מתפרסם מאז שנת 1999
מ”י: “נוכח מחירם של המכשירים כיום אלו הפכו למצרך נדרש. כפועל יוצא, שכיחות עבירות גניבת מכשירים הולכת ומתרבה עד שזו הפכה למגפה של ממש אשר יש למגרה”
משטרת ישראל פירסמה את “מדיניות חטיבת התביעה באשר לעבירת של גניבת מכשירים אלקטרוניים חכמים” וציינה כי “עניינה של הנחיה זו [של הנחיות ראש חטיבת התביעות], בהתוויית מדיניות התביעה בטיפול בעבירה של גנבת מחשבים ניידים, טלפונים חכמים, טבלטים לסוגיהם ומכשירים דומים המשמשים את הפרט באופן דומה”.
התוויית מדיניות התביעה אומרת כי “עבירה של גניבת מכשירים, הינה עבירה כנגד רכוש הזולת, החורגת אך מפגיעה בקניינו של הפרט.
“בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, תפקידם של המכשירים אינו מסתכם אך בתפקיד ‘הקלאסי’ בדמות יצירת קשר אמצעי בין אדם לאחר ואגירת מידע, אלא משמש אמצעי לניהול חיינו הפרטיים והמקצועיים. מעבר לכך, בני החברה נוהגים לשמור על גבי המכשירים מידע אישי רגיש, לרבות פרטי חשבונות בנק, פרטי דואר אלקטרוני, פרטי גישה ליישומים חברתיים, תמונות, הודעות בכתב או קוליות שערך המשתמש עם אחרים וכו’.
“אשר על כן, גניבת מכשירים, מעבר לפגיעה הקשה בקניינו של הפרט שמקורה בערכם הכספי של הראשונים, יש בה משום פגיעה אנושה בפרטיות, בתחושת הביטחון האישי ועלולה להוות פלטפורמה לביצוע עבירות פליליות נוספות כגון עבירות רכוש, מרמה, פגיעה בפרטיות וכו’.
“[…] “נוכח מחירם של המכשירים כיום אלו הפכו למצרך נדרש. כפועל יוצא, שכיחות עבירות גניבת מכשירים הולכת ומתרבה עד שזו הפכה למגפה של ממש אשר יש למגרה”.
הטיפול התביעתי בתיקי גניבת מכשירים – ככלל יטופלו תיקי גניבת מכשירים על ידי יחידות התביעה המחוזיות וזאת באמצעות הליך פלילי – הגשת כתב אישום.
עם זאת, “במקרים יוצאי דופן בנסיבות העושה והמעשה, ניתן יהא לשקול נקיטה בהליך של הסדר מותנה (בהתאם לתבחינים הקבועים בחוק)”.
במסגרת השיקולים שיילקחו בחשבון:
+ סוג המכשיר שנגנב.
+ גניבת ‘יזומה’ או גניבה בדרך של מציאה.
בסיום ההנחייה נאמר כי “חריגה מהכלל תעשה באישור בכתב של ראש יחידת הסדר מותנה”.