מכרז מחשוב של עיריית ק. ים: העליון אישר החלטת מחוזי לביטול תוצאות המכרז אבל רק לאחר תום תקופת ההתקשרות הראשונית (3 שנים)

בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים בעניינים מינהליים פירסם ב- 16 בינואר 2018 החלטתו בנושא שלושה ערעורים לגבי פרוייקט מחשוב שנערך בעיריית קריית ים.

שלושה הערעורים הופנו כלפי פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת”מ 63929-12-16), במסגרתו בוטל מכרז שערכה העירייה וחברת מטרופולי-נט הוכרזה כזוכה בו – עקב פגיעה בעקרון השיוויון.

כבוד השופט ניל הנדל כתב בין היתר בפסק הדין [אליו הצטרפו שני השופטים האחרים (כבוד השופט אורי שהם וכבוד השופט ג’ורג’ קרא)]:

■ בחודש ינואר 2015 פירסמה העירייה מכרז פומבי “לאספקת ותחזוקת מערכות מידע לניהול העירייה ומוקד שירות”.

■ ביום 14.7.2015 הכריזה ועדת המכרזים על מטרופולי-נט כזוכה במכרז, לאחר שגברה על מתחרותיה – המערערת בעע”מ 3144/17 (החברה לאוטומציה), ומשיבה 3 בערעורים (פריוריסיטי) – בניקוד האיכות.

■ אולם, עד מהרה ביטל בית-המשפט המחוזי בחיפה (עת”מ 55185-08-15) את החלטת הוועדה. נקבע כי היועץ המקצועי שמילא תפקיד מכריע בקביעת זהות הזוכה, “לא אמר אמת […] כאשר הצהיר שאין לו קשר עסקי” למטרופולי-נט, והיה נגוע, אפוא, בניגוד עניינים. לפיכך, נדרשה הוועדה לשוב ולבחון את ההצעות המתחרות באמצעות צוות בדיקה מקצועי חדש.

■ ביום 20.11.2016 שבה ועדת המכרזים והכריזה על מטרופולי-נט כזוכה במכרז, לאחר שהצעתה זכתה לניקוד גבוה במעט מזה של החברה לאוטומציה (פריוריסיטי כלל לא עברה את “סף האיכות”).

■ בעקבות הכרזה זו, עתרה החברה לאוטומציה בשנית כנגד העירייה. החברה לאוטומציה סומכת את ידיה על הקביעה לפיה נפל פגם במכרז, אך טוענת שלא היה מקום לנקוט בצעד הקיצוני של ביטולו המוחלט. העירייה ומטרופולי-נט משיגות אף הן על ביטול המכרז, אם כי מטעמים שונים לחלוטין מאלה של החברה לאוטומציה.

הכרעת העליון:

■  “בנסיבות אלה, נראה כי החלטת ועדת המכרזים  … אכן מכרסמת בעקרון השיוויון. כאמור, הפקדת שיקול דעת רחב בידי ועדת מכרזים מעוררת חשש מובנה מפני ניצול לרעה, הואיל והיא פותחת פתח להעדפת מציע זה או אחר על פני מתחריו משיקולים לא ענייניים

■ “משנמצא כי החלטת הוועדה אכן פוגעת בעקרון השיוויון, יש להידרש לשאלת הסעד הראוי. אפתח ואומר כי דין ערעורה של החברה לאוטומציה … להידחות.

■ “לעומת זאת, יש לשקול בכובד ראש את השגותיהן של העירייה ומטרופולי-נט כנגד ביטול המכרז. הלכה מושרשת היא כי ‘התוצאה של ביטול מכרז היא סנקציה קשה שיש לנהוג בה בזהירות רבה […] ויש ‘להימנע מצעד זה ככל שניתן להימנע ממנו’– במיוחד כאשר בהתנהלות הזוכה לא נפל כל פגם … לשיקול ההגנה על הזוכה משמעות מיוחדת בענייננו, מאחר ומטרופולי-נט פעלה כשורה – כך שאין לזקוף לחובתה את הכשלים שנפלו בהתנהלות ועדת המכרזים.

■ “… אכן, פגמים שורשיים ומהותיים שלא ניתן לרפא בדרך אחרת עשויים להביא לביטול המכרז כולו – אלא שזה אינו, בהכרח, המצב בענייננו.

■ “… במענה לכך, יוסבר כי לא ניתן להקל ראש בפגם שנפל בהתנהלות הוועדה … ולהתעלם ממנו כאילו לא אירע דבר. בה בעת, מקובלת עלי עמדת בית-המשפט קמא לפיה אין טעם להחזיר את המכרז, בפעם השלישית, לשולחנה של ועדת המכרזים. צעד כזה לא ירפא את הפגם שנפל בהחלטת הוועדה.

■ “נוכח מכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל, אציע, איפוא, לחברי להתערב בפסק דינו של בית-המשפט קמא באופן הבא: ההחלטה על ביטול המכרז בו זכתה מטרופולי-נט תעמוד על כנה – אך הביטול ייכנס לתוקף רק עם תום תקופת ההתקשרות הראשונית, העומדת על “שלוש שנים ממועד החתימה על ההסכם”. סנקציה זו מונעת את הארכת ההתקשרות בין העירייה ומטרופולי-נט בשנתיים נוספות, ומעניקה ביטוי הולם לחומרת הפגם שנפל בהתנהלות הוועדה.

■ “לצד זאת, היא מגנה על האינטרסים הלגיטימיים – הציבורים והפרטיים – השוללים ביטול מוחלט ומיידי של המכרז, בוודאי לנוכח גלגוליו הקודמים והתארכות ההליכים בעניינו …  תוצאה זו נראית לי כראויה ביותר בהינתן גלגוליו של התיק, הזמן שחלף מאז שהמכרז מצוי על המדף, והיווצרות “מעשה עשוי” עם הסבת מערכות המחשוב של העירייה למערכותיה של מטרופולי-נט – כמו גם, אופי הפגם והיכולת לתקנו.

■ “סוף דבר, אציע לחברי לדחות את ערעור החברה לאוטומציה (עע”מ 3144/17), ולקבל בחלקם את ערעורי העירייה ומטרופולי-נט (עע”מ 3707/17 ועע”מ 3710/17, בהתאמה) – במובן זה שביטול המכרז ייכנס לתוקפו רק בתום תקופת ההתקשרות הראשונית. נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא ייעשה צו להוצאות”.