מה שהחל כתובענה ייצוגית נגד בזק בהיקף של 20 מיליון ₪ הסתיים בהסתלקות מוסכמת של התובעים מהתביעה ובמחיקתה

בבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הסתיים הטיפול בתביעה (ולצידה בקשה לאישורה ולהכרה בה כתובענה ייצוגית) של שני תובעים נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ. התביעה הקבוצתית הייתה על סכום של 20 מיליון ₪.

כבוד השופט דורון חסדאי כתב בין היתר בפסק דינו ב- 7 בפברואר 2019 בתיק ת”צ 13961-05-18:

■ “מעיון בבקשת האישור עולה כי ביום 2.11.2017 נותקו שני קווי הטלפון של המבקשים אשר הינם לקוחות של המשיבה וכי הם חזרו לפעול רק ביום 12.11.2017. על-פי האמור בבקשת האישור, מבירור שערכו המבקשים אצל המשיבה, וזאת באמצעות המועצה הישראלית לצרכנות, הוסבר להם כי אירעה תקלה בכבל הראשי של המשיבה אשר תיקונה הצריך מעורבות של צוותים ממחלקות שונות ולכן העיכוב בתיקון התקלה.

■ “לטענת המבקשים, המשיבה הפרה את תנאי החוזה בין הצדדים. עוד נטען כי המשיבה הפרה את הרישיון אשר קיבלה ממשרד התקשורת בכך שלא תיקנה את התקלה שגרמה לניתוק בקווי הטלפון של המבקשים וזאת בפרק הזמן הקבוע ברישיון.

■ “[…] לטענת המבקשים הם פנו למשיבה טרם הגשת בקשת האישור, מספר פעמים, בבקשה לקבל הבהרות. במסגרת תשובותיה טענה המשיבה כי תיקון התקלה התעכב בין היתר בשל התקיימותם של עיצומים וכן טענה לחסינות מתוקף סעיפים 40 ו- 41 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ”ב – 1982”.

■ חברת בזק הגישה תשובה מטעמה לבית-המשפט במסגרתה טענה כי “יש לדחות את בקשת האישור על הסף. לטענת המשיבים אין בידי המבקשים כל מידע לעניין טיבה של התקלה, הסיבות לתקלה וכן אין להם ידיעה באשר למספר לקוחות המשיבה אשר היו מנותקים מהשירות ומכאן שבקשתם נעדרת כל עילה.

■ “כמו כן לעניין טענות המבקשים בדבר הפרת הרישיון שניתן למשיבה על-ידי משרד התקשורת הרי שהוראות הרישיון קובעות כי הפרתו אינה מהווה הפרת חובה חקוקה וכן נקבע ברישיון כי הרגולטור שהעניק למשיבה את הרישיון הוא זה אשר אמון על פרשות [כך מופיע במקור; צ”ל: פרשנות] הרישיון ואכיפתו. כמו כן נטען כי המחוקק העני למשיבה וכן לספקי תקשורת אחרים חסינויות שונות במסגרת הוראות החוק וזאת מתוך הבנה כי תקלות באספקת שירות יכולות להתרחשנה מעת לעת.

■ “לטענת המשיבה אכן התקיימה תקלה באספקת השירות למבקשים, תקלה אשר חייבה בהמשך הנחת תשתית מחדש. לטענתה, המבקשים זוכו בגין הימים בהם לא נהנו משירותי המשיבה. זיכוי המבקשים נעשה בהתאם לאמור בהוראות כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ”ז – 1986 אשר מהוות הסדר ממצה להסדרת זיכוי ללקוח בזמן תקלה.

■ “[…] לעניין מהות התקלה ענה המשיבה כי עבודות בנייה באיזורם של המבקשים גרמו לפגיעה בכבל תת קרקעי של תקשורת, בשתי נקודות שונות, מה שהצריך הקמת תשתית חדשה בתוואי חדש. על-פי טענת המשיבה, המדובר בכבל אשר משרת לכל היותר כ- 400 מנויים כאשר בפועל מספר המנויים אשר נפגעו מהתקלה עמד על 115 מנויים בלבד, לטענת המשיבה, כל מנוי של המשיבה אשר הושפע מן התקלה ויצר קשר עם מוקד שירות הלקוחות של המשיבה, קיבל מידע עדכני בנוגע לפרטי התקלה ומשך הזמן הצפוי לתיקונה.

■ “לטענת המשיבה, במסגרת בקשת האישור מבקשים המבקשים למעשה להיכנס לנעליו של הרגולטור ולאכוף בעצמם את תנאי הרישיון שניתן ע”י המשיבה.

■ ביום 16.1.2019 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור. “במסגרת הבקשה צויין כי המבקשים בחנו את טענות המשיבה וכי אף למרות העובדה כי היו להם השגות על חלק מטענותיה, הם השתכנעו כי סיכוי הבקשה להתקבל נמוכים וכי מספר חברי הקבוצה אינו מצדיק את המשך ניהול ההליך”. הבקשה המוסכמת הוגשה ללא בקשה לפסיקת גמול לתובעים ושכר טרחה לבאי כוחם וללא צו להוצאות.