ממ”מ: מספר מוקדי השידור של רשתות התקשורת הסלולריות בארץ נמצא בשנים האחרונות בירידה מתמשכת; מגמה זו נובעת במידה רבה מתהליך שיתוף התשתיות בין החב’ הסלולריות, בעידוד משרד התקשורת

וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשות ח”כ אורי מקלב תקיים ביום שני (3.12.2018) ישיבת מעקב ודיווח בנושא “מצבן של תשתיות תקשורת סלולריות בישראל“.

לקראת הישיבה פירסם מרכז המחקר והמידע (ממ”מ) של הכנסת מסמך שחובר בידי אלירן זרד ואושר ע”י יובל וורגן, ראש צוות. מדובר במסמך עדכון בן עשרים עמודים למסמך קודם בנושא זה מינואר 2016.

בפתח הדברים נכתב במסמך העדכון כי “המסמך יציג את נתוני השנים האחרונות בנוגע לפריסת רשת האנטנות הסלולריות בארץ, מגמות בענף הסלולר ומדיניות משרדי הממשלה בתחום”.

“מן המסמך עולים כמה ממצאים עיקריים:

■  משרד התקשורת הוא הגוף הממשלתי העיקרי האחראי להסדרת פעולתן של החברות הסלולריות בישראל. מכוח חוק התקשורת ופקודת הטלגרף האלחוטי הוא מנפיק רישיונות לחברות, המגדירים את תחומי פעולתן. המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף האחראי בכל הנוגע לאישור הקמה ולפיקוח על מתקנים הפולטים קרינה בלתי מייננת, ובכלל זה מוקדי השידור של החברות הסלולריות.

■  מספר מוקדי השידור של רשתות התקשורת הסלולריות בארץ נמצא בשנים האחרונות בירידה מתמשכת. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה ישנם כיום כ- 7,821 מוקדי שידור של כלל החברות, ירידה של כעשרים אחוזים משנת 2014. מגמה זו נובעת במידה רבה מתהליך שיתוף התשתיות בין החברות הסלולריות, בעידודו של משרד התקשורת. כיום ישנן שלוש תשתיות סלולר פרושות במלואן, המשרתות שישה מפעילי רשתות תקשורת סלולרית: חברת ‘פרטנר’ וחברת ‘הוט מובייל’ שותפות ברשת תחת תאגיד PHI ;החברות ‘סלקום’, ‘אקספון’ ו’גולן טלקום’ שותפות ברשת התאגיד CMG וחברת פלאפון מפעילה רשת עצמאית. בנוסף לאלה פועלות 5 חברות וירטואליות, אשר עושות שימוש ברשת התקשורת של אחת המפעילות האחרות.

■ מקובל לסווג את טכנולוגיית התקשורת הסלולרית לפי “דורות”. עיקר פעולתה של הרשת הסלולרית כיום בישראל מתבססת על טכנולוגיה מסוג דור 3. בשנים האחרונות פועל משרד התקשורת ביחד עם החברות לקידום המעבר לדור 4. תהליך שיתוף התשתיות נועד גם הוא להקלת התקדמות זו. על-פי משרד התקשורת, כיום פועלים בארץ כ- 5,452 מוקדי שידור על בסיס טכנולוגית דור 4, שהם כשבעים אחוזים מכלל מוקדי השידור. מכרז התדרים שביקש המשרד לקיים ב- 2018, אשר נועד לקדם פריסת דור 4 ו-5, נדחה ואמור להתקיים בתחילת 2019.

■ רישיונן של חברות התקשורת הסלולרית מחייב אותן לעמוד בדרישות של רמת כיסוי, קליטה ואיכות שידור, לגבי כל אחד מהדורות הטכנולוגיים. דו”חות בנוגע לעמידה בתנאים אלה אמורים להיות מסופקים על ידי החברות למשרד התקשורת מדי שנה. על-פי תשובת המשרד לפנייתנו, דיווחי החברות מעידים על עמידתן בדרישות המוגדרות ברישיונן, הן מבחינת רמת הכיסוי – כלומר רמת כיסוי של 99% מהאוכלוסייה לדור 3 ושל 65% מהאוכלוסייה לדור 4 (בשלב זה של פריסת הרשת) והן מבחינת איכות השידור. לא ברור מתשובות המשרד כיצד דיווחים אלה נבדקים ומאומתים ושאלתנו בסוגיה זו נותרה ללא מענה. יחד עם זאת, ציין המשרד, כי בימים אלה הוא בוחן ביחד עם מומחה חיצוני ותוך התייעצות עם רגולטורים בחו”ל, את הגברת הפיקוח והאכיפה בנושא וכן את אפשרות שינוי ניסוח האסדרה.

■ על-פי נתוני משרד התקשורת, ממוצע כיסוי האוכלוסייה של שלוש הרשתות בדור 4 עומד על כ- 89%.  על-פי מחקרים של חברות בינלאומיות בתחום הסלולר בשנים 2016-2017, רמת הזמינות של כלל הדורות בישראל גבוהה ועומדת על כ- 95%, אך רמת הזמינות של דור 4 הינה כ- 65% ומציבה את ישראל במקום 74 מתוך 88 המדינות שנבדקו. מבחינת מהירות הגלישה הממוצעת באינטרנט הסלולרי, באופן כללי ובפרט לגבי דור 4, מצוייה ישראל, על-פי מחקרים אלה, במקום נמוך יחסית למדינות ה- OECD.

■ המשרד להגנת הסביבה עוקב אחר רמות הקרינה על בסיס שתי מערכות ניטור ודיווחים שנתיים של החברות על כל אחד ממוקדי השידור שבידיהן. אין כיום בידי המשרד דו”ח המסכם את נתוני הקרינה המדווחים ביחס לכלל מוקדי השידור ומציג נתון כלל-ארצי. על-פי הנתונים המוגשים בכל שנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, המתבססים על חמש תחנות ניטור, רמת הקרינה נמצאת במגמת עלייה מתונה אך עקבית לאורך השנים, ועם זאת רחוקה מאוד מהרף שקבע המשרד להגנת הסביבה לרמת החשיפה המרבית המותרת. ב- 2016 נרשמה עלייה של 2.56% ביחס לממוצע השנה הקודמת וב-2017 נרשמה עליה של כ- 9.4%. על-פי המשרד, מגמת העלייה ברמת הקרינה מתונה במיוחד על רקע העלייה המתמשכת בהיקפי צריכת הנתונים ברשת הסלולרית, בשיעור שנתי ממוצע של כ- 83% בשנה מאז 2013 .מגמת שיתוף התשתיות, צמצום כמות מוקדי השידור והמעבר לדור 4 תורמים כולם למיתון העלייה ברמות הקרינה הנפלטת מרשת הסלולר.  מתשובת המשרד לפנייתנו עולה עוד כי בכל שנה נרשמו מקרים בודדים שבהם טיפל המשרד, כתוצאה מחריגה מתנאי הרישיון, אך לא מהסף הבריאותי לחשיפה לקרינה”.

הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה במסמך המקורי.