפנים מכלול פעולות הנדרשות ליישום החוק בהתאם להוראות החוק והצו שנקבע לפיו. פעולות אלו כללו בין היתר ביצוע בדיקות בהתאם להוראות סעיף 8 לצו על ידי רשות האוכלוסין בנוגע לבדיקות זיהוי ואימות זהות ועל ידי הרשות לשמירת המאגר הביומטרי בנוגע לבדיקות יישום ושמירת מידע במאגר לצורך בחינת נחיצות קיומו של המאגר ומטרותיו, היקף המידע שיש לשמור בו, ואופן השימוש בו.

“יצויין כי במהלך תקופת המבחן, למעלה מ- 1,100,000 מתושבי מדינת ישראל קיבלו תיעוד ביומטרי לאומי אשר מהווים למעלה מ- 30% ממבקשי תיעוד בתקופת המבחן.

“לאחר שתהליך הבחינה הנדרשת בכל הנוגע לשאלת היקף המאגר הנדרש ותכולתו הושלם, שוכנע השר כי  קיים צורך וחיוניות בקיומו של מאגר על מנת ליתן את המענה הנדרש שבגינו נחקק החוק והוקם המאגר הביומטרי אשר נועד למנוע התחזות וגניבת זהות ולספק לתיעוד החכם את רמת המהימנות הנדרשת. כמו גם, כי  ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר ביומטרי ומניעת ניצולו לרעה וזאת בין היתר, תוך קבלת אישור כל הגורמים הנדרשים והמוסמכים שנקבעו לעניין זה בחוק ובצו שהותקן לפיו.

“בד בבד,  החליט השר,  כי ניתן ונכון יהיה לבצע שינוים מסוימים בהסדר הקיים ובהיקף הנתונים שישמרו במאגר וזאת תוך שמירה ומבלי לפגוע בתכליות העומדות ביסוד נחיצות הקמתו והפעלתו של המאגר הביומטרי.

“במסגרת תיקונם אלו, מוצע ליתן אפשרות לתושב לבקש כי טביעות האצבע שנטלו ממנו לצורך הנפקת מסמכי זיהוי לא ישמרו במאגר הביומטרי וזאת חלף קביעת החובה כפי שהייתה קבועה בחוק. כל זאת, תוך קביעת ההוראות וההתאמות הנדרשות כתוצאה מכך, על מנת לאפשר ולהבטיח את מנגנוני הפיקוח והבקרה שיספקו את המהימנות הנדרשת לתיעוד החכם ולמנוע התחזות וגניבת זהות של תושבי המדינה.

“במסגרת הוראות והתאמות אלו, מוצע בין היתר, לקבוע  כי טביעות האצבע שנמסרו על ידי מי שבקש שלא לכלול את טביעות האצבע שלו במאגר וזאת אך ורק לצורך השוואה למול המאגר הקיים תוך קביעת מנגנון למחיקתם מיד לאחר תום הליך ההשוואה והזיהוי וקביעת איסור על שימוש בהם לכל מטרה אחרת”.

עיקרי החוק:

עיקר 1 – שינוי ההסדר כך שתחול חובה רק על הכללת תמונות פנים במאגר ותינתן האפשרות לתושב  לבקש כי טביעות האצבע שנטלו ממנו,  לא יכללו במאגר.

עיקר  2 – מתן אפשרות לתושב לבקש את טביעות האצבע שלו מן המאגר.

עיקר 3 – מסירת מידע למאגר לצורך השוואה ומחיקתו עם סיום הליך האימות והזיהוי.

עיקר 4 – מגבלת תוקף למסמכי זיהוי לתושב שביקש כי טביעות האצבע שמסר לא יכללו במאגר.

עיקר 5 – טביעות האצבע שיינטלו התיקון המוצע מסדיר את סמכות השר לקבוע בתקנות הוראות לעניין תמונות טביעות האצבע שיינטלו.

עיקר 6 – הנגשת שירותים לציבור.

עיקר 7 – סמכות לשמירה באופן זמני  של אמצעים או נתונים ביומטריים ללא פרטים מזהים במערכות רשות האוכלוסין על מנת לאפשר בדיקות חיוניות של מערכת ההשוואה של רשות האוכלוסין.

עיקר 8 – הוראות מעבר לגבי טביעות אצבע שנמסרו ונכללו במאגר הביומטרי בתקופת המבחן.

“נושא התקציב והמשמעויות התפעוליות ליישום תזכיר החוק הוסדרו בחלקן במסגרת דיוני התקציב לשנים 2018-7-2018  וככל שיידרש מתן מענה נוסף, הנושא ילובן ויסוכם בין משרד הפנים למשרד האוצר עד להבאת הצעת החוק לאישור ועדת השרים לחקיקה”.