משרד החינוך בהליך רכישת 64,000 מכשירי סלולר עבור התלמידים (באמצעות הסכם החשכ”ל) וכן חבילות שימוש במחיר אטרקטיבי אולם הדבר מעוכב בשל עתירה משפטית

הוועדה המיוחדת של הכנסת לפניות הציבור בראשות ח”כ יעקב טסלר קיימה (22.9.2020) ישיבת מעקב בנושא “החשש מפני חיובי חשבון מופרזים וקריסת אנטנות שידור בעקבות שימוש גובר בשיחות טלפון ללמידה מרחוק בתקופת קורונה”.

נציג המשרד, מנהל חטיבת התשתיות באגף מערכות מידע, אמר בדיון כי משרד החינוך מצוי בתהליך רכישה של 64,000 מכשירים תומכי דור רביעי. לדבריו, “עשינו תהליך מזורז דרך הסכם החשב הכללי (החשכ”ל). רכשנו 7,500 דקות במחיר אטרקטיבי שיאפשרו את הלמידה. כרגע יש עתירה ואני מקווה שהנושא ייפתר ונוכל להביא את הבשורה. המחיר יהיה מאוד דומה לעלות של קו כשר, בין 20 ל- 30 ₪”.

בפתח הדיון אמר ח”כ טסלר כי “קיימות מספר בעיות שאנחנו מקווים שלא ישובו בסגר הנוכחי – עלויות גבוהות בעקבות השימוש הגובר בטלפונים במהלך תקופת הקורונה, וקריסה של אנטנות שמובילה לניתוקים וחוסר יכולת ליצור קשר”.

דולי דדון איזנברג מנהלת פניות ציבור במשרד התקשורת הסבירה בדיון את פעילות משרדה וציינה כי “בסגר הקודם טיפלנו ב- 220,000 מנויי נייח ונייד שקיבלו החזרים; ומעל 25 מיליון ₪ הוחזרו לציבור. פעלנו להוזלת תעריפים בנייד ובנייח וגם להורדת עומסים.

“בנוסף, פעלנו עם משרד החינוך בכמה מישורים. על פי המלצתנו, משרד החינוך יצא למכרז של טלפונים כשרים תומכי דור רביעי, זאת כדי לא להעמיס את התשתית של דור שני ודור שלישי. כמו כן, ביקשנו לארגן את שעות הלימוד במשך היום כדי לווסת את העומסים”.

רוני חורי מנהל תחום פיתוח טכנולוגי במשרד התקשורת אמר בין היתר לוועדה כי מתחילת מרץ ועד סוף חודש יולי השנה נוספו 61.5 אלף קווי פס רחב במדינת ישראל. במוסדות חינוך הותקנו תשתיות פס רחב במחירים מוזלים. לדבריו הוקמו אתרים לדור 5 וגם אתרי דור 4 נוספים אך יש צורך במכשירים תומכי דור 4 כדי ליהנות משדרוג הטכנולוגיה.

יו”ר הוועדה ח”כ טסלר שאל האם ההשקעה היא גם לגבי משתמשי מכשירי דור 2 ודור 3 או שמדובר רק בשדרוג לבעלי מכשירי דור 4 ודור 5? רוני חורי השיב כי כאשר יהיו משתמשים שיעדיפו לקבל שירותים דור 4, יתפנו שירותים ומשאבים לדור 2 ודור 3″. בכל מקרה המליץ לבעלי מכשירים לעבור למכשירים מסוג דור 4 בלי קשר לקורונה. עוד אמר כי ההשקעה תקטין את כמות הניתוקים בהשוואה לניתוקים ולבעיות שהיו בסגר הראשון.

נתן (נתי) שוברט סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום) במשרד התקשורת  אמר בדיון כי רמת הניתוקים תלויה בכמות הביקוש: “כשיש עליה חדה בביקושים. הדרך היחידה לנסות לתת מענה במקומות מסוימים היא רק על ידי הקמת יותר אתרים בידי חברות התקשורת. אבל הדבר הזה לא תלוי רק בהן, משום שלשם כך נדרש היתר מהוועדה המקומית לתכנון”.

מור כהן ראש ענף רגולציה באגף כלכלה במשרד התקשורת אמרה כי היה חשוב למשרד שמנויים לא ישלמו באופן בלתי סביר עבור השימוש בתקשורת בסגר ובלמידה מרחוק. “יצרנו שני הסדרים גם בסלולר וגם בנייחים כשהמטרה היא להוביל לחיובים מופחתים. בסלולר מנויים יקבלו זמן נוסף של דקות כשכל דקה חריגה תעלה 2 אגורות לדקה – זה אומר הוזלה של מאות שקלים למנויים. לגבי הנייח – בזק יצרה סלים עם מספר דקות גדולה. יתר החברות שאינן בזק – המנויים יעברו בין החבילות בהתאם לשימוש שלהן כך שזה יהיה להן משתלם יותר. מדובר בהוזלה של מאות שקלים.

“אנחנו צופים שיאפשר למידה מרחוק גם בסלולר וגם בנייד בתקופת הסגר. ההסדרים האלה נכנסו כבר לתוקף לטווח ארוך עם אפשרות להארכה בהתאם למצב שיהיה במשק”.

* הדברים מבוססים על ההודעה לעיתונות שהופצה בידי הוועדה וכן על השידור הישיר באתר הוועדה.

הערת עורך Read IT Now: פנייה במייל אל דוברות משרד החינוך לקבלת מידע נוסף לגבי ההליך המשפטי – לא נענתה, וחבל. מן הסתם לא מדובר בהליך מסווג ולא ברור מדוע לא נמסר המידע המבוקש.