“משטרת ישראל לא השתמשה עד היום במאגר הביומטרי ולכן יש להניח כי השימוש המשטרתי איננו שימוש עיקרי ודחוף המצדיק המשך הנפקת תעודות זהות ודרכונים לחמש שנים בלבד”

בשבוע שעבר [9.10.2020 בצהריים] דיווחתי כאן באתר כי ביום שלישי (13.10.2020) יתקיים דיון משותף של 3 ועדות בכנסת בהודעת שר הפנים לעניין חוות דעת ראש מערך הסייבר [לגבי לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, (תיקון והוראת שעה), התשע”ז – 2017].

לקראת הדיון פורסמו מספר מסמכים בנושא. בין המסמכים הללו: מכתב של היועצת המשפטית לוועדה, עו”ד נירה לאמעי רכלבסקי אל חברי הוועדה המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים שנשלח ב- 12 באוקטובר 2020.

במסמך בן 8 העמודים מציינת היועמ”ש בין היתר כי “לראשונה מאז הכנסת ה- 20, מתכנסת הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, וועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים והגנת הסביבה, אשר הוקמה מכח חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש”ע –  2009. התיקונים לחוק ודיוני הפיקוח עליו מתבצעים בוועדה זו משנת 2009″.

עוד היא מציינת במכתבה כי ” כיום אנו מצויים בתקופת 18 החודשים השנייה לפי החוק. חוות הדעת של ראש מערך הסייבר והחלטת שר הפנים לגבי תקופת 18 החודשים הראשונה- הוגשו לכנסת בתקופת הבחירות לכנסת ה- 21 וה- 22, בהן לא הוקמה הוועדה המשותפת  ולפיכך לא התקיים עליהם דיון לפי חוק.

“ב- 10 בספטמבר 2020 הגיש השר לוועדה את החלטתו ואת חוות הדעת השנייה של ראש מערך הסייבר. הוועדה מתבקשת כעת לדון בשתי חוות הדעת שהגיש ראש מערך הסייבר ובהחלטותיו של שר הפנים לגביהן.”.

לדבריה, “כיום מתנהל במשרד הפנים על ידי הרשות לניהול המאגר הביומטרי (רשות ייעודית לנושא שהוקמה לפי החוק הביומטרי) מאגר מידע ביומטרי ובו מידע ביומטרי של למעלה מ- 4.7 מיליון תושבי מדינת ישראל. על פי קצב הנפקת התיעוד הקיים היום, היעד הוא שעד שנת 2022, יחזיקו כל תושבי מדינת ישראל בתיעוד ביומטרי (דרכון/מסמך נסיעה אחר או תעודת זהות)”. זאת בהתבסס על כ- 8,000 בקשות להנפקת תיעוד בכל יום.

= = = = = = = = = = = = = = =

לגבי מכתבו של שר הפנים אל הוועדה שהוזכר לעיל, כותבת בין היתר היועצת המשפטית [תחת הכותרת “נקודות לדיון לגבי החלטותיו של שר הפנים”]:

+ לגבי הטענה לאי מתן מענה מספק למניעת ניסיונות התחזות – לא ברור על מה מבסס שר הפנים את טענתו, שכן דו”ח ראש מערך הסייבר והממונה על היישומים הביומטריים מפרט במדויק את הביצועים המובהקים של הטכנולוגיות החדשות אשר עומדים בקנה המידה המחמיר ביותר למניעת התחזויות והרכשות כפולות.

+ “[…] לגבי טענת השר לבעיה בזיהוי נפגעים בתאונות ופיגועים – זיהוי נפגעים לא מהווה את אחת ממטרות החוק או ממטרות הקמת המאגר, אלא מהווה את אחד השימושים המשניים במאגר כחלק מעבודת המשטרה.

“לציין כי מלכתחילה השאלה החוקתית שעמדה ברקע חקיקת החוק היתה, האם על מנת להשיג את תכלית החוק- מניעת זיופי זהויות במדינת ישראל, יש צורך באמצעי של מאגר מידע ביומטרי לאומי, הכולל את טביעות האצבע ותמונות הפנים של כלל אזרחי המדינה וטומן בחובו סיכון לפגיעה בפרטיות ובביטחון של התושבים, במקרה שהמאגר ייפרץ או ידלוף. נקודה זו הדגיש הממונה על היישומים הביומטריים בתום תקופת המבחן כהתייחס בין היתר לעובדה שבמציאות היום רבים משתמשים בטביעות אצבע כסיסמא אישית ומכאן הסכנה הנוספת ביצירת מאגר טביעות אצבע. זאת, בנוסף, בעולם בו ידוע על אפשרות לזייף טביעות אצבע כבר בכניסה למאגר, על ידי מי שאיננו תמים (בניגוד לרוב המכריע של התושבים) ובכוונתו להסתכן ולהערים על רשויות החוק על ידי התחזות לאחר.

“במצב דברים זה יש לאזן בין הסיכונים מקיומו של מאגר טביעות אצבע לבין התועלות העולות מאחזקתו של מאגר כאמור. זאת במיוחד לאור המציאות העובדתית בה בשבע שנות קיומו ותפעולו של המאגר, היה מספר של ניסיונות הרכשה כפולה/התחזות בודדים בלבד, חלקם חשדות בלבד, כפי שמציין הממונה בחוות דעתו.

“יש לציין בנוסף כי על אף שהיא רשאית לעשות כך על פי החוק, משטרת ישראל לא השתמשה עד היום במאגר הביומטרי ולכן יש להניח כי השימוש המשטרתי איננו  שימוש עיקרי ודחוף המצדיק המשך הנפקת תעודות זהות ודרכונים לחמש שנים בלבד בניגוד להוראות החוק המתוקן שקבע כי יתקיים מאגר תמונות פנים בלבד.

“לעניין טענתו של השר כי הליך לרכישה והטמעה של האמצעים הטכנולוגיים אליהם היפנה ראש מערך הסייבר, הינו הליך אשר דורש מספר שנים – יש לשאול אילו צעדים ננקטים כבר כיום ברשות לניהול המאגר הביומטרי ומשרד הפנים על מנת להיערך למעבר לניהול מאגר תמונות פנים בלבד- כפי שקובע החוק”.

= = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפירסמתי באתר ב- 9 באוקטובר 2020:

ביום שלישי (13.10.2020) יתקיים דיון משותף של 3 ועדות בכנסת בהודעת שר הפנים לעניין חוות דעת ראש מערך הסייבר [לגבי לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, (תיקון והוראת שעה), התשע”ז – 2017].

מדובר בוועדה החוקה, חוק ומשפט; בוועדת הפנים והגנת הסביבה; בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

במכתבו של שר הפנים אריה מכלוף דרעי אל יו”ר וועדת החוקה של הכנסת (ויו”ר הוועדה המשותפת) ח”כ יעקב אשר מיום 10 בספטמבר 2020 נאמר בין היתר כי “[…] לאחר שבחנתי את חוות הדעת של ראש מערך הסייבר [במשרד הדיגיטל הלאומי], לפיה ניתן לקבוע כי יש בנמצא אמצעים טכנולוגיית אשר מאפשרים התמודדות עם נושא ה- AGING (הזדקנות) עד כדי מתן מענה נאות על בסיס מאגר של תמונו פנים בלבד, קיימתי ישיבה מקצועית בה נטלו חלק נציגי רשויות הביטחון, משטרת ישראל הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, מחצ”ב רפאל ]מרכז מחקרים צבאיים של רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע”מ] ומערך הסייבר הלאומי ובכללם הממונה על היישומים הביומטריים.

“לאחר ששמעתי את נימוקיהם המפורטים של כל הגורמים האמורים, שוכנעתי שאכן קיימים אמצעים טכנולוגיים עם אלגוריתמיקה מפותחת ובשלה לזיהוי פנים שיש בה כדי ליתן מענה נאות לזיהוי ואימות זהות של תושב […] על בסיס מאגר של תמונות פנים בלבד, ברם, הליך לרכישה, פיתוח והטמעה של אמצעים אלו הינו תהליך אשר דורש מספר שנים. כמו כן, עלה כי אמצעים טכנולוגיים אלו אינם נותנים מענה מלא ליתר תכליות ומטרות החוק ובכללם בכל הנוגע למניעת ניסיונות התחזות וליכולת זיהוי נפגעים בתאונות ופיגועים”.

“[…] כמו כן עלה בדיון הצורך בהשלמת מוכנות המשטרה בהליכים הנדרשים ליישום המעבר לאמצעים טכנולוגיים לזיהוי על בסיס תמונת פנים בלבד, לרבות קידום התקנת התקנות.

בסיום מכתבו כותב שר הפנים כי “לפיכך החלטתי שלא לפעול לעת זו לקיצור הוראת השעה וכן שלא להפעיל את סמכותי להארכת תוקפו של מסמך זיהוי, וזאת על-מנת לאפשר השלמת ההליכים שפורטו לעיל והבטחת היכולת ליתן מענה נאות למכלול מטרות החוק”.

= = = = = = = = = = = = = = =